שלח לך אנשים בשבילך - רבי יהודה: כלב ופנחס שליחים נאמנים ליהושע
שלח לך · שלח לך אנשים בשבילך - סוד צלפחד המקושש ושני העצים חיים ומות · מאמר 4 · פיסקה 6 · דף קנז ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, ׳שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים׳ (במדבר יג, ב) - בְּגִינָךְ. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו וְנֶפֶשׁ אֲדוֹנָיו יָשִׁיב׳ (משלי כה, יג). ׳כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר׳ - דְּאַהֲנֵי לְגוּפָא וּלְנַפְשָׁא. ׳צִיר נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו׳ - אֵלּוּ כָּלֵב וּפִנְחָס דַּהֲווֹ שְׁלִיחֵי מְהֵימְנֵי לְגַבֵּי יְהוֹשֻׁעַ. ׳וְנֶפֶשׁ אֲדוֹנָיו יָשִׁיב׳ - דְּאָהַדְרוּ שְׁכִינְתָּא לְדַיְּירָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, וְלָא אִסְתָּלְקָא מִנַּיְיהוּ. וְאִלֵּין דְּשָׁדַר מֹשֶׁה, גְּרִימוּ בְּכִיָיה לְדָרִין בַּתְרָאִין, וְגָרִימוּ לְאִסְתַּלְּקָא מִיִשְׂרָאֵל כַּמָּה אֶלֶף וְרִבְּבָן. וְגָרִימוּ לְסַלְּקָא שְׁכִינְתָּא מֵאַרְעָא מִבֵּינַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. אִינּוּן דְּשָׁדַר יְהוֹשֻׁעַ, ׳וְנֶפֶשׁ אֲדוֹנָיו יָשִׁיב׳.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, ׳שְׁלַח לְךְ אֲנָשִׁים׳, בִּשְׁבִילְךְ. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו וְנֶפֶשׁ אֲדנָיו יָשִׁיב׳ (משלי כה, יג) - ׳כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר׳ - שֶׁמְּהַנֶּה אֶת הַגּוּף וְאֶת הַנֶּפֶשׁ. ׳צִיר נֶאֱמָן לְֹשלְחָיו׳ - אֵלּוּ כָּלֵב וּפִנְחָס שֶׁהָיוּ שְׁלִיחִים נֶאֱמָנִים לִיהוֹשֻׁעַ. ׳וְנֶפֶשׁ אֲדנָיו יָשִׁיב׳ - שֶׁהֶחֱזִירוּ שְׁכִינָה לָדוּר בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, וְלֹא הִסְתַּלְּקָה מֵהֶם. וְאֵלּו שֶׁשָּׁלַח מֹשֶׁה גָּרְמוּ בְכִיָּה לְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים, וְגָרְמוּ לְהִסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, וְגָרְמוּ לְסַלֵּק שְׁכִינָה מֵהָאָרֶץ ׳מִבֵּין יִשְׂרָאֵל׳. אוֹתָם שֶׁשָּׁלַח יְהוֹשֻׁעַ, ׳וְנֶפֶשׁ אֲדנָיו יָשִׁיב׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, ׳שלח לך אנשים׳ (במדבר יג, ב) - בגינך. רבי יהודה פתח, ׳כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב׳ (משלי כה, יג). ׳כצנת שלג ביום קציר׳ - דאהני לגופא ולנפשא. ׳ציר נאמן לשולחיו׳ - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. ׳ונפש אדוניו ישיב׳ - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל, ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה, גרימו בכייה לדרין בתראין, וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע, ׳ונפש אדוניו ישיב׳.
התרגום: בא וראה, ׳שלח לך אנשים׳, בשבילך. רבי יהודה פתח, ׳כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב׳ (משלי כה, יג) - ׳כצנת שלג ביום קציר׳ - שמהנה את הגוף ואת הנפש. ׳ציר נאמן לשלחיו׳ - אלו כלב ופנחס שהיו שליחים נאמנים ליהושע. ׳ונפש אדניו ישיב׳ - שהחזירו שכינה לדור בהם בישראל, ולא הסתלקה מהם. ואלו ששלח משה גרמו בכיה לדורות אחרונים, וגרמו להסתלק מישראל כמה אלפים ורבבות, וגרמו לסלק שכינה מהארץ ׳מבין ישראל׳. אותם ששלח יהושע, ׳ונפש אדניו ישיב׳.
מן המפרשים
יהל אור: ונפש אדוניו ישיב דאהדרו כו'. ששכינה היא נפש ישראל וישראל הם גופא דשכינתא כמ"ש בתיקונים. ואמר דאהדרו שכינתא כו' ר"ל שמקודם אסתלק בעון מרגלים. וז"ש ונפש אדוניו ישיב . וזהו שמפרש ואזיל "ואלין דשדר משה כו' וגרמו לסלקא כו' אינון…
הסולם: ת״ח, שלח לך: בוא וראה שלח לך אנשים. לך, פירושו בשבילך. ר׳ יהודה פתח, כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב. כצנת שלג ביום קציר. שאז הצנה מועילה לגוף ונפש. ציר נאמן לשולחיו, אלו הם כלב ופנחס, שהיו שליחים נאמנים…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: דאהני לגופא ולנפשא הפשט הוא כי הקרירות מהנה גם לנפש וכמ"ש במדרש שהשותה מים אחר מנחה בשבת גוזל קרוביו מתים וכמ"ש הב"י א"ח סי' ר"ץ ועי"ל כי יש בשלג סגולה לזכירה כנודע שהיא גי' שכח"ה והזכירה היא כח מכחות הנפש ולפי זה יש התייחסות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: