מעשה ר ׳אלעזר ור׳ יוסי בדרך - שני כוכבים רצים כסימן זמן
שמות · ׳למנצח על אילת השחר׳ - סוד עמוד השחר ופרידתו מן היום · מאמר 15 · פיסקה 1 · דף י ע"א
לשון הזוהר
ר' אֶלְעָזָר ור' יוֹסֵי הֲווֹ אַזְלֵי בְּאוֹרְחָא, וּקְדִימוּ בִּנְהוֹרָא לְמֵיזָל. חָמוּ חַד כּוֹכָבָא דְּהֲוָה רָהִיט מִסִּטְרָא דָּא, וְכוֹכָבָא אַחֲרָא מִסִּטְרָא דָּא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הַשְׁתָּא מָטָא זִמְנָא דְּכוֹכְבֵי בֹּקֶר לְשַׁבְּחָא לְמָארִיהוֹן, וְרַהֲטֵי מִדְּחִילוּ וְאֵימָתָא דְּמָארֵיהוֹן, לְשַׁבְּחָא וּלְזַמְּרָא לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹּקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנִי אֱלהִים׳ (איוב לח, ז). בְּגִין דְּכֻלְּהוּ בְּיִחוּדָא חֲדָא קָא מְשַׁבְּחָן לֵיהּ.
תרגום
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ, וְהִקְדִּימוּ לָלֶכֶת בָּאוֹר. רָאוּ כּוֹכָב אֶחָד שֶׁהָיָה רָץ מִצַּד זֶה, וְכוֹכָב אַחֵר מִצַּד זֶה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, עַכְשָׁו הִגִּיעַ זְמַן שֶׁל כּוֹכְבֵי הַבֹּקֶר לְשַׁבֵּחַ אֶת אֲדוֹנָם, וְהֵם רָצִים מִפַּחַד וְאֵימַת רִבּוֹנָם לְשַׁבֵּחַ וּלְזַמֵּר לוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים׳ (איוב לח, ז) - מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם בְּיִחוּד אֶחָד מְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ר' אלעזר ור' יוסי הוו אזלי באורחא, וקדימו בנהורא למיזל. חמו חד כוכבא דהוה רהיט מסטרא דא, וכוכבא אחרא מסטרא דא. אמר רבי אלעזר, השתא מטא זמנא דכוכבי בקר לשבחא למאריהון, ורהטי מדחילו ואימתא דמאריהון, לשבחא ולזמרא ליה, הדא הוא דכתיב, ׳ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׳ (איוב לח, ז). בגין דכלהו ביחודא חדא קא משבחן ליה.
התרגום: רבי אלעזר ורבי יוסי היו הולכים בדרך, והקדימו ללכת באור. ראו כוכב אחד שהיה רץ מצד זה, וכוכב אחר מצד זה. אמר רבי אלעזר, עכשו הגיע זמן של כוכבי הבקר לשבח את אדונם, והם רצים מפחד ואימת רבונם לשבח ולזמר לו. זהו שכתוב ׳ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׳ (איוב לח, ז) - משום שכלם ביחוד אחד משבחים אותו.
מן המפרשים
אור החמה: בגין דכולהו ביחודא. לעיל קאי שאמר ורהטי מדחילו ונתן טעם למה רצים ישבחו כל א' במקומו לז"א בגין וכו' כלומר צריך שיהיו כלם יחד ולכך אלו רצים ואלו רצים להתקבץ יחד בסוד פרק שירה כמנורה של פרקים:
הסולם: ר' אלעזר ור' יוסי וכו': ר' אלעזר ור' יוסי היו הולכים בדרך, והקדימו ללכת לפני אור היום. ראו ככב אחד שהיה רץ מצד זה, וככב אחר שהיה רץ מצד זה. אמר רבי אלעזר, עתה הגיע הזמן הככבי בקר לשבח לאדונם, והמה רצים מפחדו ואימתו של אדונם,…
שער הגלגולים: זוהר בפרשת שמות דף י' ע"א …לעיל, והוא, כי נודע, דבקדרותא דצפרא, הוא יותר רחמים ממה שהוא בחצות לילה האחרונה, לפי שכבר אז כמעט נקרא יום, ואז חוזרים יעקב ולאה הנז', להזדווג שנית, כנזכר בזוהר בפרשת שמות דף י' ע"א. ומהזווג ההוא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: