ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 5: מקרה בני האדם ומקרה הבהמה - סוד השליח הנאמן ורוח האדם העולה למעלה › פיסקה 6 (קנז ע"ב)

מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה - רוח הצדיקים עולה למקום קדוש ועליון

שלח לך · מקרה בני האדם ומקרה הבהמה - סוד השליח הנאמן ורוח האדם העולה למעלה · מאמר 5 · פיסקה 6 · דף קנז ע"ב

לשון הזוהר

וּמַה אָתִיב לוֹן שְׁלֹמֹה עַל דָּא. קְרָא אֲבַּתְרֵיהּ, וְאָמַר, וּמִי ׳יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ׳. ׳מִי יוֹדֵעַ׳ בְּאִינּוּן טִפְּשָׁאֵי, דְּלָא יַדְעֵי בִּיקָרָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, וְלָא מִסְתַּכְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, ׳רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה, הִיא לְמַעְלָה׳, לַאֲתָר עִלָּאָה, לַאֲתָר יְקָר, לַאֲתָר קַדִּישָׁא, לְאִתְּזְנָא מִנְּהִירוּ עִלָּאָה, מִנְּהִירוּ דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, לְמֶהֱוִי צְרוֹרָא בִּצְרוֹרָא דְּחַיֵּי, וְאִשְׁתְּכָחַת קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא עוֹלָה תְּמִימָה וְדָא הוּא ׳הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה׳.

תרגום

וּמַה הֱשִׁיבָם שְׁלֹמֹה עַל זֶה? הַפָּסוּק אַחֲרָיו, וְאָמַר, וּמִי ׳יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ׳ (קהלת ג, כא) - ׳מִי יוֹדֵעַ׳ בְּאוֹתָם טִפְּשִׁים שֶׁלֹּא יוֹדְעִים בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן וְלֹא מִסְתַּכְּלִים בַּתּוֹרָה, ׳רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה׳ - לְמָקוֹם עֶלְיוֹן, לְמָקוֹם נִכְבָּד, לְמָקוֹם קָדוֹשׁ, לְהִזּוֹן מֵאוֹר עֶלְיוֹן, מֵאוֹר הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, לִהְיוֹת צָרוּר בִּצְרוֹר הַחַיִּים, וְנִמְצָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ עוֹלָה תְמִימָה, וְזוֹהִי ׳הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומה אתיב לון שלמה על דא. קרא אבתריה, ואמר, ומי ׳יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ׳. ׳מי יודע׳ באינון טפשאי, דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה, ולא מסתכלי באורייתא, ׳רוח בני האדם העולה, היא למעלה׳, לאתר עלאה, לאתר יקר, לאתר קדישא, לאתזנא מנהירו עלאה, מנהירו דמלכא קדישא, למהוי צרורא בצרורא דחיי, ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא ׳העולה היא למעלה׳.

התרגום: ומה השיבם שלמה על זה? הפסוק אחריו, ואמר, ומי ׳יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׳ (קהלת ג, כא) - ׳מי יודע׳ באותם טפשים שלא יודעים בכבוד המלך העליון ולא מסתכלים בתורה, ׳רוח בני האדם העלה היא למעלה׳ - למקום עליון, למקום נכבד, למקום קדוש, להזון מאור עליון, מאור המלך הקדוש, להיות צרור בצרור החיים, ונמצא לפני המלך הקדוש עולה תמימה, וזוהי ׳העלה היא למעלה׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: לאתר עילאה לאתר יקר לאתר קדישא נ"ב ג' לשונות אלו נגד נר"ן דבריאה יציר' עשיה עכ"ל ולפי זה לאתר עילאה וכו' הם בי"ע על הסדר מנהירו עילאה נ"ב בינה דמלכא קדישא נ"ב זעיר:

יהל אור: דאינון בעירי אינון טפשאי כו'. אמר ג' דרגין שחסרין, נר"ן, מלמטה למעלה. בהמה ידוע, ודעת התורה ידוע, ומהמנותא נקרא הכסא כמ"ש בריש היכלות ושם אמונת ישראל. ונגד ג' דברים, "כי מקרה כו' ומקרה כו' ומקרה" ( קהלת ג , יט) . אדם ובהמה,…

אור החמה: ומי יודע דאינון טפשי לא ידעי. כלו' לא אמר ומי יודע שיש להסתפק בזה ח"ו אלא מי מהם שידע נפש האדם בסוד עלייתה לאור ושם שכר עשיית הטוב. לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עילאה סוד הנפש במקום מעמד נפשות הצדיקים.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: