רבי אלעזר: לא נתנו לאחרים כי בשנים היה תלוי - וכן שלח יהושע שני מרגלים
שלח לך · ויבאו עד נחל אשכל - סוד לשון הרע ורמזי התורה בדברי המרגלים · מאמר 10 · פיסקה 12 · דף קס ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, לָא יָהֲבוּ לְאָחֳרִי, דְּהָא כְּתִיב ׳וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט׳, וּכְתִיב ׳בִּשְׁנָיִם, וּבְכֻלְּהוּ לָא הֲווֹ שְׁנַיִם כְּוָותַיְיהוּ׳. וּמִכָּאן אוֹלִיף יְהוֹשֻׁעַ לְבָתַר, דִּכְתִּיב, ׳וַיִשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים׳ (יהושע ב, א). וְהָנֵי שְׁנַיִם הָא אוּקְמוּהָ קַדְמָאֵי. וְכַד מָטוּ לְגַבַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, יָהֲבוּ לוֹן, וְאִינּוּן אִשְׁתָּאֲרוּ, וְעַבְדּוּ גַּרְמַיְיהוּ שִׁירַיִים.
תרגום
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, לֹא נָתְנוּ לָאֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט׳ (במדבר יג, כג) - וְכָתוּב בִּשְׁנָיִם, וּבְכֻלָּם לֹא הָיוּ שְׁנַיִם כְּמוֹתָם. וּמִכָּאן לָמַד יְהוֹשֻׁעַ אַחַר כָּךְ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים׳ (יהושע ב, א) - וּשְׁנַיִם אֵלֶּה הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַקַּדְמוֹנִים. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל, נָתְנוּ לָהֶם, וְהֵם נִשְׁאֲרוּ וְעָשׂוּ עַצְמָם כְּשִׁירַיִם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אלעזר אמר, לא יהבו לאחרי, דהא כתיב ׳וישאהו במוט׳, וכתיב ׳בשנים, ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו׳. ומכאן אוליף יהושע לבתר, דכתיב, ׳וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים׳ (יהושע ב, א). והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל, יהבו לון, ואינון אשתארו, ועבדו גרמייהו שיריים.
התרגום: רבי אלעזר אמר, לא נתנו לאחרים, שהרי כתוב ׳וישאהו במוט׳ (במדבר יג, כג) - וכתוב בשנים, ובכלם לא היו שנים כמותם. ומכאן למד יהושע אחר כך, שכתוב ׳וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים׳ (יהושע ב, א) - ושנים אלה הרי פרשוה הקדמונים. וכשהגיעו אל ישראל, נתנו להם, והם נשארו ועשו עצמם כשירים.
מן המפרשים
יהל אור: ובכולהו לא הוו כו'. ר"ל שהן בלאו הכי קודם החטא היו המובחרין כמש"ל דיהודה ואפרים, וכן ב' משיחין וב' מלכין בית דוד ואפרים, וכמש"ל. וחידש בזה דעדיין לא חטאו לומר שנים יחידן: מסורת שמא כו'. ר"ל שם י"ב. וזהו מסורת שאין מגלין כו'…
אור החמה: ומכאן אוליף וכו'. ששלח כלב א' מן השנים ששלח להיותו חשוב ומסויים בין הכל ר' יצחק אמר וכו' דריש הכי מלישנא דבמוט דהיינו מטה של משה וענין וישאוהו כלומר סיבת לקיחת האשכול ממקום ילידי הענק היה מפני שהיו נתונים המוט בשנים כלומר בנתיים:
הסולם: ר׳ אלעזר אמר וכו׳: רא״א, לא נתנו האשכול לאחרים, שהרי כתוב, וישאוהו במוט, וכתוב, בשנים . שמשמע שנים המצוינים, ובכולם לא היו שנים כמוהם. ומכאן למד יהושע אחר כך לשלוח רק שנים מרגלים. שכתוב, וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: