ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 12: מעשה ברבי אילאי - סוד המסע בישיבות הרקיע ומראה פני משה › פיסקה 1 (קסב ע"א)

יצאו וישבו בגנה תחת אילנות ונרדמו - בא הממונה והעירם להיכנס לפרדס

שלח לך · מעשה ברבי אילאי - סוד המסע בישיבות הרקיע ומראה פני משה · מאמר 12 · פיסקה 1 · דף קסב ע"א

לשון הזוהר

דָּא עִם דָּא, מַה דְּלָא הֲווֹ יַכְלִין לְמַלְּלָא מִקַּדְמַת דְּנָא. נַפְקוּ מֵהַהִיא פִּתְחָא, וְיָתְבוּ בְּגִנְתָא תְּחוֹת אִילָנִין. אָמְרוּ דָּא לְדָא, כֵּיוָן דַּאֲנָן הָכָא, וְחָמֵינָן כָּל דָּא, אִי נֵמוּת הָכָא, וַדַּאי נֵיעוּל לְעָלְמָא דְּאָתֵי. יָתְבוּ. שֵׁינָתָא נַפְלַת עָלַיְיהוּ. וְדַמְכוּ. אַדְהָכִי, הָא הַהוּא מְמָנָא אָתָא, וְאַתְעַר לוֹן, אָמַר לוֹן, קוּמוּ פּוּקוּ לְגוֹ פַּרְדֵּס דְּאַבְרָא. נַפְקוּ, חָמוּ לְאִלֵּין מָארֵי מִקְרָא, דַּהֲווּ אַמְרֵי בְּהַהוּא קְרָא, ׳בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ׳ (במדבר יד, לה), הָא בַּאֲתָר אַחֲרָא לָא. ׳וְשָׁם יָמוּתוּ׳, הָא בַּאֲתָר אַחֲרָא לָא, וְדָא בְּגוּפִין, אֲבָל בְּנִשְׁמָתִין לָא, כְּגַוְונָא דִּבְנֵי גִּנְתָא.

תרגום

זְהִ עִם זֶה, מַה שֶּׁלֹּא יָכְלוּ לְדַבֵּר מִקֹּדֶם זֶה. יָצְאוּ מֵאוֹתוֹ פֶּתַח, וְיָשְׁבוּ בְגִנָּה תַּחַת אִילָנוֹת. אָמְרוּ זֶה לָזֶה, כֵּיוָן שֶׁאָנוּ כָאן וְרָאִינוּ כָּל זֶה, אִם נָמוּת כָּאן, וַדַּאי נִכָּנֵס לָעוֹלָם הַבָּא. יָשְׁבוּ. שֵׁנָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וְנִרְדְּמוּ. בֵּין כָּךְ בָּא אוֹתוֹ מְמֻנֶּה וֶהֱעִירָם. אָמַר לָהֶם, קוּמוּ צְאוּ לְתוֹךְ פַּרְדֵּס שֶׁבַּחוּץ. יָצְאוּ. רָאוּ אוֹתָם בַּעֲלֵי מִקְרָא שֶׁהָיו אוֹמְרִים בְּאוֹתוֹ פָּסוּק, ׳בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ׳ - הֲרֵי בְּמָקוֹם אַחֵר לֹא. וְשָׁם יָמֻתוּ - הֲרֵי בְּמָקוֹם אַחֵר לֹא. וְזֶה בַגּוּפִים, אֲבָל בַּנְּשָׁמוֹת לֹא כְּמוֹ בְּנֵי הַגָּן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דא עם דא, מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא. נפקו מההיא פתחא, ויתבו בגנתא תחות אילנין. אמרו דא לדא, כיון דאנן הכא, וחמינן כל דא, אי נמות הכא, ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו. שינתא נפלת עלייהו. ודמכו. אדהכי, הא ההוא ממנא אתא, ואתער לון, אמר לון, קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו, חמו לאלין מארי מקרא, דהוו אמרי בההוא קרא, ׳במדבר הזה יתמו׳ (במדבר יד, לה), הא באתר אחרא לא. ׳ושם ימותו׳, הא באתר אחרא לא, ודא בגופין, אבל בנשמתין לא, כגוונא דבני גנתא.

התרגום: זה עם זה, מה שלא יכלו לדבר מקדם זה. יצאו מאותו פתח, וישבו בגנה תחת אילנות. אמרו זה לזה, כיון שאנו כאן וראינו כל זה, אם נמות כאן, ודאי נכנס לעולם הבא. ישבו. שנה נפלה עליהם ונרדמו. בין כך בא אותו ממנה והעירם. אמר להם, קומו צאו לתוך פרדס שבחוץ. יצאו. ראו אותם בעלי מקרא שהיו אומרים באותו פסוק, ׳במדבר הזה יתמו׳ - הרי במקום אחר לא. ושם ימתו - הרי במקום אחר לא. וזה בגופים, אבל בנשמות לא כמו בני הגן.

מן המפרשים

יהל אור: יתמו הא באתר אחרא לא ושם ימותו דא בגופין אבל בנשמתין לא כו'. כצ"ל. ר"ל לא כמ"ש מזה הפסוק דא"ל חלק לעולם הבא דנאמר ושם כו', לכן קאמר דכאן נאמר יתמו מ' לגמרי, אבל שם ימותו דאין בנשמתא מיתה:

אור יקר: [סימן א] בענין גן עדן הנמצא במערות אלד וענין אילבין שבו הארכתי בפי׳ בתיקונים ובעובדא דההוא סבא, ושם ביארתי בההוא הנאה המגיע לצדיקים בגן עדן מהם, כמדבר.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר