שלש מאות ששים וחמשה עמודי אור לוהט נקראים חיים ומנגנים שיר יתום חדש
שלח לך · שנים עשר פתחי העזרה - סוד עמודי האור המנגנים שיר חדש · מאמר 33 · פיסקה 2 · דף קע ע"ב
לשון הזוהר
תְּלַת מְאָה וְשִׁתִּין וְחָמֵשׁ עַמּוּדִין דִּנְהוֹרָא מְלָהֲטָא, אִית בְּכָל סִטְרָא, מֵאִינּוּן אַרְבַּע סִטְרִין. כָּל אִלֵּין עַמּוּדִין, אִקְרוּן עַמּוּדִים חַיִּים. בְּגִין דְּלָא קַיְּימָא נְהוֹרָא דִּלְהוֹן שָׁכִיךְ בְּאֲתָר חַד. וְכֻלְּהוּ, אִלֵּין סַלְּקִין, וְאִלֵּין נַחְתִּין. יַהֲבֵי דּוּכְתָּא דָּא לְדָא. אִלֵּין דְּסַלְּקִין בַּטְשִׁין דָּא בְּדָא, וּמְנַגְּנֵי נִגּוּנָא. וְאִלֵּין דְּנַחְתֵּי אוּף הָכִי. אִלֵּין דְּסַלְקֵי דְּנַגְּנֵי נִגּוּנָא, מַאי נִגּוּנָא מְנַגְּנֵי. שִׁיר יַתְמָא. ׳מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיהו"ה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה וְגוֹ'׳ (תהילים צח, א). ׳שִׁיר חָדָשׁ׳, וְכִי אִית שִׁיר עַתִּיק. אֶלָּא שִׁיר, דְּעַד כְּעַן מַלְאֲכִין קַדִּישִׁין לָא שַׁבָּחוּ לֵיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ חָדָשׁ. מַאי טַעֲמָא אִיהוּ חָדָשׁ. בְּגִין דְּהַהוּא דִּמְחַדֵּשׁ עוּלֵימוֹי, מְשַׁבַּח לֵיהּ, וְאָמַר לֵיהּ. וְהָכִי אָמַר רַב מְתִיבְתָּא, דָּא אִקְרֵי חָדָשׁ וְאִיהוּ חָדָשׁ. בְּגִין דְּדָבִיק בְּשִׁמְשָׁא, וְלָא אִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ. לְאַפָּקָא סִטְרָא אַחֲרָא, דְּלֵית בֵּיהּ חִדּוּשָׁא, דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳וְאֵין כָּל חָדָשׁ׳ (קהלת א, ט). זָקֵן הוּא וְאִתְבְּלֵי, וְלָא אִתְחֲדָּשׁ. (ס"א ולא עביד תולדין דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש כולי עלמא) תּוּ פָּתַח רַב מְתִיבְתָּא. שָׂרָה אִתְחֲדָּשָׁת בְּעִדּוּנָא, דַּרְגָּא דִּילָהּ גָּרִים, דִּכְתִּיב, ׳אַחֲרֵי בְלוֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה׳ (בראשית יח, יב). מַאי עֶדְנָה, מְשִׁיכוּ דְּעֵדֶן עִלָּאָה. וּבְגִין דְּאִתְמְשָׁךְ עָלָה מִסְּטַר דְּנוּקְבָּא, כְּתִיב עֶדְנָה בְּהֵ"א וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב הָיְתָה, וְלֹא הָיָה.
תרגום
שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה עַמּוּדֵי אוֹר לוֹהֵט יֵשׁ בְּכָל צַד מֵאוֹתָם אַרְבָּעָה צְדָדִים. כָּל הָעַמּוּדִים הַלָּלוּ נִקְרָאִים עַמּוּדִים חַיִּים, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עוֹמֵד אוֹרָם שׁוֹכֵךְ בְּמָקוֹם אֶחָד. וְכֻלָּם, אֵלּוּ עוֹלִים וְאֵלּוּ יוֹרְדִים, נוֹתְנִים מָקוֹם זֶה לָזֶה. אֵלּוּ שֶׁעוֹלִים מַכִּים זֶה בָּזֶה וּמְנַגְּנִים נִגּוּן, וְאֵלֶּה שֶׁיּוֹרְדִים גַּם כָּךְ. אֵלֶּה שֶׁעוֹלִים שֶׁמְּנַגְּנִים נִגּוּן, אֵיזֶה נִגּוּן מְנַגְּנִים? שִׁיר יָתוֹם. ׳מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה וְגוֹ'׳ (תהלים צח). שִׁיר חָדָשׁ, וְכִי יֵשׁ שִׁיר עַתִּיק? אֶלָּא שִׁיר, שֶׁעַד כָּעֵת מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים לֹא שִׁבְּחוּ לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא חָדָשׁ. מָה הַטַּעַם הוּא חָדָשׁ? בִּגְלַל אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁמְּחַדֵּשׁ עֲלוּמָיו, מְשַׁבְּחוֹ וְאוֹמֵר לוֹ. וְכָךְ אָמַר רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, זֶה נִקְרָא חָדָשׁ וְהוּא חָדָשׁ, מִשּׁוּם שֶׁדָּבֵק בַּשֶּׁמֶשׁ וְלֹא נִפְרָד מִמֶּנּוּ. לְהוֹצִיא סִטְרָא אַחֲרָא שֶׁאֵין בָּהּ חִדּוּשׁ, שֶׁכָּתוּב בָּהּ ׳וְאֵין כָּל חָדָשׁ׳ (קהלת א). זָקֵן הוּא וּבָלֶה, וְלֹא הִתְחַדֵּשׁ. (וְלֹא עוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת. וְאִלְמָלֵא עָשָׂה תוֹלָדוֹת, הָיָה מטשטש הָעוֹלָם). עוֹד פָּתַח רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. שָׂרָה הִתְחַדְּשָׁה בְעִדּוּן, דַּרְגָּתָהּ גָּרְמָה, שֶׁכָּתוּב ׳אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה׳ (בראשית יח, יב) - מַה זֶּה עֶדְנָה? מְשִׁיכַת עֵדֶן הָעֶלְיוֹן. וּמִשּׁוּם שֶׁנִּמְשַׁךְ עָלֶיהָ מִצַּד נוּקְבָּא, כָּתוּב עֶדְנָה בְּהֵ"א, וּמִשּׁוּם זֶה כָּתוּב הָיְתָה, וְלֹא הָיָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא, אית בכל סטרא, מאינון ארבע סטרין. כל אלין עמודין, אקרון עמודים חיים. בגין דלא קיימא נהורא דלהון שכיך באתר חד. וכלהו, אלין סלקין, ואלין נחתין. יהבי דוכתא דא לדא. אלין דסלקין בטשין דא בדא, ומנגני נגונא. ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא, מאי נגונא מנגני. שיר יתמא. ׳מזמור שירו ליהו"ה שיר חדש כי נפלאות עשה וגו'׳ (תהילים צח, א). ׳שיר חדש׳, וכי אית שיר עתיק. אלא שיר, דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה, בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש. בגין דההוא דמחדש עולימוי, משבח ליה, ואמר ליה. והכי אמר רב מתיבתא, דא אקרי חדש ואיהו חדש. בגין דדביק בשמשא, ולא אתפרש מניה. לאפקא סטרא אחרא, דלית ביה חדושא, דכתיב ביה ׳ואין כל חדש׳ (קהלת א, ט). זקן הוא ואתבלי, ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש כולי עלמא) תו פתח רב מתיבתא. שרה אתחדשת בעדונא, דרגא דילה גרים, דכתיב, ׳אחרי בלותי היתה לי עדנה׳ (בראשית יח, יב). מאי עדנה, משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא, כתיב עדנה בה"א ובגין כך כתיב היתה, ולא היה.
התרגום: שלש מאות וששים וחמשה עמודי אור לוהט יש בכל צד מאותם ארבעה צדדים. כל העמודים הללו נקראים עמודים חיים, משום שלא עומד אורם שוכך במקום אחד. וכלם, אלו עולים ואלו יורדים, נותנים מקום זה לזה. אלו שעולים מכים זה בזה ומנגנים נגון, ואלה שיורדים גם כך. אלה שעולים שמנגנים נגון, איזה נגון מנגנים? שיר יתום. ׳מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה וגו'׳ (תהלים צח). שיר חדש, וכי יש שיר עתיק? אלא שיר, שעד כעת מלאכים קדושים לא שבחו לו, משום שהוא חדש. מה הטעם הוא חדש? בגלל אותו אחד שמחדש עלומיו, משבחו ואומר לו. וכך אמר ראש הישיבה, זה נקרא חדש והוא חדש, משום שדבק בשמש ולא נפרד ממנו. להוציא סטרא אחרא שאין בה חדוש, שכתוב בה ׳ואין כל חדש׳ (קהלת א). זקן הוא ובלה, ולא התחדש. (ולא עושה תולדות. ואלמלא עשה תולדות, היה מטשטש העולם). עוד פתח ראש הישיבה. שרה התחדשה בעדון, דרגתה גרמה, שכתוב ׳אחרי בלתי היתה לי עדנה׳ (בראשית יח, יב) - מה זה עדנה? משיכת עדן העליון. ומשום שנמשך עליה מצד נוקבא, כתוב עדנה בה"א, ומשום זה כתוב היתה, ולא היה.
מן המפרשים
מקדש מלך: אלין סלקין נ"ב במ"נ. ואלין נחתין נ"ב במ"ד: יהבי דוכתא נ"ב כמעור איש ולריתו. מזמור סירו לה'. נ"ב כי הם הנקבות של העולם ואעפ"כ אומרים שיר זכר. וחדש אין פי' כמשמעו אלא אמט"ט קאי. מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין וכו' פירש שהמלאכים…
יהל אור: כל אלין עמודים כו'. כנ"ל, דהן ביסוד דשם תמיד חי ולא שכיך. ואף בעולם הזה כסף חי וכיוצא. ואף בדבר מקרה נהורא דשמשא בגו מיא וכ"ש באדם והחיות רצוא ושוב: יהבי דוכתא כו'. במקום שזה סליק, זה נחית:
אור החמה: תלת מאה ושתין וחמש כמנין ימות החמה. והטעם כי העמודים הם סוד היסוד שהוא העמוד שהעולם עומד עליו והוא יונק ממדת יום שהוא סוד הת"ת וא"ו שעל העמוד בסוד ווי העמודים וחשוקיהם כסף בסוד הרחמים וכמו שמדת יום הוא החמה כדכתיב כי שמש ומגן…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: