ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 34: והיה ביום ההוא - סוד קול הינוקא ומי מבועי המקדש הזורמים לים › פיסקה 9 (קעא ע"ב)

תחת השבכים נרשם מבוע שיוצא לים הגדול וממנו שותה לויתן ומתרבה

שלח לך · והיה ביום ההוא - סוד קול הינוקא ומי מבועי המקדש הזורמים לים · מאמר 34 · פיסקה 9 · דף קעא ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, תְּחוֹת עִגּוּלָא דְּאִינּוּן שְׂבָכִין, דְּתַמָּן בְּאִינּוּן מַיִין דְּהַהוּא נְבִיעוּ דְּמַעְיָינָא, אִתְרְשִׁים נְבִיעוּ חַד, וְאִתְפָּשַּׁט וְנָפִיק לְבַר, וְעָאל גּוֹ יַמָּא רַבָּא. (דתמן) וְרָשִׁים בֵּיהּ אָרְחָא בְּלִבָּא דְּיַמָּא, וּמִינֵּיהּ שָׁתֵי לִוְיָתָן, וְרַוִּי, וְחַדֵּי, וְאִתְרַבֵּי בְּרִבּוּיָיא. וְכַד נָפִיק נְבִיעוּ אַחֲרָא, הַהוּא נְבִיעוּ אִתְפְּשָׁט וְאָזִיל בִּטְמִירוּ, תְּחוֹת תְּהוֹמָא, לְגוֹ יַמָּא בַּתְרָאָה. וְכֹל אִינּוּן מַיִם זֵדוֹנִים, וּמַיִין תַּקִּיפִין, מָאִיךְ לוֹן, וְכָפִיף לוֹן, דְּלָא יִפְּקוּן לְחַבְּלָא בְּנֵי עָלְמָא. וְסִימָן ׳הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַּיִם עַזִּים נְתִיבָה׳ (ישעיהו מג, טז).

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, תַּחַת הָעִגּוּל שֶׁל אוֹתָם שְׂבָכִים שֶׁשָּׁם, בְּאוֹתָם מַיִם שֶׁל אוֹתוֹ מַבּוּעַ הַמַּעְיָן, נִרְשָׁם מַבּוּעַ אֶחָד, וּמִתְפַּשֵּׁט וְיוֹצֵא הַחוּצָה, וְנִכְנָס לְתוֹךְ הַיָּם הַגָּדוֹל, (שֶׁשָּׁם) וְרוֹשֵׁם בּוֹ דֶּרֶךְ בְּלֵב הַיָּם, וּמִמֶּנּוּ שׁוֹתֶה לִוְיָתָן וְרָוֶה וְשָׂמֵחַ, וּמִתְרַבֶּה בְרִבּוּי. וּכְשֶׁיּוֹצֵא מַבּוּעַ אַחֵר, אוֹתוֹ מַבּוּעַ מִתְפַּשֵּׁט וְהוֹלֵךְ בַּסֵּתֶר תַּחַת הַתְּהוֹם לְתוֹךְ הַיָּם הָאַחֲרוֹן. וְכָל אוֹתָם מַיִם זֵידוֹנִים וּמַיִם תַּקִּיפִים מַנְמִיךְ אוֹתָם וּמְכוֹפֵף אוֹתָם שֶׁלֹּא יֵצְאוּ לְחַבֵּל בִּבְנֵי הָעוֹלָם. וְסִימָן - ׳הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה׳ (ישעיה מג, טז).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, תחות עגולא דאינון שבכין, דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא, אתרשים נביעו חד, ואתפשט ונפיק לבר, ועאל גו ימא רבא. (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא, ומיניה שתי לויתן, ורוי, וחדי, ואתרבי ברבוייא. וכד נפיק נביעו אחרא, ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו, תחות תהומא, לגו ימא בתראה. וכל אינון מים זדונים, ומיין תקיפין, מאיך לון, וכפיף לון, דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן ׳הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה׳ (ישעיהו מג, טז).

התרגום: בא וראה, תחת העגול של אותם שבכים ששם, באותם מים של אותו מבוע המעין, נרשם מבוע אחד, ומתפשט ויוצא החוצה, ונכנס לתוך הים הגדול, (ששם) ורושם בו דרך בלב הים, וממנו שותה לויתן ורוה ושמח, ומתרבה ברבוי. וכשיוצא מבוע אחר, אותו מבוע מתפשט והולך בסתר תחת התהום לתוך הים האחרון. וכל אותם מים זידונים ומים תקיפים מנמיך אותם ומכופף אותם שלא יצאו לחבל בבני העולם. וסימן - ׳הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה׳ (ישעיה מג, טז).

מן המפרשים

אור החמה: ורשים ביה אורחוי. מציאות הדעת. שדרך בו מקור השפע לת"ת ולפיכך מיניה שתי לויתן שהוא ת"ת ו ר וי. מבחינתו במקומו שמשתכר מיין המשומר וחדי מצד הבינה שהוא מקור השמח' ואתרבי בריבוייא מצד החכמה והטעם לזה כי המקור הזה מים מחכמה ונהפך…

הסולם: ת"ח תחות עגולא וכו׳: חוזר לפרש הכתוב חצים אל הים הקדמוני וגו', בדרך אחר, ובמלים אחרות, בוא וראה, תחת העגול של שבכות האלו (כנ״ל אות רנ״ב) אשר שם, בעזרה, שה״ס הארת הבינה שבמלכות המקולעת עמה, כנ״ל, באלו המים של מעיין הנובע אשר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: