ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 7: הנסתרת לה אלהינו והנגלת לנו - סוד גבול השאלה במעשה בראשית › פיסקה 2 (קנט ע"א)

אמר לו דרכי ריבונך למה לך לטרח בהם - מה שיש לך רשות לדעת שאל

שלח לך · הנסתרת לה אלהינו והנגלת לנו - סוד גבול השאלה במעשה בראשית · מאמר 7 · פיסקה 2 · דף קנט ע"א

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ, אוֹרְחוֹי דְּמָארָךְ, וְגַזְרֵי דְּמָארָךְ, מַה לָךְ לְמִטְרַח בְּהוּ. מַה דְּאִית לָךְ רְשׁוּ לְמִנְדַּע וּלְאִסְתַּכְּלָא שָׁאִיל, וּדְלֵית לָךְ רְשׁוּ לְמִנְדַּע, כְּתִיב ׳אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ׳ (קהלת ה, ה), דְּאוֹרְחוֹי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְסִתְרִין, גְּנִיזִין עִלָּאִין, דְּהוּא סָתִים וְגָנִיז לֵית לָן לְשָׁאֲלָא. אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי, הָא אוֹרַיְיתָא כֹּלָּא סָתִים וְגָנִיז, דְּהָא ׳הִיא שְׁמָא׳ קַדִּישָׁא עִלָּאָה הֲוִי, וּמַאן דְּמִתְעֲסָק בְּאוֹרַיְיתָא כְּאִלּוּ אִתְעֲסָק בִּשְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא, וְאִי הָכִי, לֵית לָן לְשָׁאֲלָא וּלְאִסְתַּכְּלָא.

תרגום

אָמַר לוֹ, דַּרְכֵי רִבּוֹנְךְ וּגְזֵרוֹת רִבּוֹנְךְ מַה לְּךְ לִטְרֹחַ בָּהֶם? מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךְ רְשׁוּת לָדַעַת וּלְהִסְתַּכֵּל - שְׁאַל, וּמַה שֶּׁאֵין לְךְ רְשׁוּת לָדַעַת - כָּתוּב ׳אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךְ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךְ׳ (שם ה, ה), שֶׁדַּרְכֵי הקב"ה וּסְתָרָיו גְּנוּזִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁהוּא נִסְתָּר וְגָנוּז אֵין לָנוּ לִשְׁאֹל - אָמַר לוֹ, אִם כָּךְ, הֲרֵי הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ נִסְתֶּרֶת וּגְנוּזָה, שֶׁהֲרֵי הִיא שֵׁם קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן, וּמִי שֶׁמִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה כְּאִלּוּ הִתְעַסֵּק בִּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְאִם כָּךְ אֵין לָנוּ לִשְׁאֹל וּלְהִסְתַּכֵּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה, אורחוי דמארך, וגזרי דמארך, מה לך למטרח בהו. מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל, ודלית לך רשו למנדע, כתיב ׳אל תתן את פיך לחטיא את בשרך׳ (קהלת ה, ה), דאורחוי דקודשא בריך הוא וסתרין, גניזין עלאין, דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה, אי הכי, הא אורייתא כלא סתים וגניז, דהא ׳היא שמא׳ קדישא עלאה הוי, ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא, ואי הכי, לית לן לשאלא ולאסתכלא.

התרגום: אמר לו, דרכי רבונך וגזרות רבונך מה לך לטרח בהם? מה שיש לך רשות לדעת ולהסתכל - שאל, ומה שאין לך רשות לדעת - כתוב ׳אל תתן את פיך לחטיא את בשרך׳ (שם ה, ה), שדרכי הקב"ה וסתריו גנוזים עליונים, שהוא נסתר וגנוז אין לנו לשאל - אמר לו, אם כך, הרי התורה כלה נסתרת וגנוזה, שהרי היא שם קדוש עליון, ומי שמתעסק בתורה כאלו התעסק בשמו הקדוש, ואם כך אין לנו לשאל ולהסתכל.

מן המפרשים

יהל אור: וגזרי דמארך. הוא חכמה ובינה, ועיין בפרשת משפטים קכ"ג א' (ח"ב קכג, א) . אלא שאורחוי הוא דעת המתפשט בארחין ושבילין, וע"ל באדרא רבא קל"ו א' (ח"ג קלו, א) ואלין הן נסתרות: א"ל א"ה כו'. ר"ל שלא יעסקו בנסתר כלל: אורחוי דמארך. הוא הדעת:

הסולם: א״ל אורחוי דמארך וכו׳: אמר לו, דרכיו של אדונך, וגזרות של אדונך, מה לך להתייגע בהם. מה שיש לך רשות לדעת ולהסתכל, שאל, ומה שאין לך רשות לדעת, כתוב, אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. כי דרכיו של הקב״ה ונסתריו, סתרי עליונים, שהוא סתם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: