רבי חזקיה: וילך איש מבית לוי - זה הקבה מקום שחכמה ואותו זהר מתחברים
שלח לך · ותרא אתו את הילד - סוד לידת משה ופרגוד הנבואה העליונה · מאמר 45 · פיסקה 3 · דף קעד ע"א
לשון הזוהר
(שמות י"א ע"ב) ׳אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, הָכִי אוֹלִיפְנָא׳, כְּתִיב ׳וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי׳ (שמות ב, א). ׳וַיֵּלֶךְ אִישׁ׳: דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה׳ (שמות טו, ג). ׳מִבֵּית לֵוִי׳: דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲתָר דְּחָכְמָה עִלָּאָה, וְהַהוּא זוֹהַר (ס"א נהר) מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין. ׳מִבֵּית לֵוִי׳: דְּאַשְׁרֵי לִוְיָתָן (ס"א כל חידו) בִּלְחוֹדוֹי בְּעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׳ (תהילים קד, כו). ׳וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי׳, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲתָר דִּנְהִירוּ דְּסִיהֲרָא נָהִיר.
תרגום
אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, כָּךְ לָמַדְנוּ, כָּתוּב ׳וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי׳ (שמות ב, א) - ׳וַיֵּלֶךְ אִישׁ׳ - זֶה הקב"ה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳ה' אִישׁ מִלְחָמָה׳ (שמות טו, ג) - ׳מִבֵּית לֵוִי׳ - זֶה הקב"ה, מָקוֹם שֶׁחָכְמָה עֶלְיוֹנָה וְאוֹתוֹ זֹּהַר (נָהָר) מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, שֶׁלֹּא נִפְרָדִים לְעוֹלָמִים. ׳מִבֵּית לֵוִי׳ - שֶׁהִשְׁרָה לִוְיָתָן (כָּל שִׂמְחָה) בִּלְבַדּוֹ בָּעוֹלָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׳ (תהלים קד, כו) - ׳וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי׳ - זֶה הקב"ה, מָקוֹם שֶׁאוֹר הַלְּבָנָה מֵאִיר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (שמות י"א ע"ב) ׳אמר רבי חזקיה, הכי אוליפנא׳, כתיב ׳וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי׳ (שמות ב, א). ׳וילך איש׳: דא קודשא בריך הוא כמה דאת אמר ׳יהו"ה איש מלחמה׳ (שמות טו, ג). ׳מבית לוי׳: דא קודשא בריך הוא, אתר דחכמה עלאה, וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא, דלא מתפרשן לעלמין. ׳מבית לוי׳: דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא, הדא הוא דכתיב ׳לויתן זה יצרת לשחק בו׳ (תהילים קד, כו). ׳ויקח את בת לוי׳, דא קודשא בריך הוא, אתר דנהירו דסיהרא נהיר.
התרגום: אמר רבי חזקיה, כך למדנו, כתוב ׳וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי׳ (שמות ב, א) - ׳וילך איש׳ - זה הקב"ה, כמו שנאמר ׳ה' איש מלחמה׳ (שמות טו, ג) - ׳מבית לוי׳ - זה הקב"ה, מקום שחכמה עליונה ואותו זהר (נהר) מתחברים כאחד, שלא נפרדים לעולמים. ׳מבית לוי׳ - שהשרה לויתן (כל שמחה) בלבדו בעולם, זהו שכתוב ׳לויתן זה יצרת לשחק בו׳ (תהלים קד, כו) - ׳ויקח את בת לוי׳ - זה הקב"ה, מקום שאור הלבנה מאיר.
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה בשמות מאמר יח, ג (יא:) תיבת גמא נ"ב גמא עם הכולל מ"ה והוא הלוחות זעיר דלא הוו פקודי דאורייתא חומרי למעבד עד דעאלו ישראל לארעא שאז נתחייבו אפילו במצות התלויות בארץ משא"כ במדבר שלא נתחייבו רק במצות שהן חובת הגוף:
אור החמה: מן המקבילה בשמות מאמר יח, ג (יא:) ר' יהודה וכו'. לדידי' א"ש מלת ותחמרה מלשון חומרא וחומר וזפת הוי מ"ע ומל"ת כי בעשיית המצוה האדם מניע חומרו גופו וכל אבריו וזהו בחמר עשיית המצות וקיומם בהנעת החמר ובזפת היינו שמי שלא יקיים מל"ת…
מהרח"ו: מן המקבילה בשמות מאמר יח, ד (יא:) ד״א וילך איש דא קב"ה ד״א וילך איש דא קב"ה וגו'. זה יובן מדף נ' ע"ב, כי לויתן הוא חבור חכמה ובינה:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: