ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 13: בכיית רשבי - סימני הגאולה וסדר זמני משיח עד שבת עולמים › פיסקה 33 (ט ע"א)

מיעוט החכמים באחרית הימים - סוד ׳לא תקח האם על הבנים׳

שמות · בכיית רשבי - סימני הגאולה וסדר זמני משיח עד שבת עולמים · מאמר 13 · פיסקה 33 · דף ט ע"א

לשון הזוהר

דְּהָא חַכִּימִין זְעִירִין אִינּוּן דְּיִשְׁתַּכְּחוּן בְּהַהוּא זִמְנָא, וְהַיְינוּ ׳וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים אוֹ עַל הַבֵּצִים, לא תִּקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים (דהא ביה לא קיימא מילא לאפקא מגלותא אלא במלכא עילאה, דכיון דאינון רביין וינוקין יהבין תוקפא למלכא משיחא כדין אימא עילאה דהיא רביעא עלייהו יתערת לגבי בעלה) וְיִתְעַכָּב (הכי) עַד תְּרֵיסַר יַרְחִין אַחֲרָנִין׳ (דברים כב, ו). לְבָתַר, יֵיתֵי בַּעְלָהּ, וְיוֹקִים לָהּ מֵעַפְרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנֹּפָלֶת׳ (עמוס ט, יא).

תרגום

שֶׁהֲרֵי מְעַטִּים הַחֲכָמִים שֶׁיִּמָּצְאוּ בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְהַיְנוּ ׳וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים, לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, (שֶׁהֲרֵי בּוֹ לֹא עוֹמֵד הַדָּבָר לְהוֹצִיא מִן הַגָּלוּת אֶלָּא בַּמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֵם יְלָדִים ותינוקות, נוֹתְנִים תֹּקֶף לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, אָז הָאִמָּא הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶם, מִתְעוֹרֶרֶת לְגַבֵּי בַּעְלָהּ) וְיִתְעַכֵּב (כָּךְ) עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים אֲחֵרִים׳ (דברים כב, ו) - אַחַר כָּךְ יָבֹא בַעְלָהּ וְיָקִים אוֹתָהּ מֵהֶעָפָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת׳ (עמוס ט, יא).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דהא חכימין זעירין אינון דישתכחון בההוא זמנא, והיינו ׳והאם רובצת על האפרוחים או על הבצים, לא תקח האם על הבנים (דהא ביה לא קיימא מילא לאפקא מגלותא אלא במלכא עילאה, דכיון דאינון רביין וינוקין יהבין תוקפא למלכא משיחא כדין אימא עילאה דהיא רביעא עלייהו יתערת לגבי בעלה) ויתעכב (הכי) עד תריסר ירחין אחרנין׳ (דברים כב, ו). לבתר, ייתי בעלה, ויוקים לה מעפרא, כמה דאת אמר, ׳אקים את סכת דוד הנפלת׳ (עמוס ט, יא).

התרגום: שהרי מעטים החכמים שימצאו באותו זמן, והינו ׳והאם רבצת על האפרחים או על הביצים, לא תקח האם על הבנים, (שהרי בו לא עומד הדבר להוציא מן הגלות אלא במלך העליון, שכיון שהם ילדים ותינוקות, נותנים תקף למלך המשיח, אז האמא העליונה, שהיא רובצת עליהם, מתעוררת לגבי בעלה) ויתעכב (כך) עד שנים עשר חדשים אחרים׳ (דברים כב, ו) - אחר כך יבא בעלה ויקים אותה מהעפר, כמו שנאמר ׳אקים את סכת דויד הנפלת׳ (עמוס ט, יא).

מן המפרשים

הסולם: דהא חכימין זעירין וכו': כי חכמים, הנקראים בנים, מעטים המה הנמצאים בעת ההוא, והיינו והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, לא תקח האם על הבנים. כי בנים אינם נמצאים אז, ולכן לא תקח האם שהיא השכינה, והמשיח יתעכב עד י"ב חדשים אחרים,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: