מה אשכול שבו כמה ענבים כך מצוה אחת ציצית ותלויים בה כמה ענבים וזגים
שלח לך · וראיתם אתו וזכרתם - סוד מצוות הציצית והתכלת כסא הכבוד · מאמר 46 · פיסקה 14 · דף קעה ע"ב
לשון הזוהר
מָה אַתְכְּלָא, דְּאִיהוּ חַד, וְתַּלְיָין בֵּיהּ כַּמָה עֲנָבִים, מֵהַאי סְטָר וּמֵהַאי סְטָר. כַּךְ הַאי, מִצְוָה חֲדָא, וְתַּלְיָין בֵּיהּ כַּמָה עֲנָבִים, וְזָגִין וּזְמוֹרִין צְרִירִין בְּהוּ, שִׁבְעָה רְהִיטִין אִלֵּין אִינּוּן שִׁבְעָה צְרִירִין דִּתְכֶלְתָּא, דְּבָעֵי לְכַרְכָא בֵּיהּ בְּכָל חַד וְחָד, אוֹ לְאַסְגָּאָה עַד תְּלֵיסַר, מַאן דְּיוֹסִיף, לָא יוֹסִיף עָלַיְיהוּ עַל תְּלֵיסַר. מַאן דְּיִמְעַט, לָא יִמְעַט מִשִּׁבְעָה. וְתָאנָא, הַאי תְּכֵלֶת, הוּא רָזָא דְּדָוִד מַלְכָּא. וְדָא חוּטָא דְּאַבְרָהָם, דְּזָכָה בֵּיהּ לִבְנוֹי בַּתְרוֹי. מַאי תְּכֵלֶת. תַּכְלִית דְּכֹלָּא. (ודאי) רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כִּסֵּא הַכָּבוֹד אִקְרֵי.
תרגום
מָה אֶשְׁכּוֹל שֶׁהוּא אֶחָד וּתְלוּיִים בּוֹ כַּמָּה עֲנָבִים, מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה, כָּךְ זֶה מִצְוָה אַחַת, וּתְלוּיִים בָּהּ כַּמָּה עֲנָבִים זַגִּים וּזְמוֹרוֹת צְרוּרִים בָּהֶם. שִׁבְעָה רָצִים אֵלּוּ הֵם שִׁבְעָה צְרוֹרוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת שֶׁצָּרִיךְ לִכְרֹךְ בָּהּ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, אוֹ לְהַגְדִּיל עַד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר. מִי שֶׁיּוֹסִיף, לֹא יוֹסִיף עַל שְׁלֹשָׁה עָשָׂר. מִי שֶׁיְּמַעֵט, לֹא יְמַעֵט מִשִּׁבְעָה. וְלָמַדְנוּ, תְּכֵלֶת זוֹ הִיא סוֹד דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְזֶה חוּט אַבְרָהָם שֶׁזָּכָה בּוֹ לְבָנָיו אַחֲרָיו. מַה זֶּה תְּכֵלֶת? תַּכְלִית הַכֹּל. (וַדַּאי) רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כִּסֵּא הַכָּבוֹד נִקְרָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מה אתכלא, דאיהו חד, ותליין ביה כמה ענבים, מהאי סטר ומהאי סטר. כך האי, מצוה חדא, ותליין ביה כמה ענבים, וזגין וזמורין צרירין בהו, שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא, דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר, מאן דיוסיף, לא יוסיף עלייהו על תליסר. מאן דימעט, לא ימעט משבעה. ותאנא, האי תכלת, הוא רזא דדוד מלכא. ודא חוטא דאברהם, דזכה ביה לבנוי בתרוי. מאי תכלת. תכלית דכלא. (ודאי) רבי יהודה אומר, כסא הכבוד אקרי.
התרגום: מה אשכול שהוא אחד ותלויים בו כמה ענבים, מצד זה ומצד זה, כך זה מצוה אחת, ותלויים בה כמה ענבים זגים וזמורות צרורים בהם. שבעה רצים אלו הם שבעה צרורות של תכלת שצריך לכרך בה בכל אחד ואחד, או להגדיל עד שלשה עשר. מי שיוסיף, לא יוסיף על שלשה עשר. מי שימעט, לא ימעט משבעה. ולמדנו, תכלת זו היא סוד דוד המלך, וזה חוט אברהם שזכה בו לבניו אחריו. מה זה תכלת? תכלית הכל. (ודאי) רבי יהודה אומר, כסא הכבוד נקרא.
מן המפרשים
אור החמה: דבעי לכרכא ביה וכו' אמר עוד שבעה רהטין וכו' דהיינו לא ימעט (מזה) [בכ"י משבעה] כדמפרש ואזיל רזא דדוד מלכא. שהתכלת רמז למלכות ולא סתם במלכות אלא בבחינה שהיה דוד מרכבה אליה כדבסמוך:
הסולם: מה אתכלא דאיהו וכו׳: מה אשכיל, שהוא אחד, ותלוים בו כמה ענבים מצד זה ומצד זה, כך זה, הציצית, הם מצוה אחת ותלוים בו כמה ענבים וזגים וזמורות. דהיינו כמה מיני מדרגות כנ״ל. כרוכים בהם ז׳ רצים. אלו הם, ז׳ כריכות של תכלת, שצריכים…