שתי אצבעות רגליו מעכבות שרפת העולם ובבקר נעשות טלפי עגל - שלש מאות ששים וחמשה היכלות
שלח לך · קול ה בכח קול ה בהדר - סוד התרנגול הכותב מעשי בני העולם · מאמר 36 · פיסקה 4 · דף קעב ע"א
לשון הזוהר
וְאִלְמָלֵא רַגְלוֹי אֶצְבְּעָאן דִּילֵיהּ, דְּאִינּוּן תְּרֵין דַּרְגִּין, חַד הַהוּא דְּקַיְּימָא בְּאֶמְצָעִיתָא. דְּאִיהוּ רַב. וְהַהוּא דְּקַיְּימָא מֵאֲחוֹרָא, דְּאִיהוּ זְעֵיר, דְּקָא מְעַכְּבִין לֵיהּ, יְהֵא מוֹקִיד עָלְמָא בְּשַׁלְהוֹבוֹי. וּמָה עַבְדֵּי. כֵּיוָן דְּסָלִיק צַפְרָא, וְחוּטָא דִּנְהִירוּ נָפִיק מִסְטַר דָּרוֹם, כְּדֵין מִתְחַבְּרִין כֻּלְּהוּ, וְאִתְעָבְדִין תְּרֵין רַגְלִין תְּרֵין טְלָפַיִן כְּעֶגְלָא, לְקַיְּימָא דִּכְתִּיב ׳וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל׳ (יחזקאל א, ז), וְהָא יַדְעַת רָזָא דָּא. שְׁאֵלָת עַנְפָּא דְּגוֹרֶן. לְגוֹ בַּעֲזָרָה דָּא, אִית תְּלַת מְאָה וְשִׁתִּין וַחֲמִשָּׁה הֵיכָלִין, כְּחוּשְׁבָן יוֹמֵי שַׁתָּא. וּבְכָל פִּתְחָא וּפִתְחָא כְּתִיב, ׳יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׳ (תהילים קכב, ז). לָא יְדִיעַ מַאי הוּא בְּהָנֵי הֵיכָלִין, אֶלָּא כֻּלְּהוּ, אִתְּחֲמָן עוֹבָד צִיּוּר. שֶׁבַע סִדְרִין דְּמַרְגְּלָאן אִתְּחֲמָן אִלֵּין בְּאִלֵּין, בְּכָל חַד וְחַד.
תרגום
וְאִלְמָלֵא רַגְלָיו אֶצְבָּעוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם שְׁתֵּי דְרָגוֹת - אֶחָד אוֹתוֹ שֶׁעוֹמֵד בָּאֶמְצַע שֶׁהוּא גָּדוֹל, וְאוֹתוֹ שֶׁעוֹמֵד מֵאָחוֹר שֶׁהוּא קָטָן, שֶׁמְּעַכְּבִים אוֹתוֹ - יִשְׂרֹף הָעוֹלָם בְּשַׁלְהֲ בוֹתָיו. וּמָה עוֹשִׂים? כֵּיוָן שֶׁעוֹלֶה הַבֹּקֶר וְחוּט אוֹר יוֹצֵא מִצַּד דָּרוֹם, אָז מִתְחַבְּרִים כֻּלָּם וְנַעֲשִׂים שְׁתֵּי רַגְלַיִם שְׁנֵי טַלְפֵי עֵגֶל, לְקַיֵּם הַכָּתוּב ׳וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל׳ (יחזקאל א, ז) - וַהֲרֵי יָדַעְתָּ סוֹד זֶה. שְׁאֵלַת עֲנַף הַגֹּרֶן. לְתוֹךָ עֲזָרָה זוֹ יֵשׁ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה הֵיכָלוֹת, כְּחֶשְׁבּוֹן יְמוֹת הַשָּׁנָה. וּבְכָל פֶּתַח וּפֶתַח כָּתוּב: ׳יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׳ (תהלים קכב, ז) -. לֹא יָדוּעַ מַהוּ בַּהֵיכָלוֹת הָאֵלֶּה, אֶלָּא כֻּלָּם נִרְאִים מַעֲשֵׂה צִיּוּר. שִׁבְעָה סִדְרֵי מַרְגָּלִיּוֹת נִרְאִים אֵלּוּ בְאֵלּוּ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה, דאינון תרין דרגין, חד ההוא דקיימא באמצעיתא. דאיהו רב. וההוא דקיימא מאחורא, דאיהו זעיר, דקא מעכבין ליה, יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי. כיון דסליק צפרא, וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום, כדין מתחברין כלהו, ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא, לקיימא דכתיב ׳וכף רגליהם ככף רגל עגל׳ (יחזקאל א, ז), והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן. לגו בעזרה דא, אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין, כחושבן יומי שתא. ובכל פתחא ופתחא כתיב, ׳יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך׳ (תהילים קכב, ז). לא ידיע מאי הוא בהני היכלין, אלא כלהו, אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין, בכל חד וחד.
התרגום: ואלמלא רגליו אצבעות שלו, שהם שתי דרגות - אחד אותו שעומד באמצע שהוא גדול, ואותו שעומד מאחור שהוא קטן, שמעכבים אותו - ישרף העולם בשלה בותיו. ומה עושים? כיון שעולה הבקר וחוט אור יוצא מצד דרום, אז מתחברים כלם ונעשים שתי רגלים שני טלפי עגל, לקים הכתוב ׳וכף רגליהם ככף רגל עגל׳ (יחזקאל א, ז) - והרי ידעת סוד זה. שאלת ענף הגרן. לתוך עזרה זו יש שלש מאות וששים וחמשה היכלות, כחשבון ימות השנה. ובכל פתח ופתח כתוב: ׳יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך׳ (תהלים קכב, ז) -. לא ידוע מהו בהיכלות האלה, אלא כלם נראים מעשה ציור. שבעה סדרי מרגליות נראים אלו באלו בכל אחד ואחד.
מן המפרשים
אור החמה: חוטא דנהירו וכו' היינו חוט של חסד המשוך על המלכות לקושרא בימין אל הזווג ואז החמשה אצבעות שהם ת"ת רב מלכות אחורא זעיר נצח הוד יסוד שתים אחרים יתייחדו כולם אל הזווג ויעשו כלם לשתי כתות שהם ת"ת ומלכות ימין ושמאל תאומים ולעולם…
הסולם: א ואלמלא רגלוי אצבעאן וכו': ולולא אצבעות רגלים שלו, שיש בהם ב׳ מדרגות, א׳ הוא האצבע העומד באמצע, שהוא גדול. וא׳ הוא האצבע העומד מאחור, שהוא קטן. ולולא ב׳ אצבעות אלו המעכבים עליו, היה שורף אה העולם בשלה ביותיו. ומה עושים, כיון…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: