ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 12: מפגש עם יהודי בדרך - ׳משא מצרים׳ וכבוד המטרוניתא בגלות אדום › פיסקה 1 (ז ע"א)

מעשה בדרך מטבריה לציפורי - פתיחת יהודי ב ׳משא מצרים׳

שמות · מפגש עם יהודי בדרך - ׳משא מצרים׳ וכבוד המטרוניתא בגלות אדום · מאמר 12 · פיסקה 1 · דף ז ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא וְרִבִּי יוֹסֵי, הֲווֹ אַזְלֵי מִטְּבֶרְיָא לְצִפּוֹרִי, עַד דַּהֲווּ אַזְלֵי, פָּגַע בְּהוּ חַד יוּדָאִי, פָּתַח וְאָמַר, ׳מַשָּׂא מִצְרָיִם הִנֵּה ה' רוֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו׳ (ישעיהו יט, א). תָּא חֲזֵי, כָּל מַלְכִין דְּעָלְמָא, וְכָל עַמִּין דְּעָלְמָא, לָא חֲשִׁיבֵי כְּלוּם קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, ׳וְכָל דַּיְּירֵי אַרְעָא כְּלָא חֲשִׁיבִין וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבִיד בְּחֵיל שְׁמַיָּא׳ (דניאל ד, לב). וְהָכָא בְּמִצְרַיִם, אַף עַל גַּב דְּכָל אִינּוּן גְּבוּרָאן, וְדַרְעָא מְרֹמְמָא גַּלֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, מַה כְּתִיב ׳הִנֵּה ה' רוֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם׳. מַאי שְׁנָא, בְּכָל עַמִּין דְּעָלְמָא, דְּלָא הֲוָה הָכִי, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּזַר גְּזֵרָה וְאִתְעָבִיד, וְהָכָא אִיהוּ אָתָא, דִּכְתִּיב ׳וּבָא מִצְרַיִם׳. וּכְתִיב, ׳וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ'׳ (שמות יב, יב) ׳אֲנִי ה'׳.

תרגום

רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים מִטְּבֶרְיָה לְצִפּוֹרִי. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּגַע בָּהֶם יְהוּדִי אֶחָד. פָּתַח וְאָמַר, ׳מַשָּׂא מִצְרָיִם הִנֵּה ה' רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו׳ (ישעיה יט, א) - בֹּא רְאֵה, כָּל מַלְכֵי הָעוֹלָם וְכָל עַמֵּי הָעוֹלָם לֹא נֶחְשָׁבִים לִכְלוּם לִפְנֵי הקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳וְכָל דַּיָּרֵי הָאָרֶץ כְּלֹא חֲשׁוּבִים, וְכִרְצוֹנוֹ עוֹשֶׂה בְּחֵיל הַשָּׁמַיִם׳ (דניאל ד). וְכָאן בְּמִצְרַיִם, אַף עַל גַּב שֶׁכָּל אוֹתָן הַגְּבוּרוֹת וּזְרוֹעַ רָמָה גִּלָּה הקב"ה בְּמִצְרַיִם, מַה כָּתוּב? ׳הִנֵּה ה' רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם׳ - מַה שּׁוֹנֶה בְּכָל עַמֵּי הָעוֹלָם שֶׁלֹּא הָיָה כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הקב"ה גָּזַר גְּזֵרָה וְנֶעֶשְׂתָה, וְכָאן הוּא בָּא, שֶׁכָּתוּב ׳וּבָא מִצְרַיִם׳ - וְכָתוּב ׳וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ' אֲנִי ה'׳ (שמות יב, יב)?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אלעזר ורבי אבא ורבי יוסי, הוו אזלי מטבריא לצפורי, עד דהוו אזלי, פגע בהו חד יודאי, פתח ואמר, ׳משא מצרים הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו׳ (ישעיהו יט, א). תא חזי, כל מלכין דעלמא, וכל עמין דעלמא, לא חשיבי כלום קמי קודשא בריך הוא, דכתיב, ׳וכל דיירי ארעא כלא חשיבין וכמצביה עביד בחיל שמיא׳ (דניאל ד, לב). והכא במצרים, אף על גב דכל אינון גבוראן, ודרעא מרממא גלי קודשא בריך הוא במצרים, מה כתיב ׳הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים׳. מאי שנא, בכל עמין דעלמא, דלא הוה הכי, דהא קודשא בריך הוא גזר גזרה ואתעביד, והכא איהו אתא, דכתיב ׳ובא מצרים׳. וכתיב, ׳ועברתי בארץ מצרים וגו'׳ (שמות יב, יב) ׳אני ה'׳.

התרגום: רבי אלעזר ורבי אבא ורבי יוסי היו הולכים מטבריה לצפורי. עד שהיו הולכים, פגע בהם יהודי אחד. פתח ואמר, ׳משא מצרים הנה ה' רכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו׳ (ישעיה יט, א) - בא ראה, כל מלכי העולם וכל עמי העולם לא נחשבים לכלום לפני הקב"ה, שכתוב ׳וכל דירי הארץ כלא חשובים, וכרצונו עושה בחיל השמים׳ (דניאל ד). וכאן במצרים, אף על גב שכל אותן הגבורות וזרוע רמה גלה הקב"ה במצרים, מה כתוב? ׳הנה ה' רכב על עב קל ובא מצרים׳ - מה שונה בכל עמי העולם שלא היה כך, שהרי הקב"ה גזר גזרה ונעשתה, וכאן הוא בא, שכתוב ׳ובא מצרים׳ - וכתוב ׳ועברתי בארץ מצרים וגו' אני ה'׳ (שמות יב, יב)?

מן המפרשים

אור החמה: ת"ח כל מלכין דעלמא וגו' אינם חשובים לפניו כדי שירד הקב"ה לדינם למטה בתחתונים אלא יגזור עליהם גזרות קשות ויתקיימו ואפילו בשרים וכמצביי' עביד הקב"ה ונתקיים רצונו. וא"כ יקשה מאי הכבוד הזה שבא הקב"ה למצרים לנקמה ולא עוד אלא כבר…

הסולם: ר' אלעזר ור' אבא וכו': ר"א ור"א ור' יוסי, היו הולכים מטבריא לצפורי. בעוד שהיו הולכים פגש אותם יהודי אחד, פתח ואמר, משא מצרים, הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים וגו'. בוא וראה, כל המלכים שבעולם וכל העמים שבעולם, אינם חשובים כלום…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: