מפגש עם יהודי בדרך
׳משא מצרים׳ וכבוד המטרוניתא בגלות אדום
מעשה בדרך מטבריה לציפורי - פתיחת יהודי ב ׳משא מצרים׳
א רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא וְרִבִּי יוֹסֵי, הֲווֹ אַזְלֵי מִטְּבֶרְיָא לְצִפּוֹרִי, עַד דַּהֲווּ אַזְלֵי, פָּגַע בְּהוּ חַד יוּדָאִי, פָּתַח וְאָמַר, ׳מַשָּׂא מִצְרָיִם הִנֵּה ה' רוֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו׳ (ישעיהו יט, א). תָּא חֲזֵי, כָּל מַלְכִין דְּעָלְמָא, וְכָל עַמִּין דְּעָלְמָא, לָא חֲשִׁיבֵי כְּלוּם קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, ׳וְכָל דַּיְּירֵי אַרְעָא כְּלָא חֲשִׁיבִין וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבִיד בְּחֵיל שְׁמַיָּא׳ (דניאל ד, לב). וְהָכָא בְּמִצְרַיִם, אַף עַל גַּב דְּכָל אִינּוּן גְּבוּרָאן, וְדַרְעָא מְרֹמְמָא גַּלֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, מַה כְּתִיב ׳הִנֵּה ה' רוֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם׳. מַאי שְׁנָא, בְּכָל עַמִּין דְּעָלְמָא, דְּלָא הֲוָה הָכִי, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּזַר גְּזֵרָה וְאִתְעָבִיד, וְהָכָא אִיהוּ אָתָא, דִּכְתִּיב ׳וּבָא מִצְרַיִם׳. וּכְתִיב, ׳וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ'׳ (שמות יב, יב) ׳אֲנִי ה'׳.
בלשון הזוהר
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים מִטְּבֶרְיָה לְצִפּוֹרִי. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּגַע בָּהֶם יְהוּדִי אֶחָד. פָּתַח וְאָמַר, ׳מַשָּׂא מִצְרָיִם הִנֵּה ה' רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו׳ (ישעיה יט, א). בֹּא רְאֵה, כָּל מַלְכֵי הָעוֹלָם וְכָל עַמֵּי הָעוֹלָם לֹא נֶחְשָׁבִים לִכְלוּם לִפְנֵי הקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳וְכָל דַּיָּרֵי הָאָרֶץ כְּלֹא חֲשׁוּבִים, וְכִרְצוֹנוֹ עוֹשֶׂה בְּחֵיל הַשָּׁמַיִם׳ (דניאל ד, לב). וְכָאן בְּמִצְרַיִם, אַף עַל גַּב שֶׁכָּל אוֹתָן הַגְּבוּרוֹת וּזְרוֹעַ רָמָה גִּלָּה הקב"ה בְּמִצְרַיִם, מַה כָּתוּב ׳הִנֵּה ה' רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם׳. מַה שּׁוֹנֶה בְּכָל עַמֵּי הָעוֹלָם שֶׁלֹּא הָיָה כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הקב"ה גָּזַר גְּזֵרָה וְנֶעֶשְׂתָה, וְכָאן הוּא בָּא, שֶׁכָּתוּב ׳וּבָא מִצְרַיִם׳. וְכָתוּב ׳וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ' אֲנִי ה'׳ (שמות יב, יב).
מלך רוכב עב קל להוציא המטרוניתא - לכבודה בא
ב אֶלָּא, בְּגִין דְּמַלְכָּא הֲוָה אָתֵי, לְאַפָּקָא לְמַטְרוֹנִיתָא דַּהֲוַות תַּמָּן. וּבְגִין יְקָרָא דְּמַטְרוֹנִיתָא הֲוָה אָתֵי. וְעַל דָּא הֲוָה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי בִּיקָרָהּ, וְאָתֵי לְגַבָּהּ לַאֲקָּמָא לָהּ, וּלְמֵיהַב לָהּ יְדָא, וּלְזַקְפָא לָהּ, כְּמָה דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד בְּסוֹף גָּלוּתָא דֶּאֱדוֹם.
בלשון הזוהר
אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהַמֶּלֶךְ הָיָה בָּא לְהוֹצִיא אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא שֶׁהָיְתָה שָׁם, וּבִשְׁבִיל כְּבוֹד הַמַּטְרוֹנִיתָא הָיָה בָּא. וְעַל כָּךְ הָיָה הקב"ה רוֹצֶה בִּכְבוֹדָהּ, וּבָא אֵלֶיהָ לַהֲקִימָהּ וְלָתֵת לָהּ יָד וְלִזְקֹף אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁעָתִיד הקב"ה לַעֲשׂוֹת בְּסוֹף גָּלוּת אֱדוֹם.
קושיית ר׳ ייסא- מדוע לא כך היה בגלות בבל
ג אָמַר רִבִּי יֵיסָא, אִי הָכִי, דִּבְגִין דְּמַטְרוֹנִיתָא הֲוָה, הָא בְּגָלוּתָא דְּבָבֶל, מַטְרוֹנִיתָא תַּמָּן הֲוַת, אֲמַאי לָא הֲוָה כַּךְ. אָמַר לֵיהּ, הָא תָּנֵינָן, דְּחַטָּאָה גָּרַם, דְּנָטְלוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת, וְאָעִילוּ בְּרִית קַיָּימָא קַדִּישָׁא בִּרְשׁוּתָא אָחֲרָא. וּבְגִין כַּךְ אִתְאֲבִידוּ מִנְּהוֹן נִסִּין, וְאַתְוָון, דְּאִתְחָזֵי לְמֶעְבַּד לְהוּ, מַה דְּלָא הֲוָה הָכִי בְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם, דְּכֻלְּהוּ הֲווֹ שִׁבְטֵי יָהּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָאלוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָפְקוּ.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יֵיסָא, אִם כָּךְ שֶׁבִּשְׁבִיל הַמַּטְרוֹנִיתָא זֶה הָיָה, הֲרֵי בְּגָלוּת בָּבֶל הָיְתָה שָׁם הַמַּטְרוֹנִיתָא, וְלָמָּה לֹא הָיָה כָּךְ. אָמַר לוֹ, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁהַחֵטְא גָּרַם, שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת וְהִכְנִיסוּ אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ לְרָשׁוּת אַחֶרֶת, וְלָכֵן נֶאֶבְדוּ מֵהֶם הַנִּסִּים וְהָאוֹתוֹת שֶׁרְאוּיִים הָיוּ לְהֵעָשׂוֹת לָהֶם, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כָּךְ בְּגָלוּת מִצְרַיִם, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ שִׁבְטֵי יָהּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְנְסוּ, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ.
גלות אדום - הקב"ה בא להקים המטרוניתא ולנער מעפר
ד בְּגָלוּתָא דֶּאֱדוֹם, בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְיַקְּרָא בְּעָלְמָא, וּלְמֵיתֵי אִיהוּ לְאַקָּמָא לְמַטְרוֹנִיתָא, וּלְנַעֲרָא לָהּ מֵעַפְרָא. וַוי לְמַאן דִּיעֲרַע תַּמָּן קָמֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּיֵימָא ׳הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי׳ (ישעיהו נב, ב) יְרוּשָׁלַיִם ׳הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ׳. מַאן הוּא מַלְכָּא וְעַמָּא דְּיֵיקוּם קָמֵיהּ.
בלשון הזוהר
בְּגָלוּת אֱדוֹם רוֹצֶה הקב"ה לְהִתְכַּבֵּד בָּעוֹלָם וְלָבֹא הוּא לְהָקִים אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא וּלְנַעֵר אוֹתָהּ מֵהֶעָפָר. אוֹי לְמִי שֶׁיִּמָּצֵא שָׁם לְפָנָיו בְּשָׁעָה שֶׁיֹּאמַר ׳הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי׳ (ישעיה נב, ב) יְרוּשָׁלם ׳הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ׳. מִי הוּא הַמֶּלֶךְ וְהָעָם שֶׁיַּעֲמֹד לְפָנָיו.
׳ונעו אלילי מצרים׳ - דרגות ממונות עליונות, לא עצים ואבנים
ה ׳וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו, אֱלִילֵי מִצְרַיִם, לָאו עַל אֲבָנִין וְאָעִין אִתְּמַר, אֶלָּא עַל כָּל אִינּוּן דַּרְגִּין מְמָנָן עִלָּאִין, וְעַל אִינּוּן פּוּלְחָנִין תַּתָּאִין דִּלְהוֹן׳ (ישעיהו יט, א). וּבְכָל אֲתָר דְּגָלוּ יִשְׂרָאֵל, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי עָלַיְיהוּ, וְאִתְקָבִיל מֵאִינוּן עַמִּין.
בלשון הזוהר
׳וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו׳ (ישעיה יט, א) - אֱלִילֵי מִצְרַיִם, לֹא עַל עֵצִים וַאֲבָנִים נֶאֱמַר, אֶלָּא עַל כָּל אוֹתָם דְּרָגוֹת מְמֻנּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, וְעַל אוֹתָם הָעֲבוֹדוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל, הקב"ה מְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם, וּמִתְרַעֵם וְנִפְרָע מֵאוֹתָם עַמִּים.
תרעומת הקב"ה על אשור - שהרע לישראל יותר ממצרים
בֹּא וּרְאֶה מַה כָּתוּב, (ישעיה נב, ד) כֹּה אָמַר ׳ה' אֱלֹהִים מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי בָרִאשנָה לָגוּר שָׁם וְאַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקוֹ׳, תַּרְעֹמֶת שֶׁהִתְרַעֵם הקב"ה עַל אַשּׁוּר, וְאָמַר, רְאוּ מֶה עָשָׂה לִי אַשּׁוּר, שֶׁהֲרֵי בְּמִצְרַיִם שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי בָהֶם כָּל אוֹתָם הַדִּינִים, וְעַמִּי (הֵם) יָרְדוּ לְשָׁם לָדוּר בֵּינֵיהֶם, וְקִבְּלוּם הַמִּצְרִים בֵּינֵיהֶם, וְנָתְנוּ לָהֶם הַיֹּפִי שֶׁל הָאָרֶץ, אֶרֶץ גֹּשֶׁן, וְאַף עַל גַּב שֶׁהֵצִיקוּ לָהֶם בַּגָּלוּת, לֹא לָקְחוּ מֵהֶם אֶת הָאָרֶץ, שֶׁכָּתוּב ׳רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות ט, כו). וּמֵיטַב אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיְתָה, שֶׁכָּתוּב ׳בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס׳ (בראשית מז, יא). וְעוֹד, שֶׁלֹּא הֶעֱבִירוּ מִשֶּׁלָּהֶם כְּלוּם, שֶׁכָּתוּב ׳וּמִמִּקְנֵה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות ט, ו). וְעִם כָּל זֶה נִדּוֹנוּ בְּכַמָּה דִינִים.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, (ישעיה נב, ד) כֹה אָמַר ׳ה' מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי בָרִאשׁוֹנָה לָגוּר שָׁם וְאַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקוֹ׳ תּוּרְעֲמָא דְּאִתְרְעַם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל אַשּׁוּר, וְאָמַר, חָמוּ מַה עָבֵד לִי אַשּׁוּר, דְּהָא מִצְרַיִם דַּאֲנָא עֲבָדִית בְּהוּ כָּל אִינּוּן דִּינִין, וְעַמִּי (אינון) נַחְתּוּ תַּמָּן, לְדַיָּירָא בֵּינֵיהוֹן, וְקִבְּלוּם מִצְרָאֵי בֵּינַיְיהוּ, וְיָהֲבוּן לוֹן שְׁפַר אַרְעָא אֶרֶץ גּוֹשֶן, וְאַף עַל גַּב דְּאָעִיקוּ לוֹן בְּגָלוּתָא, לָא אַעְדוּ אַרְעָא מִנְּהוֹן, דִּכְתִיב, ׳רַק בְּאֶרֶץ גּוֹשֶן אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות ט, כו). וּמֵיטַב אַרְעָא דְּמִצְרַיִם הֲוָה, דִּכְתִיב, ׳בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס׳ (בראשית מז, יא). וְתוּ, דְּלָא אַעְדּוּ מִדִּלְהוֹן כְּלוּם, דִּכְתִיב, ׳וּמִמִּקְנֵה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות ט, ו). וְעִם כָּל דָּא אִתְדָּנוּ בְּכַמָּה דִּינִין.
אשור נענש יותר ממצרים - אף שהיטיבו פחות
אֲבָל אַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקוֹ, הִטִּיל אוֹתָם בְּאֶרֶץ שֶׁבְּסוֹף הָעוֹלָם, וְנָטַל אֶת אַרְצָם מֵהֶם. וּמָה הַמִּצְרִים שֶׁעָשׂוּ כָּל הַטּוֹבוֹת הַלָּלוּ לְיִשְׂרָאֵל נִדּוֹנוּ בְּכָל אוֹתָם דִּינִים - אַשּׁוּר וֶאֱדוֹם וּשְׁאָר הָעַמִּים שֶׁמְּצִיקִים לָהֶם, וְהוֹרְגִים אוֹתָם, וְנוֹטְלִים אֶת מָמוֹנָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שהקב"ה רוֹצֶה לְכַבֵּד אֶת שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם, שֶׁכָּתוּב ׳וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי׳ (יחזקאל לח, כג) - שָׁם בְּמִצְרַיִם בְּמֶלֶךְ אֶחָד, וְכָאן בְּכָל מַלְכֵי הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
אֲבָל אַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקוֹ, אַטִּיל לוֹן בְּאַרְעָא דְּסַיְיפֵי עָלְמָא, וְנָטַל לוֹן אַרְעָא דִּלְהוֹן. וּמַה מִצְרָאֵי, דְּעָבְדֵי כָּל הָנֵי טָבָאן לְיִשְׂרָאֵל, אִתְדָּנוּ בְּכָל אִינּוּן דִּינִין - אַשּׁוּר וְאֱדוֹם וּשְׁאַר עַמִּין, דִּמְעִיקִין לוֹן, וְקַטְלִין לוֹן, וְנַטְלִין לוֹן מָמוֹנֵיהוֹן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְיַקָּרָא שְׁמֵיהּ עָלַיְיהוּ, דִּכְתִיב, ׳וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי׳ (יחזקאל לח, כג) - הָתָם בְּמִצְרַיִם בְּמַלְכָּא חַד, וְהָכָא בְּכָל מַלְכִין דְּעָלְמָא.
בכיית רשבי
סימני הגאולה וסדר זמני משיח עד שבת עולמים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.