ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 5: מקרה בני האדם ומקרה הבהמה - סוד השליח הנאמן ורוח האדם העולה למעלה › פיסקה 13 (קנח ע"א)

וישלח אתם משה כלם אנשים - לקחו עצה רעה שלא ירצו לאבד ראשותם בכניסה לארץ

שלח לך · מקרה בני האדם ומקרה הבהמה - סוד השליח הנאמן ורוח האדם העולה למעלה · מאמר 5 · פיסקה 13 · דף קנח ע"א

לשון הזוהר

׳וַיִשְׁלַח אוֹתָם מֹשֶׁה וְגוֹ'׳ - ׳כֻּלָּם אֲנָשִׁים׳. כֻּלְּהוּ זַכָּאִין הֲווֹ, וְרֵישֵׁי דְּיִשְׂרָאֵל הֲווֹ. אֲבָל אִינּוּן דִּבְּרוּ לְגַרְמַיְיהוּ עֵיטָא בִּישָׁא. אֲמַאי נַטְלֵי עֵיטָא דָּא. אֶלָּא אָמְרוּ, אִי יֵיעֲלוּן יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, נִתְעֲבָר אֲנָן מִלְּמֶהֱוִי רֵישִׁין, וְיִמְנֵי מֹשֶׁה רֵישִׁין אַחֲרָנִין, דְּהָא אֲנָן זָכֵינָן בְּמַדְבְּרָא לְמֶהֱוִי רֵישִׁין, אֲבָל בְּאַרְעָא לָא נִזְכֵּי. וְעַל דְּנַטְלֵי עֵיטָא בִּישָׁא לְגַרְמַיְיהוּ, מִיתוּ אִינּוּן, וְכָל אִינּוּן דְּנַטְלָן מִלַּיְיהוּ.

תרגום

׳וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה וְגוֹ'׳ (במדבר יג, ג) - ׳כֻּלָּם אֲנָשִׁים׳. כֻּלָּם צַדִּיקִים הָיוּ וְרָאשֵׁי יִשְׂרָאֵל הָיוּ, אֲבָל הֵם לָקְחוּ לְעַצְמָם עֵצָה רָעָה. מַדּוּעַ נָטְלוּ עֵצָה זוֹ? אֶלָּא אָמְרוּ, אִם יִכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ - יַעֲבִירוּ אוֹתָנוּ מִלִּהְיוֹת רָאשִׁים, וִימַנֶּה מֹשֶׁה רָאשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי אָנוּ זָכִינוּ בַמִּדְבָּר לִהְיוֹת רָאשִׁים, אֲבָל בָּאָרֶץ לֹא נִזְכֶּה. וְעַל שֶׁלָּקְחוּ עֵצָה רָעָה לְעַצְמָם, מֵתוּ הֵם וְכָל אוֹתָם שֶׁלָּקְחוּ דִבְרֵיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳וישלח אותם משה וגו'׳ - ׳כלם אנשים׳. כלהו זכאין הוו, ורישי דישראל הוו. אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא. אמאי נטלי עיטא דא. אלא אמרו, אי ייעלון ישראל לארעא, נתעבר אנן מלמהוי רישין, וימני משה רישין אחרנין, דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין, אבל בארעא לא נזכי. ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו, מיתו אינון, וכל אינון דנטלן מלייהו.

התרגום: ׳וישלח אתם משה וגו'׳ (במדבר יג, ג) - ׳כלם אנשים׳. כלם צדיקים היו וראשי ישראל היו, אבל הם לקחו לעצמם עצה רעה. מדוע נטלו עצה זו? אלא אמרו, אם יכנסו ישראל לארץ - יעבירו אותנו מלהיות ראשים, וימנה משה ראשים אחרים, שהרי אנו זכינו במדבר להיות ראשים, אבל בארץ לא נזכה. ועל שלקחו עצה רעה לעצמם, מתו הם וכל אותם שלקחו דבריהם.

מן המפרשים

מקדש מלך: אבל בארמא לא נזכי נ"ב כי הם מעלמא דדכורא והארץ בסוד הנקבה עכ"ל: ולפ"ז מ"ש וימני משה בחושבם שיכנס משה לארץ. א"נ וימני משה בצווהו כן ליהושע:

יהל אור: אבל אינון דברו כו'. ר"ל למה עשו זה אלא שעשו זה בשביל עצמם שיראו כו' וכמו בירבעם. וז"ש "לגרמייהו" , בשביל שחשו לכבוד עצמם נתקלקלו וכמ"ש ( סנהדרין קא, ב ) בירבעם גסת הרוח כו':

אור החמה: וישלח אותם משה. א"ת כיון שכן הוא דאיהו זכאה מאן דמשדר שליחא מהימנא וכו' א"כ משה שהיה זכאי האיך לא שלח שליחא מהימנא לזה דרש כלם אנשים בכלא הוו זכאים וא"ת א"כ האיך נהפכו לרעים לז"א אינון דברו לגרמייהו וכו' שנתקלקלו אח"כ:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר