לא יאמר אדם אתבע רחמים לאחר שיסתלק - כי אין מעשה וחשבון לאחר המיתה
קרח · ראה חיים עם אשה אשר אהבת - סוד הכללת שמאל בימין וחשבון הנפש · מאמר 7 · פיסקה 4 · דף קעח ע"א
לשון הזוהר
וְלָא יֵימָּא בַּר נָשׁ בְּשַׁעֲתָא דַּאֲתֵינָא לְהַהוּא עָלְמָא, כְּדֵין אֶתְבַּע מִן מַלְכָּא רַחֲמֵי, וְאֵיתוּב קַמֵּיהּ, אֶלָּא ׳כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה׳ - בָּתַר דְּיִסְתְּלַק בַּר נָשׁ מֵהַאי עָלְמָא. אֶלָּא אִי בָּעֵי בַּר נָשׁ, דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא יַנְהִיר לֵיהּ לְהַהוּא עָלְמָא, וְיִתֵּן לֵיהּ חוּלָקָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי, יִשְׁתְּדַּל בְּהַאי עָלְמָא, לְאַכְלְלָא עוֹבָדוֹי בִּימִינָא, וְכָל עוֹבָדוֹי יֵהוֹן לִשְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּהָא לְבָתַר כַּד יִתְכְּנִישׁ מֵהַאי עָלְמָא, לְאִתְּדְּנָא בְּדִינָא תַּקִּיפָא, בְּדִינָא דְּגֵיהִנָּם, לֵית תַּמָּן עֵיטָא וְחָכְמָה וְסָכְלְתָנוּ לְאִשְׁתְּזָבָא מִן דִּינָא.
תרגום
וְלֹא יֹאמַר אָדָם, בְּשָׁעָה שֶׁאָבֹא לְאוֹתוֹ עוֹלָם, אָז אֶתְבַּע מֵהַמֶּלֶךְ רַחֲמִים וְאָשׁוּב לְפָנָיו, אֶלָּא - ׳כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה׳ (קהלת ט, י) - אַחַר שֶׁיִּסְתַּלֵּק אָדָם מֵהָעוֹלָם הַזֶּה. אֶלָּא אִם רוֹצֶה אָדָם שֶׁהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ יָאִיר לוֹ לְאוֹתוֹ עוֹלָם וְיִתֵּן לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא, יִשְׁתַּדֵּל בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהַכְלִיל מַעֲשָׂיו בַּיָּמִין, וְכָל מַעֲשָׂיו יִהְיוּ לְשֵׁם הקב"ה. שֶׁהֲרֵי לְאַחַר כְּשֶׁיִּתְכַּנֵּס מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְהִדּוֹן בְּדִין הַקָּשֶׁה בְּדִין הַגֵּיהִנֹּם, אֵין שָׁם עֵצָה וְחָכְמָה וְשֵׂכֶל לְהִנָּצֵל מִן הַדִּין.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולא יימא בר נש בשעתא דאתינא לההוא עלמא, כדין אתבע מן מלכא רחמי, ואיתוב קמיה, אלא ׳כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה׳ - בתר דיסתלק בר נש מהאי עלמא. אלא אי בעי בר נש, דמלכא קדישא ינהיר ליה לההוא עלמא, ויתן ליה חולקא לעלמא דאתי, ישתדל בהאי עלמא, לאכללא עובדוי בימינא, וכל עובדוי יהון לשמא דקודשא בריך הוא. דהא לבתר כד יתכניש מהאי עלמא, לאתדנא בדינא תקיפא, בדינא דגיהנם, לית תמן עיטא וחכמה וסכלתנו לאשתזבא מן דינא.
התרגום: ולא יאמר אדם, בשעה שאבא לאותו עולם, אז אתבע מהמלך רחמים ואשוב לפניו, אלא - ׳כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה׳ (קהלת ט, י) - אחר שיסתלק אדם מהעולם הזה. אלא אם רוצה אדם שהמלך הקדוש יאיר לו לאותו עולם ויתן לו חלק בעולם הבא, ישתדל בעולם הזה להכליל מעשיו בימין, וכל מעשיו יהיו לשם הקב"ה. שהרי לאחר כשיתכנס מהעולם הזה להדון בדין הקשה בדין הגיהנם, אין שם עצה וחכמה ושכל להנצל מן הדין.
מן המפרשים
אור החמה: ינהר ליה לההוא עלמא. קב"ה ת"ת ינהר ליה למלכות שהוא עומד שם. ויתן ליה חולקא וכו' מהבינה כענין שהישר הצדיק הוא נוטל ג' עולמות אלו. וכנגדם יעשה האדם שלשה אחרים לנחול מהבינה לאכללא עובדוי בימינא ששם הבינה על החסד ולנחול מת"ת…
אור יקר: ליה לההוא עלמא, קב״ה תפארת ינהי-ר ליה למלכות שהוא עומד שם,
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: