ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 25: שישה היכלות לנשים צדקניות - סוד בתיה סרח יוכבד ודבורה בגן עדן › פיסקה 12 (קסח ע"א)

יום זה החזירו דברים חדשים על סודות עתיקים - צדיק וטוב לו צדיק ורע לו

שלח לך · שישה היכלות לנשים צדקניות - סוד בתיה סרח יוכבד ודבורה בגן עדן · מאמר 25 · פיסקה 12 · דף קסח ע"א

לשון הזוהר

יוֹמָא דָּא אַהְדְּרָן מִלִּין חַדְתִּין קַמֵּי רַב מְתִיבְתָּא, עַל רָזִין עַתִּיקִין, צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק וָרָע לוֹ. דְּכֻלְּהוּ סַלְּקִין גּוֹ מַתְקְלָא דְּאִילָנָא, עַד לָא יֵיתוּן לְעָלְמָא, וּכְפוּם טַקְלָא דְּמַתְקְלָא, הָכִי אִית לוֹן בְּהַאי עָלְמָא. רַב מְתִיבְתָּא, נָחִית וְגַלֵּי מִמָּה דְּשָׁמַע לְעֵילָּא, מִלָּה חֲדָא גַּלֵּי וְלָא יַתִּיר. אָעָא דְּלָא סָלִיק נְהוֹרֵיהּ, יְבָטְשׁוּן בֵּיהּ וְאַנְהִיר. גּוּפָא דְּלָא סַלְּקָא בֵּיהּ נְהוֹרָא דְּנִשְׁמְתָא, יְבָטְשׁוּן בֵּיהּ, וִיסַלֵק נְהִירוּ דְּנִשְׁמְתָא, וְיִתְאַחֲדוּן דָּא בְּדָא לְאַנְהָרָא. (תרי נוסחי) בְּגִין דְּאִית גּוּפָא דִּנְהִירוּ דְּנִשְׁמְתָא לָא נָהִיר בֵּיהּ, עַד דִּיבַטְּשׁוּן בֵּיהּ, כְּדֵין נָהִיר נְהִירוּ דְּנִשְׁמְתָא, וְאִתְאֲחָדָת בְּגוּפָא, וְגוּפָא אִתְאֲחָד בָּהּ. גּוּפָא כְּדֵין סָלִיק נְהִירוּ מִגּוֹ נִשְׁמְתָא, מְהַדַּר מְרוֹמַם וּמְשַׁבַּח, מְצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ וּבָעוּתֵיהּ, מְבָרֵךְ לְמָארֵיהּ, הָא כְּדֵין כֹּלָּא נָהִיר. בְּגִין דְּאִית גּוּפָא, דְּלָא יָכִילַת נִשְׁמְתָא לְאַנְהָרָא בֵּיהּ, עַד דִּיבַטְּשׁוּן בֵּיהּ, וּכְדֵין נָהִיר וְאִתְאֲחָד דָּא בְּדָא. אִית אָעָא דְּלָא אִתְאֲחָד בִּנְהוֹרָא, וְלָא סָלִיק נְהוֹרָא בֵּיהּ, עַד דִּיבַטְּשׁוּן בֵּיהּ, וּכְדֵין נָהִיר.

תרגום

יוֹם זֶה הֶחֱזִירוּ דְבָרִים חֲדָשִׁים לִפְנֵי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה עַל סוֹדוֹת עַתִּיקִים - צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק וָרָע לוֹ. שֶׁכֻּלָּם עוֹלִים תּוֹךְ מִשְׁקַל הָאִילָן עַד שֶׁלֹּא יָבאוּ לָעוֹלָם, וּכְפִי מִשְׁקֹלֶת הַמִּשְׁקָל כָּךְ יֵשׁ לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה. רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה יָרַד וְגִלָּה מִמַּה שֶּׁשָּׁמַע לְמַעְלָה, דָּבָר אֶחָד גִּלָּה וְלֹא יוֹתֵר. עֵץ שֶׁלֹּא עוֹלֶה אוֹרוֹ, יַכּוּ בוֹ וְיָאִיר. גּוּף שֶׁלֹּא עוֹלֶה בּוֹ אוֹר הַנְּשָׁמָה, יַכּוּ בוֹ וְיַעֲלֶה אוֹר הַנְּשָׁמָה, וְיֹאחֲזוּ זֶה בָזֶה לְהָאִיר. (שְׁתֵּי נסחאות) מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ גּוּף שֶׁאוֹר הַנְּשָׁמָה לֹא מֵאִיר בּוֹ עַד שֶׁיַּכּוּ בוֹ, אָז מֵאִיר אוֹר הַנְּשָׁמָה וְנֶאֱחָז בַּגּוּף, וְהַגּוּף נֶאֱחָז בּוֹ. הַגּוּף אָז עוֹלֶה אוֹר מִתּוֹךְ הַנְּשָׁמָה, מְהַדֵּר מְרוֹמֵם וּמְשַׁבֵּחַ, מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ, מְבָרֵךְ לְרִבּוֹנוֹ. הֲרֵי אָז הַכֹּל מֵאִיר, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ גּוּף שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה יְכוֹלָה לְהָאִיר בּוֹ עַד שֶׁיַּכּוּ בוֹ, וְאָז מֵאִיר וְנֶאֱחָז זֶה בָזֶה. יֵשׁ עֵץ שֶׁלֹּא נֶאֱחָז בָּאוֹר, וְלֹא עוֹלֶה בּוֹ אוֹר עַד שֶׁיַּכּוּ בוֹ, וְאָז מֵאִיר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא, על רזין עתיקין, צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא, עד לא ייתון לעלמא, וכפום טקלא דמתקלא, הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא, נחית וגלי ממה דשמע לעילא, מלה חדא גלי ולא יתיר. אעא דלא סליק נהוריה, יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא, יבטשון ביה, ויסלק נהירו דנשמתא, ויתאחדון דא בדא לאנהרא. (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא נהיר ביה, עד דיבטשון ביה, כדין נהיר נהירו דנשמתא, ואתאחדת בגופא, וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא, מהדר מרומם ומשבח, מצלי צלותיה ובעותיה, מברך למאריה, הא כדין כלא נהיר. בגין דאית גופא, דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה, עד דיבטשון ביה, וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא, ולא סליק נהורא ביה, עד דיבטשון ביה, וכדין נהיר.

התרגום: יום זה החזירו דברים חדשים לפני ראש הישיבה על סודות עתיקים - צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו. שכלם עולים תוך משקל האילן עד שלא יבאו לעולם, וכפי משקלת המשקל כך יש להם בעולם הזה. ראש הישיבה ירד וגלה ממה ששמע למעלה, דבר אחד גלה ולא יותר. עץ שלא עולה אורו, יכו בו ויאיר. גוף שלא עולה בו אור הנשמה, יכו בו ויעלה אור הנשמה, ויאחזו זה בזה להאיר. (שתי נסחאות) משום שיש גוף שאור הנשמה לא מאיר בו עד שיכו בו, אז מאיר אור הנשמה ונאחז בגוף, והגוף נאחז בו. הגוף אז עולה אור מתוך הנשמה, מהדר מרומם ומשבח, מתפלל תפלתו ובקשתו, מברך לרבונו. הרי אז הכל מאיר, משום שיש גוף שאין הנשמה יכולה להאיר בו עד שיכו בו, ואז מאיר ונאחז זה בזה. יש עץ שלא נאחז באור, ולא עולה בו אור עד שיכו בו, ואז מאיר.

מן המפרשים

אור החמה: גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא. שאינו מיישר דרכיו כראוי אם היותו צדיק אין מעשיו כפי שיעור קדושת נשמתו כדי שתאיר נשמתו שיעור אורה. ראשון ריח יסורין הרבה כדי שייטיב דרכיו ותאיר נשמתו וזה טעם עם היותו צדיק ורע לו כיון שאינו צדיק…

הסולם: יומא דא אהדרן וכו׳: ביום הזה חזרו דברים חדשים לפני ראש הישיבה, על סודות עתיקים, צדיק וטוב לו צדיק ורע לו. שכל הנשמות עולות תוך המאזנים של האילן, שהוא מלכות, מטרם שיבואו לעולם, וכפי המשקל שבמאזנים כך יש להם בעולם הזה. רב מתיבתא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר