ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 7לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת שלח לך · מאמר 33

שנים עשר פתחי העזרה

זוהר ח"ג, פרשת שלח לך, דף קע.
כ-5 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד עמודי האור המנגנים שיר חדש

שנים עשר פתחים בעזרה כנגד שבטי ישראל - כל פתח מקבל רק את בני שבטו

אֲבָל הַתֵּר וַחֲגֹר כְּלֵי זֵינְךְ וּקְשֹׁר קִשְׁרְךְ, שֶׁהֲרֵי זְמַן הוּא לְגַלּוֹת כְּמוֹ שֶׁהִתְחַלְתָּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה. שֶׁעַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת אוּלַם הָעֲזָרָה לִפְנִים. בַּעֲזָרָה זוֹ יֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר פְּתָחִים לְפִי חֶשְׁבּוֹן שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. בְּפֶתַח אֶחָד כָּתוּב רְאוּבֵן, בְּפֶתַח אַחֵר כָּתוּב שִׁמְעוֹן, וְכֵן כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל רְשׁוּמִים עַל אוֹתָם פְּתָחִים בִּזְמַן שֶׁיַּעֲלוּ לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי רִבּוֹן הָעוֹלָם. מִי שֶׁיִּכָּנֵס בַּפֶּתַח שֶׁרָשׁוּם בּוֹ רְאוּבֵן - אִם מִשֵּׁבֶט רְאוּבֵן הוּא, הַפְּתָחִים מְקַבְּלִים אוֹתוֹ. וְאִם לֹא, פּוֹלְטִים אוֹתוֹ הַחוּצָה. וְכֵן בְּכֻלָּם, שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ הַפְּתָחִים אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא מֵאוֹתוֹ שֵׁבֶט שֶׁרָשׁוּם בָּהֶם, וּבָזֶה יִתְחַקְּקוּ וְיִוָּדְעוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

בלשון הזוהר

אֲבָל שָׁארֵי וַחֲגוֹר זֵינָךְ, וְקָטִיר קִטְרָךְ, דְּהָא עִידָנָא הוּא לְגַלָּאָה, כְּמָה דְּשָׁארִית עוֹבָדָא. דְּעַל אַנְפֵּי רוֹחַב בֵּיתָא, אוּלָם דַּעֲזָרָה לְגוֹ. בְּהַאי עֲזָרָה, אִית תְּרֵיסָר פִּתְחִין, לְפוּם חוּשְׁבָּן שִׁבְטַיָּא דְּיִשְׂרָאֵל. בְּפִתְחָא חֲדָא, כְּתִיב רְאוּבֵן. וּבְפִתְחָא אַחֲרָא, כְּתִיב שִׁמְעוֹן. וְכֵן כָּל שִׁבְטַיָּא דְּיִשְׂרָאֵל, רְשִׁימִין עַל אִינּוּן פִּתְחִין. בְּזִמְנָא דִּיסַלְקוּן לְאִתְחֲזָאָה קַמֵּי מָארֵיהּ דְּעָלְמָא. מַאן דְּעָיִיל בְּפִתְחָא דְּרָשִׁים בֵּיהּ רְאוּבֵן, אִי מִשִּׁבְטָא דִּרְאוּבֵן אִיהוּ, מְקַבְּלִין לֵיהּ פִּתְחִין, וְאִי לָא פַּלְטִין לֵיהּ לְבַר. וְכֵן בְּכֻלְּהוּ, דְּלָא יְקַבְּלוּן פִּתְחִין, אֶלָּא לְמַאן דְּאִיהוּ מֵהַהוּא שִׁבְטָא דְּרָשִׁים בְּהוֹן. וּבְדָא יִתְחַקְּקוּן וְיִשְׁתְּמּוֹדְעֻן כָּל חַד וְחַד.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שלש מאות ששים וחמשה עמודי אור לוהט נקראים חיים ומנגנים שיר יתום חדש

שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה עַמּוּדֵי אוֹר לוֹהֵט יֵשׁ בְּכָל צַד מֵאוֹתָם אַרְבָּעָה צְדָדִים. כָּל הָעַמּוּדִים הַלָּלוּ נִקְרָאִים עַמּוּדִים חַיִּים, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עוֹמֵד אוֹרָם שׁוֹכֵךְ בְּמָקוֹם אֶחָד. וְכֻלָּם, אֵלּוּ עוֹלִים וְאֵלּוּ יוֹרְדִים, נוֹתְנִים מָקוֹם זֶה לָזֶה. אֵלּוּ שֶׁעוֹלִים מַכִּים זֶה בָּזֶה וּמְנַגְּנִים נִגּוּן, וְאֵלֶּה שֶׁיּוֹרְדִים גַּם כָּךְ. אֵלֶּה שֶׁעוֹלִים שֶׁמְּנַגְּנִים נִגּוּן, אֵיזֶה נִגּוּן מְנַגְּנִים? שִׁיר יָתוֹם. ׳מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה וְגוֹ'׳ (תהלים צח). שִׁיר חָדָשׁ, וְכִי יֵשׁ שִׁיר עַתִּיק? אֶלָּא שִׁיר, שֶׁעַד כָּעֵת מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים לֹא שִׁבְּחוּ לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא חָדָשׁ. מָה הַטַּעַם הוּא חָדָשׁ? בִּגְלַל אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁמְּחַדֵּשׁ עֲלוּמָיו, מְשַׁבְּחוֹ וְאוֹמֵר לוֹ. וְכָךְ אָמַר רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, זֶה נִקְרָא חָדָשׁ וְהוּא חָדָשׁ, מִשּׁוּם שֶׁדָּבֵק בַּשֶּׁמֶשׁ וְלֹא נִפְרָד מִמֶּנּוּ. לְהוֹצִיא סִטְרָא אַחֲרָא שֶׁאֵין בָּהּ חִדּוּשׁ, שֶׁכָּתוּב בָּהּ ׳וְאֵין כָּל חָדָשׁ׳ (קהלת א). זָקֵן הוּא וּבָלֶה, וְלֹא הִתְחַדֵּשׁ. (וְלֹא עוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת. וְאִלְמָלֵא עָשָׂה תוֹלָדוֹת, הָיָה מטשטש הָעוֹלָם). עוֹד פָּתַח רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. שָׂרָה הִתְחַדְּשָׁה בְעִדּוּן, דַּרְגָּתָהּ גָּרְמָה, לכך שזכתה לקומת עדון שֶׁכָּתוּב ׳אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה׳ (בראשית יח, יב) - מַה זֶּה עֶדְנָה? מְשִׁיכַת עֵדֶן הָעֶלְיוֹן. המשכת הארת החכמה וּמִשּׁוּם שֶׁנִּמְשַׁךְ עָלֶיהָרק מה שקיבלה המלכות שהיא מִצַּד נוּקְבָּא, כָּתוּב עֶדְנָה בְּהֵ"א, וּמִשּׁוּם זֶה כָּתוּב הָיְתָה, וְלֹא הָיָה. בסוד אבא יסד ברתא [ה' ׳בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה׳]

בלשון הזוהר

תְּלַת מְאָה וְשִׁתִּין וְחָמֵשׁ עַמּוּדִין דִּנְהוֹרָא מְלָהֲטָא, אִית בְּכָל סִטְרָא, מֵאִינּוּן אַרְבַּע סִטְרִין. כָּל אִלֵּין עַמּוּדִין, אִקְרוּן עַמּוּדִים חַיִּים. בְּגִין דְּלָא קַיְּימָא נְהוֹרָא דִּלְהוֹן שָׁכִיךְ בְּאֲתָר חַד. וְכֻלְּהוּ, אִלֵּין סַלְּקִין, וְאִלֵּין נַחְתִּין. יַהֲבֵי דּוּכְתָּא דָּא לְדָא. אִלֵּין דְּסַלְּקִין בַּטְשִׁין דָּא בְּדָא, וּמְנַגְּנֵי נִגּוּנָא. וְאִלֵּין דְּנַחְתֵּי אוּף הָכִי. אִלֵּין דְּסַלְקֵי דְּנַגְּנֵי נִגּוּנָא, מַאי נִגּוּנָא מְנַגְּנֵי. שִׁיר יַתְמָא. ׳מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיהו"ה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה וְגוֹ'׳ (תהילים צח, א). ׳שִׁיר חָדָשׁ׳, וְכִי אִית שִׁיר עַתִּיק. אֶלָּא שִׁיר, דְּעַד כְּעַן מַלְאֲכִין קַדִּישִׁין לָא שַׁבָּחוּ לֵיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ חָדָשׁ. מַאי טַעֲמָא אִיהוּ חָדָשׁ. בְּגִין דְּהַהוּא דִּמְחַדֵּשׁ עוּלֵימוֹי, מְשַׁבַּח לֵיהּ, וְאָמַר לֵיהּ. וְהָכִי אָמַר רַב מְתִיבְתָּא, דָּא אִקְרֵי חָדָשׁ וְאִיהוּ חָדָשׁ. בְּגִין דְּדָבִיק בְּשִׁמְשָׁא, וְלָא אִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ. לְאַפָּקָא סִטְרָא אַחֲרָא, דְּלֵית בֵּיהּ חִדּוּשָׁא, דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳וְאֵין כָּל חָדָשׁ׳ (קהלת א, ט). זָקֵן הוּא וְאִתְבְּלֵי, וְלָא אִתְחֲדָּשׁ. (ס"א ולא עביד תולדין דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש כולי עלמא) תּוּ פָּתַח רַב מְתִיבְתָּא. שָׂרָה אִתְחֲדָּשָׁת בְּעִדּוּנָא, דַּרְגָּא דִּילָהּ גָּרִים, דִּכְתִּיב, ׳אַחֲרֵי בְלוֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה׳ (בראשית יח, יב). מַאי עֶדְנָה, מְשִׁיכוּ דְּעֵדֶן עִלָּאָה. וּבְגִין דְּאִתְמְשָׁךְ עָלָה מִסְּטַר דְּנוּקְבָּא, כְּתִיב עֶדְנָה בְּהֵ"א וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב הָיְתָה, וְלֹא הָיָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ואדני זקן - בגלל שלא מתחדש ולא עושה תולדות - אברהם בא בימים עליונים

וַאדֹנִי זָקֵן. ומה שאמרה לא שאמרה בזה טעם מדוע א"א להתקיים דוְכִי אַף עַל גַּב שֶׁהוּא זָקֵן לֹא רָאוּי לְהוֹלִיד?ובפרט שישמעאל נולד לאברהם בגיל שמונים ושש אֶלָּא לֹא דָבָר קָטָן אָמְרָה עָלָיו, (שֶׁאַבְרָהָם אֶלָּא) שֶׁבִּגְלַל (להקטין עַצְמָהּ שֶׁנִּדְבְּקָה) אוֹתוֹ(מלך) (מֶלֶךְ) זָקֵןוכסיל, (שֶׁנִּדְבְּקָה) (וּכְסִיל), לֹא מִתְחַדֵּשׁ וְלֹא עוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת, שֶׁאִלְמָלֵא הָיָה עוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת, הָיָה מְטַשְׁטֵשׁ אֶת הָעוֹלָם. ולפי הגר"א תלתה החסרון בעצמה, ואדוני זקן רוח עצמה שהיא אדון של הגוף, וכמו שהקב"ה מעיד עליה שאמרה 'ואני זקנתי' - בגלל שהוא זקן לא יתחדש ולא יעשה תולדות, כי מדרך הקליפה להתמעט שאינה עושה פירות (והתרבותם היא רק מצד הגורמים בעבירה ולא מצד פירותיה), לעומתה הקדושה עושה פירות מצד עצמה אם לא הפרעת החיצונים לה (אֶלָּא אָמְרָה עַל אַבְרָהָם, בִּגְלַל שֶׁהוּא זָקֵן לֹא יִתְחַדֵּשׁ וְלֹא יַעֲשֶׂה תוֹלָדוֹת) וְעַל זֶהמשום שאמרה דבר שאינו הגון כ"כ הקב"ה הֶחֱזִיר דְּבָרִים, ׳לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה וְגוֹ'׳. וְאִם תֹּאמַר, להקשות איך תואר זקן הוא גנאי וַהֲרֵי כָּתוּבוהלא התורה העידה על אברהם ׳וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים׳ הרי שזו מעלה (שם כד)? אֶלָּא מה שאמר זקן היינו שהוא בָּא בַּיָּמִים, בְּאוֹתָם יָמִים עֶלְיוֹנִים דדעת שהם שש קצוות דתפארת שֶׁמְּחַדְּשִׁים עֲלוּמִים כַּנֶּשֶׁר. כי בכל חידוש של המלכות יש חידוש לו"ק ומכח אותו החידוש להמלכות נמשך גם לאברהם וְעַל זֶה נִגּוּן זֶה נִגּוּן שֶׁל אוֹתוֹ חָדָשׁ הוּא. הוֹשִׁיעָה לּוֹ, לְמִי? לְאוֹתוֹ חָדָשׁ, הוֹשִׁיעָה יְמִין הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן וּזְרוֹעוֹ. אוֹתָם שֶׁיּוֹרְדִים גַּם כֵּן מְנַגְּנִים, וְאוֹמְרִים שִׁירָה יְתוֹמָה אַחֶרֶת. וּמַהִי? ׳מִזְמוֹר לְתוֹדָה, שֶׁהוּא יָתוֹם, גַּם כָּךְ׳ (תהלים ק).

בלשון הזוהר

וַאדֹנִי זָקֵן. וְכִי אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ זָקֵן, לָא אִתְחֲזֵי לְאוֹלָדָא. אֶלָּא לָאו מִלְּתָא זְעֵירְתָּא אָמְרָה לְגַבֵּיהּ, (דאברהם אלא) דִּבְגִין (לאזער גרמה דאתדבקת) הַהוּא (מלך) זָקֵן, (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לָא אִתְחֲדָּשׁ וְלָא עָבִיד תּוֹלָדִין, דְּאִלְמָלֵא הֲוָה עָבִיד תּוֹלָדִין הֲוָה מְטַשְׁטְשָׁא עָלְמָא. (אלא אמרה לגבי דאברהם, בגין דהוא זקן לא יתחדש ולא עביד תולדין) וְעַל דָּא אַהְדָּר מִלִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳לָמָּה זֶה צָחֲקָה שָׂרָה וְגוֹ'׳. וְאִי תֵּימָא וְהָא כְּתִיב ׳וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים׳ (בראשית כד, א). אֶלָּא ׳בָּא בַּיָּמִים׳, בְּאִינּוּן יוֹמִין עִלָּאִין, דִּמְחַדְּשֵׁי עוּלְמִין כְּנִשְׁרָא. וְעַל דָּא נִגּוּנָא דָּא נִגּוּנָא דְּהַהוּא חָדָשׁ אִיהוּ. ׳הוֹשִׁיעָה לּוֹ׳, לְמַאן. לְהַהוּא חָדָשׁ, הוֹשִׁיעָה יְמִינָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, וּדְרוֹעָא דִּילֵיהּ. אִינּוּן דְּנַחְתֵּי, אוּף הָכִי מְנַגְּנֵי, וְאָמְרֵי שִׁירָה אַחֲרָא יַתְמָא. וּמַאן אִיהוּ. ׳מִזְמוֹר לְתוֹדָה׳ (תהילים ק, א), דְּאִיהוּ יַתְמָא, אוּף הָכִי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אור אחד נראה ובגלגול חמשה גוונים בכל עמוד ושלשה תפוחים במעלה

אוֹרָם אֶחָד נִרְאֶה. וּכְשֶׁמִּתְגַּלְגֵּל, נִרְאִים חֲמִשָּׁה גְוָנִים שֶׁל אוֹרוֹת בְּכָל עַמּוּד וְעַמּוּד. הָעַמּוּדִים הַלָּלוּ כֻּלָּם חֲלוּלִים מִבִּפְנִים, וּכְשֶׁעוֹלִים וְיוֹרְדִים, יוֹצְאִים מֵהֶם שַׁלְהֲבוֹת אֵשׁ, כְּצוּרוֹת כַּפְתּוֹר וָפֶרַח. מֵעַל כָּל עַמּוּד וְעַמּוּד יֵשׁ שְׁלֹשָׁה תַפּוּחִים שֶׁמַּכִּים בָּהֶם שְׁלֹשָׁה גְוָנִים, אָדם יָרֹק וְלָבָן. בְּכָל גָּוֶן וְגָוֶן לוֹהֲטוֹת אוֹתִיּוֹת בּוֹלְטוֹת מִשַּׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה שֶׁל אֵשׁ, וְלֹא שׁוֹכְכִים לְעוֹלָמִים, וְאֵין מִי שֶׁיָּקוּם עֲלֵיהֶם.

בלשון הזוהר

נְהוֹרָא דִּלְהוֹן חַד אִתְחֲזֵי. וְכַד מִתְגַּלְגְּלֵי, אִתְחֲזָן חָמֵשׁ גַּוְונִין דִּנְהוֹרִין. בְּכָל עַמּוּדָא וְעַמּוּדָא. עַמּוּדִין אִלֵּין כֻּלְּהוּ חֲלֻלִין מִלְּגָאו. וְכַד סַלְקֵי וְנַחְתֵּי, נַפְקֵי מִנַּיְיהוּ שַׁלְהוֹבִין דְּנוּרָא, כְּגְוָונֵי חֵיזוּר וְשׁוּשָן. לְעֵילָּא מִכָּל עַמּוּדָא וְעַמּוּדָא, אִית תְּלַת תַּפּוּחִין, דְּבַטְשֵׁי בְּהוּ תְּלַת גַּוְונִין, סוּמָק יָרוֹק וְחִוָּור. בְּכָל גּוָון וּגְוָון מְלַהֲטָן אַתְוָון בַּלְטֵי, מִשַּׁלְהוֹבָא יְרוֹקָא דְּאֶשָּׁא, וְלָא מִשְׁתַּכְכֵי לְעָלְמִין. וְלֵית מַאן דִּיְקוּם עָלַיְיהוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ארבעה גלגלים מוציאים זגי זהב ואבנים יקרות שלא נופלים לארץ - זאת נחלת עבדי ה

אַרְבָּעָה גַלְגַּלִּים תּוֹחֲמִים מַעֲשֵׂה צִיּוּר בְּכָל עַמּוּד וְעַמּוּד. בְּאוֹתָם גַּלְגַּלִּים יֵשׁ פְּלִיאוֹת גְּדוֹלוֹת. כְּשֶׁמִּסְתּוֹבְבִים, מוֹצִיאִים מֵהֶם זַגִּים שֶׁל זָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. וּמִיָּד מִתְכַּנְּסִים בְּתוֹכָם וְלֹא נוֹפְלִים לָאָרֶץ. כְּשֶׁיּוֹצְאִים אוֹתָם זַגֵּי זָהָב וְאוֹתָם אֲבָנִים יְקָרוֹת תּוֹךְ סִבּוּב הַגַּלְגַּלִּים, נִשְׁמָע קוֹל שֶׁאוֹמְרִים: ׳זֹּאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם ה'׳ (ישעיה נד, יז).

בלשון הזוהר

אַרְבַּע גַּלְגַּלִּין מְתַחֲמָן עוֹבָד צִיּוּר, בְּכָל עַמּוּדָא וְעַמּוּדָא. בְּאִינּוּן גַּלְגַּלִּין, אִית פְּלִיאָן רַבְרְבָן. כַּד מִסְתַּחֲרָן מַפְּקִין מִנַּיְיהוּ זַגִּין דְּדַהֲבָא וְאַבְנֵי יְקָר. וּמִיַּד מִתְכַּנְּשֵׁי בְגַוַויְיהוּ, וְלָא נַפְלֵי לְאַרְעָא. כַּד נָפְקִין אִינּוּן זַגִּין דְּדַהֲבָא, וְאִינּוּן אַבְנֵי יְקָר גּוֹ אִסְתַחֲרוּתָא דְּגַלְגַּלִין, אִשְׁתְּמַע קָלָא דְּאָמְרֵי, ׳זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יהו"ה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יהו"ה׳ (ישעיהו נד, יז).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שני אריות בכל גלגל מאש ירוקה נוהמים והתפוחים פורחים באויר ושבים

שְׁנֵי אֲרָיוֹת בְּכָל גַּלְגַּל וְגַלְגַּל, אַרְיֵה אֶחָד מִצַּד אֶחָד, וְאַרְיֵה אֶחָד מִצַּד אֶחָד, וְכֻלָּם מֵאֵשׁ יְרֻקָּה, וּבַגִּלְגּוּל שֶׁמִּסְתּוֹבְבִים הַגַּלְגַּלִּים מִתְחַבְּקִים אֵלֶּה בְאֵלֶּה, וְהוֹלְכִים כֻּלָּם בְּגִלְגּוּל, מִתְדַּבְּקִים זֶה בָּזֶה. כְּשֶׁעוֹלִים הָעַמּוּדִים, נוֹהֲמִים הָאֲרָיוֹת אֵלֶּה בְאֵלֶּה, וְהַתַּפּוּחִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר וְעוֹלִים לְמַעְלָה וּמַכִּים אֵלֶּה בְאֵלֶּה בָּאֲוִיר. וְשָׁבִים לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם, וּמִשָּׁם נוֹפְלִים. וְהָאֲרָיוֹת פּוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם לְקַבְּלָם, וְעוֹלִים אֵלֶּה מֵעַצְמָם. אִי חָסִיד קָדוֹשׁ, מִי רָאָה חָכְמַת הָאָמָּנוּת שֶׁצִּיֵּר הקב"ה בָּעַמּוּדִים הַלָּלוּ?

בלשון הזוהר

תְּרֵין אַרְיָין בְּכָל גַּלְגַּלָּא וְגַלְגַּלָּא, אַרְיָא חֲדָא מִסִּטְרָא חֲדָא, וְאַרְיָא חֲדָא מִסִּטְרָא חֲדָא, וְכֻלְּהוּ מֵאֶשָּׁא יְרוֹקָא, וּבְגִלְגּוּלָא דְּקָא מִסְתַּחֲרָן גַּלְגַּלִּין, מִתְחַבְּקָן אִלֵּין בְּאִלֵּין. וְאָזְלֵי כֻּלְּהוּ, בְּגִלְגּוּלָא מִתְדַּבְּקָן דָּא בְּדָא. כַּד סַלְּקִין עַמּוּדִין, מְנָהֲמָן אַרְיָין אִלֵּין בְּאִלֵּין, וְתַפּוּחִין פַּרְחִין בַּאֲוִירָא, וְסַלְּקִין לְעֵילָּא, וּבַטְשֵׁי אִלֵּין בְּאִלֵּין בַּאֲוִירָא. וְתָבוּ לְאַתְרַיְיהוּ, וּמִתַּמָּן נָפְלֵי. וְאַרְיָין פַּשְׁטֵי יְדַיְיהוּ לְנַטְלָא לוֹן, וְסַלְּקִין אִלֵּין מִגַּרְמַיְיהוּ. אִי חֲסִידָא קַדִּישָׁא, מַאן חָמָא חָכְמְתָא דְּאוּמָנוּ, דְּצִיֵּיר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעַמוּדִין אִלֵּין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בחצות היום יוצאים שני נשרים בכל גלגל ושוככים העמודים והתפוחים נופלים לפיהם

בַּחֲצוֹת הַיּוֹם יוֹצְאִים שְׁנֵי נְשָׁרִים בְּכָל גַּלְגַּל וְגַלְגַּל, וְלֹא יָדוּעַ מָקוֹם שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאִים, וְשׁוֹרִים עַל רֹאשׁ הָאֲרָיוֹת הַלָּלוּ, וְאָז שׁוֹכְכִים הָעַמּוּדִים וְהַגַּלְגַּלִּים, וְעוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם. וְהַתַּפּוּחִים נוֹפְלִים עַל פִּיהֶם שֶׁל הַנְּשָׁרִים, וּמְקַבֶּלֶת אוֹתָם. וּמִיָּד פּוֹרְחִים מִפֶּה לְפֶה, וְהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים בֵּינֵיהֶם, וְשָׁבִים לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם, וְלֹא יָדוּעַ מִי הִיא. לְאַחַר שָׁעָה וָחֵצִי מְרִימִים הַנְּשָׁרִים קוֹל, וּמְנַגְּנִים נִגּוּן מָתוֹק, וְנִסְתָּרִים, וְלֹא יָדוּעַ בְּאֵיזֶה מָקוֹם.

בלשון הזוהר

בְּפַלְגּוּ יוֹמָא נָפְקֵי תְּרֵין נִשְׁרִין בְּכָל גַּלְגַּלָּא וְגַלְגַּלָּא, וְלָא יְדִיעַ אֲתָר דְּנַפְקֵי מִתַּמָּן, וְשַׁרְיָין עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּאִלֵּין אַרְיָין. וּכְדֵין מִשְׁתַּכְכֵי עַמּוּדִין וְגַלְגְּלִין, וְקַיְימֵי בְּקִיּוּמַיְיהוּ. וְתַפּוּחִין נָפְלֵי עַל פּוּמַיְיהוּ דְּנִשְׁרֵי, וּמְקַבְּלֵי לוֹן. וּמִיַּד פַּרְחִין מִפּוּמָא לְפוּמָא, וְאָזְלִין וּמְשַׁטְטֵי בֵּינַיְיהוּ, וְתָבוּ לְאַתְרַיְיהוּ, וְלָא יְדִיעַ מַאן הִיא. לְבָתַר שַׁעֲתָא וּפַלְגָּא, נִשְׁרִין אֲרִימִין קָלָא, וּמְנַגְּנִין נִגּוּנָא תָּאִיבָא, וְאִתְטַמְּרָן, וְלָא יְדִיעַ בְּהֵי אֲתָר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

והיה ביום ההוא

סוד קול הינוקא ומי מבועי המקדש הזורמים לים

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.