ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 34: והיה ביום ההוא - סוד קול הינוקא ומי מבועי המקדש הזורמים לים › פיסקה 5 (קעא ע"א)

פתח הינוקא והיה ביום ההוא - יום ההוא סוף שאוחז בראש והכל אחד

שלח לך · והיה ביום ההוא - סוד קול הינוקא ומי מבועי המקדש הזורמים לים · מאמר 34 · פיסקה 5 · דף קעא ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח הַהוּא יְנּוּקָא וְאָמַר, ׳וְהָיָה בַּיוֹם הַהוּא׳. הַהוּא, לָא יְדִיעַ מַאן הוּא. אֶלָּא בְּכָל אֲתָר בַּיוֹם הַהוּא, יוֹמָא בַּתְרָאָה הוּא, אֲמַאי אִקְרֵי יוֹם הַהוּא. אֶלָּא דָּא הוּא יוֹמָא דְּאָחִיד סוֹפָא בְּשֵׁירוּתָא. שֵׁירוּתָא אִקְרֵי הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא פּוּלְחָנָא דְּלֵוִי, לְדַרְגָּא דְּאִקְרֵי הוּא, טָמִיר וְגָנִיז׳ (במדבר יח, כג). וְאִקְרֵי הַהוּא (ה' הוא), לְאַחֲזָאָה סוֹפָא דְּכָל דַּרְגִּין, דְּאִיהוּ שֵׁירוּתָא, וְכֹלָּא חַד. וּבְגִין דְּאִיהוּ סוֹפָא, אִתּוֹסַף בֵּיהּ ה'. (ס"א ׳ועבד הלוי הוא׳ טמיר וגניז. ואקרי יום ההוא, לאחזאה סופא דכל דרגין, דאחיד שירותא וכלא חד) זְמִינָא יְרוּשָׁלַ ם לְאַפָּקָא מַיִין, וּלְנַבְעָא נְבִיעוּ, הָכָא אִית לוֹמַר, סוֹפָא דְּכָל דַּרְגִּין, לָאו אִיהוּ יְרוּשָׁלַם, אֶלָּא וַדַּאי יְרוּשָׁלַ ם וְיוֹמָא הַהוּא כֹּלָּא חַד. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא יְרוּשָׁלַם, כָּל דַּרְגִּין קַדִּישִׁין דִּילָהּ, כַּד אִסְתַּחֲרָן, אִקְרוּן יְרוּשָׁלַ ם. וְהָכִי אִתְּחֲמָאן. וְאִית דַּרְגִּין דְּסַחֲרָן, וְאִקְרוּן עֲזָרוֹת, אִלֵּין פְּנִימָאִין, וְאִלֵּין לְבַר. וְאִית דַּרְגִּין דְּאִקְרוּן כַּד אִסְתַּחֲרָן, לְשָׁכוֹת. (ס"א כד אסתחרן אלין פנימאין, ואלין לבר. אקרון ירושלם. ואית דרגין דסחרן, ואקרון עזרות, ואית דרגין דאקרון לשכות) וְאִית דַּרְגִּין דְּאִקְרוּן כַּד אִסְתַּחֲרָן. הֵיכָל וּדְבִיר. לְגוֹ מִכָּל אִינּוּן דַּרְגִּין, אִית חַד נְקוּדָה, ׳כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה׳ (תהילים מה, יד). נְקוּדָה דָּא, אִקְרֵי יוֹם הַהוּא, וְסִימָנִיךְ ׳הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ׳ (דברים ג, יג).

תרגום

פָּתַח אוֹתוֹ יַנּוּקָא וְאָמַר, ׳וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא׳, הַהוּא - לֹא יָדוּעַ מִיהוּ. אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹם אַחֲרוֹן הוּא. לָמָּה נִקְרָא יוֹם הַהוּא? אֶלָּא זֶהוּ יוֹם שֶׁאוֹחֵז סוֹף בָּרֹאשׁ. רֵאשִׁית נִקְרָא הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא׳ (במדבר יח, כג) - עֲבוֹדַת הַלֵּוִי לְדַרְגָּה שֶׁנִּקְרֵאת הוּא, טָמִיר וְגָנוּז. וְנִקְרָא הַהוּא (ה' הוּא), לְהַרְאוֹת סוֹף כָּל הַמַּעֲלוֹת, שֶׁהִיא רֵאשִׁית, וְהַכֹּל אֶחָד. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא סוֹף, הִתּוֹסֵף בּוֹ ה'. (הַלֵּוִי הוּא טָמִיר וְגָנוּז. וְנִקְרָא יוֹם הַהוּא, לְהַרְאוֹת סוֹף שֶׁל כָּל הַדְּרָגוֹת, שֶׁאָחוּז תְּחִלָּה, וְהַכֹּל אֶחָד). עָתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לְהוֹצִיא מַיִם וְלִנְבֹּעַ מַבּוּעַ. כָּאן יֵשׁ לוֹמַר, סוֹף לְכָל הַדְּרָגוֹת אֵינָהּ יְרוּשָׁלַיִם, אֶלָּא וַדַּאי יְרוּשָׁלַיִם וְיוֹם הַהוּא, הַכֹּל אֶחָד. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא יְרוּשָׁלַיִם, כָּל הַדְּרָגוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁלָּהּ, כְּשֶׁסּוֹבְבִים נִקְרָאִים יְרוּשָׁלַיִם, וְכָךְ נִרְאִים. וְיֵשׁ דְּרָגוֹת שֶׁסּוֹבְבוֹת, וְנִקְרָאוֹת עֲזָרוֹת. אֵלֶּה פְּנִימִיּוֹת וְאֵלֶּה בַּחוּץ. וְיֵשׁ דְּרָגוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת כְּשֶׁסּוֹבְבוֹת לְשָׁכוֹת. (כשמסתובבות אֵלּוּ הפנימיות וְאֵלּוּ לבחוץ, נִקְרְאוּ יְרוּשָׁלַיִם. וְיֵשׁ דְּרָגוֹת שֶׁסּוֹבְבוֹת, וְנִקְרָאוֹת עֲזָרוֹת. וְיֵשׁ דְּרָגוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת לשכות) וְיֵשׁ דְּרָגוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת כְּשֶׁסּוֹבְבוֹת הֵיכָל וּדְבִיר. לִפְנִים מִכָּל אֵלּוּ הַדְּרָגוֹת יֵשׁ נְקֻדָּה אַחַת, ׳כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה׳ (תהלים מה) - נְקֻדָּה זוֹ נִקְרֵאת יוֹם הַהוּא, וְסִימָנְךְ - ׳הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ׳ (דברים ג, יג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ההוא ינוקא ואמר, ׳והיה ביום ההוא׳. ההוא, לא ידיע מאן הוא. אלא בכל אתר ביום ההוא, יומא בתראה הוא, אמאי אקרי יום ההוא. אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא, כמה דאת אמר ׳ועבד הלוי הוא פולחנא דלוי, לדרגא דאקרי הוא, טמיר וגניז׳ (במדבר יח, כג). ואקרי ההוא (ה' הוא), לאחזאה סופא דכל דרגין, דאיהו שירותא, וכלא חד. ובגין דאיהו סופא, אתוסף ביה ה'. (ס"א ׳ועבד הלוי הוא׳ טמיר וגניז. ואקרי יום ההוא, לאחזאה סופא דכל דרגין, דאחיד שירותא וכלא חד) זמינא ירושל ם לאפקא מיין, ולנבעא נביעו, הכא אית לומר, סופא דכל דרגין, לאו איהו ירושלם, אלא ודאי ירושל ם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי. אלא ירושלם, כל דרגין קדישין דילה, כד אסתחרן, אקרון ירושל ם. והכי אתחמאן. ואית דרגין דסחרן, ואקרון עזרות, אלין פנימאין, ואלין לבר. ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן, לשכות. (ס"א כד אסתחרן אלין פנימאין, ואלין לבר. אקרון ירושלם. ואית דרגין דסחרן, ואקרון עזרות, ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן. היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין, אית חד נקודה, ׳כבודה בת מלך פנימה׳ (תהילים מה, יד). נקודה דא, אקרי יום ההוא, וסימניך ׳ההוא יקרא ארץ׳ (דברים ג, יג).

התרגום: פתח אותו ינוקא ואמר, ׳והיה ביום ההוא׳, ההוא - לא ידוע מיהו. אלא בכל מקום ביום ההוא, יום אחרון הוא. למה נקרא יום ההוא? אלא זהו יום שאוחז סוף בראש. ראשית נקרא הוא, כמו שנאמר ׳ועבד הלוי הוא׳ (במדבר יח, כג) - עבודת הלוי לדרגה שנקראת הוא, טמיר וגנוז. ונקרא ההוא (ה' הוא), להראות סוף כל המעלות, שהיא ראשית, והכל אחד. ומשום שהוא סוף, התוסף בו ה'. (הלוי הוא טמיר וגנוז. ונקרא יום ההוא, להראות סוף של כל הדרגות, שאחוז תחלה, והכל אחד). עתידה ירושלים להוציא מים ולנבע מבוע. כאן יש לומר, סוף לכל הדרגות אינה ירושלים, אלא ודאי ירושלים ויום ההוא, הכל אחד. מה בין זה לזה? אלא ירושלים, כל הדרגות הקדושות שלה, כשסובבים נקראים ירושלים, וכך נראים. ויש דרגות שסובבות, ונקראות עזרות. אלה פנימיות ואלה בחוץ. ויש דרגות שנקראות כשסובבות לשכות. (כשמסתובבות אלו הפנימיות ואלו לבחוץ, נקראו ירושלים. ויש דרגות שסובבות, ונקראות עזרות. ויש דרגות שנקראות לשכות) ויש דרגות שנקראות כשסובבות היכל ודביר. לפנים מכל אלו הדרגות יש נקדה אחת, ׳כבודה בת מלך פנימה׳ (תהלים מה) - נקדה זו נקראת יום ההוא, וסימנך - ׳ההוא יקרא ארץ׳ (דברים ג, יג).

מן המפרשים

מקדש מלך: ואיקרון עזרות נ"ב בחי' פרצוף נגד החזה נקודה דא איקרי ההוא נ"ב יסוד דנוקבא ששם ה' גבורות מבינה. מגו שבכין דעזרה נ"ב הם ביעין דדכורא ששם מתבשל הזרע. מן הים הקדמוני נ"ב ממוחא עילאה עכ"ל: ולקמן משמע שים הקדמוני היא בינה:

אור החמה: תלת עמודין. אפשר שהם צדיקים עמודי עולם: ואפשר שהם עמודים ממש תיקוני ג"ע כחות חיים נצחיים שהגן חי ממש והעד על זה כי מגלגל הלבנה ולמעלה אין דבר שלא יהיה חי נצחי משכיל. שבעה יומין עד ירצה עונשו. כדמסיק לקמיה: אמאי איקרי ההוא. שהם…

הסולם: פתח ההוא ינוקא וכו׳: פתח ילד ההוא ואמר, והיה ביום ההוא, שואל, ההוא, לא ידוע מי הוא. ומשיב, אלא בכל מקום, ביום ההוא, הוא יום האחרון. למה נקרא יום ההוא. אלא משום שזה הוא יום שהסוף אחוז בראשיתו, ראשיתו שהיא בינה, נקראת הוא כש״א,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: