ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 39: חובק את ידיו ואוכל את בשרו - סוד מלאך המות ורקודו לפני נשים › פיסקה 1 (קעב ע"ב)

חובק את ידיו ואוכל את בשרו - מלאך המות אין לו רשות אלא על שלו בלבד

שלח לך · חובק את ידיו ואוכל את בשרו - סוד מלאך המות ורקודו לפני נשים · מאמר 39 · פיסקה 1 · דף קעב ע"ב

לשון הזוהר

יַתִּיר ׳חוֹבֵק אֶת יָדָיו, בִּמְרִירוּ וַאֲנִינוּ דִּילֵיהּ, וּלְבָתַר אוֹכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ בְּעַל כָּרְחֵיהּ, דְּלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְשַׁלְּטָאָה עַל מִלָּה אַחֲרָא׳ (קהלת ד, ה). מָה אִתְהֲנֵי לֵיהּ בְּכָל מַה דְּאַסְטֵי וְעָבִיד וְעָמֵל, דִּלְבָתַר לֵית לֵיהּ רְשׁוּ, אֶלָּא עַל דִּילֵיהּ לְבָתַר מַרְקִיד וְחַדֵּי, כַּכְּסִיל בְּלָא דַּעְתָּא כְּלָל, וְאָזִיל בְּלָא תּוֹעַלְתָּא, וְאָכִיל לְבִשְׂרָא. וּבַשְּׁאָר לֵית לֵיהּ רְשׁוּ. מְרִירוּ דְּעֵילָּא וְתַתָּא, כַּד יִשְׂרָאֵל בְּעָאקוּ, וְאָכְלֵי לוֹן שַׂנְאֵיהוֹן וְלָא יַהֲבֵי חֵילָא בְּעוֹבָדִין טָבִין דִּלְהוֹן, לְאַפָּקָא מִנֵּיהּ.

תרגום

יוֹתֵר - ׳חֹבֵק אֶת יָדָיו, בִּמְרִירוּת וַאֲנִינוּת שֶׁלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ׳ (קהלת ד, ה) - אֹכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ, בְּעַל כָּרְחוֹ, שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לִשְׁלֹט עַל דָּבָר אַחֵר. מָה עוֹזֵר לוֹ בְּכָל מַה שֶּׁמַּסְטֶה וְעוֹשֶׂה וְעָמֵל שֶׁלְּאַחַר כָּךְ אֵין לוֹ רְשׁוּת אֶלָּא עַל שֶׁלּוֹ, אַחַר כָּךְ מַרְקִיד וְשָׂמֵחַ כִּכְסִיל בְּלִי דַעַת כְּלָל, וְהוֹלֵךְ לְלֹא תוֹעֶלֶת וְאוֹכֵל הַבָּשָׂר. וּבַשְּׁאָר אֵין לוֹ רְשׁוּת. מְרִירוּת שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּצָרָה וְאוֹכְלִים אוֹתָם שׂוֹנְאֵיהֶם, וְלֹא נוֹתְנִים כֹּחַ בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: יתיר ׳חובק את ידיו, במרירו ואנינו דיליה, ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה, דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא׳ (קהלת ד, ה). מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל, דלבתר לית ליה רשו, אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי, ככסיל בלא דעתא כלל, ואזיל בלא תועלתא, ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו. מרירו דעילא ותתא, כד ישראל בעאקו, ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון, לאפקא מניה.

התרגום: יותר - ׳חבק את ידיו, במרירות ואנינות שלו, ואחר כך׳ (קהלת ד, ה) - אכל את בשרו, בעל כרחו, שאין לו רשות לשלט על דבר אחר. מה עוזר לו בכל מה שמסטה ועושה ועמל שלאחר כך אין לו רשות אלא על שלו, אחר כך מרקיד ושמח ככסיל בלי דעת כלל, והולך ללא תועלת ואוכל הבשר. ובשאר אין לו רשות. מרירות שלמעלה ושלמטה, כשישראל בצרה ואוכלים אותם שונאיהם, ולא נותנים כח במעשיהם הטובים להוציא ממנו.

מן המפרשים

הסולם: יתיר. חובק את וגו׳: (חמר תחילת הענין) יותר. הכסיל, שהוא הס״א חובק את ידיו, במרירות ואנינות שלו, ואח"כ אוכל את בשרו בהכרח, כי אין לו רשות לסטרא אחרא, לשלוט על דבר אחר, חוץ מבשר. מה הוא נהנה בכל מה שהשטין ועשה ועמל עד שהמיתו,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר