ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 46: וראיתם אתו וזכרתם - סוד מצוות הציצית והתכלת כסא הכבוד › פיסקה 21 (קעו ע"א)

רבי חייא ורבי ייסא: יציאת מצרים נזכרת כאן כי בזמן זה נכנסו ישראל לחלק המצוה

שלח לך · וראיתם אתו וזכרתם - סוד מצוות הציצית והתכלת כסא הכבוד · מאמר 46 · פיסקה 21 · דף קעו ע"א

לשון הזוהר

תָּאנֵי רִבִּי יֵיסָא, כְּתִיב ׳כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת׳ (מיכה ז, טו). כִּימֵי, כַּיּוֹם מִבָּעֵי לֵיהּ, דְּהָא בְּחַד זִמְנָא נַפְקוּ וְלָא אִתְעַכְּבוּ. אֶלָּא כְּאִינּוּן יוֹמִין עִלָּאִין, דְּאִתְבָּרְכָא בְּהוּ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. כַּךְ זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַפָּקָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא, וּכְדֵין כְּתִיב ׳וַאֲמַרְתֶּם בַּיוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַיהו"ה קִרְאוּ וְגוֹ'׳ (ישעיהו יב, ד), ׳זַמְּרוּ יהו"ה כִּי גֵּאוּת עָשָׂה מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׳. מַאי ׳מוּדַעַת זֹאת׳. בְּגִין דְּהַשְׁתָּא אִשְׁתְּמוֹדְעָא זֹאת בְּעִטּוּפָא דְּמִצְוָה. בְּהַהוּא זִמְנָא אִשְׁתְּמוֹדְעָא זֹאת, בְּכַמָּה נִמוּסִין דִּילָהּ, דְּיַעֲבֵיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתִין וְנִסִּין בְּעָלְמָא, כְּדֵין כְּתִיב ׳בַּיוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט). בָּרוּךְ ׳יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳. יִמְלוֹךְ ׳יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳.

תרגום

שָׁנָה רַבִּי יֵיסָא, כָּתוּב ׳כִּימֵי צֵאתְךְ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת׳ (מיכה ז, טו) - כִּימֵי?! כַּיּוֹם הָיָה צָרִיךְ לוֹ לִכְתֹּב, שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן אֶחָד יָצְאוּ, וְלֹא הִתְעַכְּבוּ! אֶלָּא כְּמוֹ אוֹתָם יָמִים עֶלְיוֹנִים שֶׁהִתְבָּרְכָה בָהֶם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כָּךְ עָתִיד הקב"ה לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת, וְאָז כָּתוּב ׳וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ וְגוֹ'׳ (ישעיה יב, ד), ׳זַמְּרוּ ה' כִּי גֵאוּת עָשָׂה מוּדַעַת זֹּאת בְּכָל הָאָרֶץ׳ - מַה זֶּה ׳מוּדַעַת זֹּאת׳? מִשּׁוּם שֶׁעַכְשָׁו נוֹדְעָה זֹּאת בְּעִטּוּף מִצְוָה. בְּאוֹתוֹ זְמַן תִּוָּדַע זֹּאת בְּכַמָּה מִנְהָגִים שֶׁלָּהּ שֶׁיַּעֲשֶׂה הקב"ה אוֹתוֹת וְנִסִּים בָּעוֹלָם, אָז כָּתוּב ׳בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט) - ׳בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳ - יִמְלֹךְ ׳ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תאני רבי ייסא, כתיב ׳כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׳ (מיכה ז, טו). כימי, כיום מבעי ליה, דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו. אלא כאינון יומין עלאין, דאתברכא בהו כנסת ישראל. כך זמין קודשא בריך הוא לאפקא להו לישראל מן גלותא, וכדין כתיב ׳ואמרתם ביום ההוא הודו ליהו"ה קראו וגו'׳ (ישעיהו יב, ד), ׳זמרו יהו"ה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ׳. מאי ׳מודעת זאת׳. בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה. בההוא זמנא אשתמודעא זאת, בכמה נמוסין דילה, דיעביד קודשא בריך הוא אתין ונסין בעלמא, כדין כתיב ׳ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד׳ (זכריה יד, ט). ברוך ׳יהו"ה לעולם אמן ואמן׳. ימלוך ׳יהו"ה לעולם אמן ואמן׳.

התרגום: שנה רבי ייסא, כתוב ׳כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׳ (מיכה ז, טו) - כימי?! כיום היה צריך לו לכתב, שהרי בזמן אחד יצאו, ולא התעכבו! אלא כמו אותם ימים עליונים שהתברכה בהם כנסת ישראל, כך עתיד הקב"ה להוציא את ישראל מהגלות, ואז כתוב ׳ואמרתם ביום ההוא הודו לה' קראו וגו'׳ (ישעיה יב, ד), ׳זמרו ה' כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ׳ - מה זה ׳מודעת זאת׳? משום שעכשו נודעה זאת בעטוף מצוה. באותו זמן תודע זאת בכמה מנהגים שלה שיעשה הקב"ה אותות ונסים בעולם, אז כתוב ׳ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד׳ (זכריה יד, ט) - ׳ברוך ה' לעולם אמן ואמן׳ - ימלך ׳ה' לעולם אמן ואמן׳.

מן המפרשים

אור החמה: השתא בעטופא דמצוה. כדפי' לעיל. ואשתמודע זאת בההוא זמנא. מפני שיציאת מצרים גאולה שוות כדכתיב כימי צאתך מארץ מצרים וכתיב במצות ציצית אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים א"כ ציצית וגאולת מצרים וגאולה העתידה ענין אחד והיינו הבחינה המודעת…

אור יקר: כי יהיה נערה בתולה נער כתיב בעוד לילה שאינה מיוחדת עם בעלה, ולכך ה׳ דהשחר היא נפרדת ממלת שחר להורות שבעוד שאינו שהר אין ה׳ עם בעלה, כתר דאבתליק לילא דהיינו דין הגבורה וצפרא נהיר שמתחיל ממשלת החסד דהיינו בוקר ושחר.

הסולם: תאני ר׳ ייסא וכו׳: למד ר׳ ייסא, כתוב, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות . שואל, כימי, כיום היה צריך לומר. שהרי בפעם אחת יצאו ולא נתעכבו. ומשיב, אלא הפירוש הוא, כימים האלו העליונים, חג״ת נה״י דז״א, שנתברכה בהם כנסת ישראל. כך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: