ממלכת הזוהר › זוהר › קרח › מאמר 4: אל אלהי הרוחת לכל בשר - סוד מסירות משה ואהרן וחשבון הנפש › פיסקה 5 (קעז ע"א)

רבי יוסי: מי פקד עליו ארצה - האח הגואל והבונה בית זה שם לב ורצון אל המת

קרח · אל אלהי הרוחת לכל בשר - סוד מסירות משה ואהרן וחשבון הנפש · מאמר 4 · פיסקה 5 · דף קעז ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, הַאי מִלָּה רָזָא (אחרא) הוּא, בְּדִינִין טְמִירִין דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳כִּי פּוֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ׳ - לְאִתְּדְּנָא בְּדִינֵיה, וּבְאִינוּן עוֹבְדִין דְּבַר נַשׁ עַבִיד בְּהַאי עָלְמָא, וְסַלִיק לֵיהּ לְאִתְדַּנָא כְּעוֹבָדוֹי, וְיִתְאֲבִיד מֵעָלְמָא. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, ׳מִי פָקַד עָלָיו אָרְצָה וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּהּ׳ - ׳מִי פָקַד עָלָיו אָרְצָה׳ - דָּא הוּא אָחוּהָּ דְּפָרִיק לֵיהּ. ׳וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּהּ׳ - דְּבָאנֵי בֵּיתָא, וּבָנֵי בִּנְיָין עָלְמָא, וְתִקּוּנָא וְיִשּׁוּבָא. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, ׳אִם יָשִׁים אֵלָיו לִבּוֹ׳ - הַאי בַּר נָשׁ, דְּפָקִיד עָלֵיהּ לְמִבְנֵי בִּנְיָינָא, בָּעֵי לְכַוְּונָא לִבָּא וּרְעוּתָא לְגַבֵּיהּ דְּהַהוּא מִיתָא. מִכָּאן, בַּר נָשׁ דְּאָתֵי עַל הַהִיא אִתְּתָא, בְּגִין שְׁפִּירוּ וְתִיאוּבְתָּא דִּילָהּ, הָא בִּנְיָין עָלְמָא לָא אִתְבְּנֵי, דְּהָא רְעוּתָא וְלִבָּא לָא אִתְכְּוָּון לְגַבֵּי מִיתָא.

תרגום

רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, דָּבָר זֶה סוֹד (אַחֵר) הוּא בַּדִּינִים הַנִּסְתָּרִים שֶׁל הקב"ה. ׳כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ׳ (איוב לד, יא) - לְהִדּוֹן בְּדִינוֹ, וּבְאוֹתָם מַעֲשִׂים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמַעֲלֵהוּ לְהִדּוֹן כְּמַעֲשָׂיו, וְיֹאבַד מֵהָעוֹלָם. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? ׳מִי פָקַד עָלָיו אָרְצָה וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּהּ׳ (איוב לד, יג) - ׳מִי פָקַד עָלָיו אָרְצָה׳ - זֶהוּ אָחִיו שֶׁגּוֹאֵל אוֹתוֹ. ׳וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּהּ׳ - שֶׁבּוֹנֶה בַּיִת וּבוֹנֶה בִּנְיַן עוֹלָם וְתִקּוּן וְיִשּׁוּב. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? ׳אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ׳ (איוב לד, יד) - אָדָם זֶה שֶׁצִּוָּה עָלָיו לִבְנוֹת בִּנְיָן, צָרִיךְ לְכַוֵּן לֵב וְרָצוֹן אֶל אוֹתוֹ הַמֵּת. מִכָּאן, אָדָם שֶׁבָּא עַל אוֹתָהּ אִשָּׁה בִּשְׁבִיל יֹפִי וְתַאֲוָה שֶׁלּוֹ, הֲרֵי בִּנְיַן עוֹלָם לֹא נִבְנֶה, שֶׁהֲרֵי רָצוֹן וְלֵב לֹא הִתְכַּוֵּן אֶל הַמֵּת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יוסי אמר, האי מלה רזא (אחרא) הוא, בדינין טמירין דקודשא בריך הוא. ׳כי פועל אדם ישלם לו׳ - לאתדנא בדיניה, ובאינון עובדין דבר נש עביד בהאי עלמא, וסליק ליה לאתדנא כעובדוי, ויתאביד מעלמא. מה כתיב בתריה, ׳מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׳ - ׳מי פקד עליו ארצה׳ - דא הוא אחוה דפריק ליה. ׳ומי שם תבל כלה׳ - דבאני ביתא, ובני בניין עלמא, ותקונא וישובא. מה כתיב בתריה, ׳אם ישים אליו לבו׳ - האי בר נש, דפקיד עליה למבני בניינא, בעי לכוונא לבא ורעותא לגביה דההוא מיתא. מכאן, בר נש דאתי על ההיא אתתא, בגין שפירו ותיאובתא דילה, הא בניין עלמא לא אתבני, דהא רעותא ולבא לא אתכוון לגבי מיתא.

התרגום: רבי יוסי אמר, דבר זה סוד (אחר) הוא בדינים הנסתרים של הקב"ה. ׳כי פעל אדם ישלם לו׳ (איוב לד, יא) - להדון בדינו, ובאותם מעשים שאדם עושה בעולם הזה ומעלהו להדון כמעשיו, ויאבד מהעולם. מה כתוב אחריו? ׳מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׳ (איוב לד, יג) - ׳מי פקד עליו ארצה׳ - זהו אחיו שגואל אותו. ׳ומי שם תבל כלה׳ - שבונה בית ובונה בנין עולם ותקון וישוב. מה כתוב אחריו? ׳אם ישים אליו לבו׳ (איוב לד, יד) - אדם זה שצוה עליו לבנות בנין, צריך לכון לב ורצון אל אותו המת. מכאן, אדם שבא על אותה אשה בשביל יפי ותאוה שלו, הרי בנין עולם לא נבנה, שהרי רצון ולב לא התכון אל המת.

מן המפרשים

אור החמה: לאתדנא בדיניה. כשנדקדק בדבריו תמצא בדבריו ד' דברים במלת כי פועל אדם ישלם לו הא' לאתדנא בדיניה. הב' ובאינון עובדין (דבר נש עתיד) [בכ"י בר נש דעביד] בהאי עלמא. הג' וסליק ליה לאתדנא בדיניה. הד' ויתאביד מעלמא ויש לדקדק מה כוונתו…

אור יקר: וסליק ליה לאתדנא כדינוי, הרביעית דיתאכיד מעלמא ויש לדקדק מה כוונתו והאיך נבללו ארבעת דברים אלו כולם במלת.

הסולם: רבי יוסי אמר וכו': רי"א, דבר זה הוא סוד בדינים הנסתרים של הקב"ה. כי פועל אדם ישלם לו, היינו להיות נדון בדינו, באלו המעשים שאדם עשה בעולם הזה, ומעלהו להיות נדון כמעשיו, ונאבד מן העולם. מה כתוב אחריו, מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: