ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 12: מפגש עם יהודי בדרך - ׳משא מצרים׳ וכבוד המטרוניתא בגלות אדום › פיסקה 7 (ז ע"ב)

אשור נענש יותר ממצרים - אף שהיטיבו פחות

שמות · מפגש עם יהודי בדרך - ׳משא מצרים׳ וכבוד המטרוניתא בגלות אדום · מאמר 12 · פיסקה 7 · דף ז ע"ב

לשון הזוהר

אֲבָל אַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקוֹ, אַטִּיל לוֹן בְּאַרְעָא דְּסַיְיפֵי עָלְמָא, וְנָטַל לוֹן אַרְעָא דִּלְהוֹן. וּמַה מִצְרָאֵי, דְּעָבְדֵי כָּל הָנֵי טָבָאן לְיִשְׂרָאֵל, אִתְדָּנוּ בְּכָל אִינּוּן דִּינִין. אַשּׁוּר וְאֱדוֹם וּשְׁאַר עַמִּין, דִּמְעִיקִין לוֹן, וְקַטְלִין לוֹן, וְנַטְלִין לוֹן מָמוֹנֵיהוֹן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְיַקָּרָא שְׁמֵיהּ עָלַיְיהוּ, דִּכְתִּיב, ׳וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי׳ (יחזקאל לח, כג). הָתָם בְּמִצְרַיִם בְּמַלְכָּא חַד, וְהָכָא בְּכָל מַלְכִין דְּעָלְמָא.

תרגום

אֲבָל אַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקוֹ, הִטִּיל אוֹתָם בְּאֶרֶץ שֶׁבְּסוֹף הָעוֹלָם, וְנָטַל אֶת אַרְצָם מֵהֶם. וּמָה הַמִּצְרִים שֶׁעָשׂוּ כָּל הַטּוֹבוֹת הַלָּלוּ לְיִשְׂרָאֵל נִדּוֹנוּ בְּכָל אוֹתָם דִּינִים - אַשּׁוּר וֶאֱדוֹם וּשְׁאָר הָעַמִּים שֶׁמְּצִיקִים לָהֶם, וְהוֹרְגִים אוֹתָם, וְנוֹטְלִים אֶת מָמוֹנָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שהקב"ה רוֹצֶה לְכַבֵּד אֶת שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם, שֶׁכָּתוּב ׳וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי׳ (יחזקאל לח, כג) - שָׁם בְּמִצְרַיִם בְּמֶלֶךְ אֶחָד, וְכָאן בְּכָל מַלְכֵי הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אבל אשור באפס עשקו, אטיל לון בארעא דסייפי עלמא, ונטל לון ארעא דלהון. ומה מצראי, דעבדי כל הני טבאן לישראל, אתדנו בכל אינון דינין. אשור ואדום ושאר עמין, דמעיקין לון, וקטלין לון, ונטלין לון ממוניהון, על אחת כמה וכמה דקודשא בריך הוא בעי ליקרא שמיה עלייהו, דכתיב, ׳והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי׳ (יחזקאל לח, כג). התם במצרים במלכא חד, והכא בכל מלכין דעלמא.

התרגום: אבל אשור באפס עשקו, הטיל אותם בארץ שבסוף העולם, ונטל את ארצם מהם. ומה המצרים שעשו כל הטובות הללו לישראל נדונו בכל אותם דינים - אשור ואדום ושאר העמים שמציקים להם, והורגים אותם, ונוטלים את ממונם, על אחת כמה וכמה שהקב"ה רוצה לכבד את שמו עליהם, שכתוב ׳והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי׳ (יחזקאל לח, כג) - שם במצרים במלך אחד, וכאן בכל מלכי העולם.

מן המפרשים

אור החמה: דף ז' ע"ב גם הוקשה לו קושיא אחרת שהקשה לו בריה דרב המנולא סבא התם בריש הקדמת בראשית שם והיא כי למה אמר מכובד ולא אמר מכיבדי' דמשמע כי קדוש ה' הוא מכובד אבל השבת הנז' ח"ו אינו מכובד ואמנם היותר נלע"ד לכאורה הוא כי ליל שבת נק'…

הסולם: אבל, אשור באפס עשקו: שהשליך אותם בארץ שבסוף העולם, ולקח את הארץ שלהם. ומה המצרים שעשו כל אלו טובות לישראל נדונו בכל אלו הדינין, אשור ואדום ושאר העמים המצירים להם והורגים אותם ולוקחים את כספיהם, על אחת כמה וכמה, שהקב"ה ירצה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר