לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע - כי פעל אדם ישלם לו אותו מעשה
קרח · אל אלהי הרוחת לכל בשר - סוד מסירות משה ואהרן וחשבון הנפש · מאמר 4 · פיסקה 3 · דף קעז ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳לָכֵן אַנְשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי חָלִילָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוְל׳ (איוב לד, י) - ׳לָכֵן אַנְשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי׳ - שְׁלֵימִין בְּכֹלָּא, לְאַבְחֲנָא מִלִּין. ׳חֲלִילָה לָאֵל מֵרֶשַׁע׳ - הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאֵל זוֹעֵם בְּכָל יוֹם׳ (תהלים ז, יב) - ׳וְשַׁדָּי מֵעָוְל׳ - דָּא סָמִיךְ לָקֳבְלָא דָּא, (והא אוקמוה) אֵל שַׁדָּי. ׳כִּי פוֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ׳ (איוב לד, י), הָא בַּר נָשׁ אָזִיל בְּהַאי עָלְמָא, וְעָבִיד עֲבִידְתּוֹי וְחָטֵי קַמֵּי מָארֵיהּ, הַהוּא עוֹבָדָא תַּלְיָא עָלֵיהּ, לְשַׁלָּמָא לֵיהּ דִּינָא - הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי פוֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ׳ - הַהוּא עוֹבָדָא ׳יְשַׁלֶּם לוֹ׳.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב (איוב לד) ׳לָכֵן אַנְשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוֶל (איוב לד, י)׳ - ׳לָכֵן אַנְשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי׳ - שְׁלֵמִים בַּכֹּל לְהַבְחִין דְּבָרִים. ׳חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע׳ - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים ז) ׳וְאֵל זֹּעֵם בְּכָל יוֹם (תהלים ז, יב)׳ - וְשַׁדַּי מֵעָוֶל - זֶה סָמוּךְ כְּנֶגֶד זֶה, (וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ) אֵל שַׁדַּי. (שם) ׳כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ, הֲרֵי אָדָם הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְעוֹשֶׂה מַעֲשָׂיו וְחוֹטֵא לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה תָלוּי עָלָיו לְשַׁלֵּם לוֹ דִּין׳ - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ (איוב לד, יא)׳ - אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה יְשַׁלֶּם לוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כתיב ׳לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול׳ (איוב לד, י) - ׳לכן אנשי לבב שמעו לי׳ - שלימין בכלא, לאבחנא מלין. ׳חלילה לאל מרשע׳ - הדא הוא דכתיב, ׳ואל זועם בכל יום׳ (תהלים ז, יב) - ׳ושדי מעול׳ - דא סמיך לקבלא דא, (והא אוקמוה) אל שדי. ׳כי פועל אדם ישלם לו׳ (איוב לד, י), הא בר נש אזיל בהאי עלמא, ועביד עבידתוי וחטי קמי מאריה, ההוא עובדא תליא עליה, לשלמא ליה דינא - הדא הוא דכתיב ׳כי פועל אדם ישלם לו׳ - ההוא עובדא ׳ישלם לו׳.
התרגום: בא וראה, כתוב (איוב לד) ׳לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול (איוב לד, י)׳ - ׳לכן אנשי לבב שמעו לי׳ - שלמים בכל להבחין דברים. ׳חללה לאל מרשע׳ - זהו שכתוב (תהלים ז) ׳ואל זעם בכל יום (תהלים ז, יב)׳ - ושדי מעול - זה סמוך כנגד זה, (והרי פרשוה) אל שדי. (שם) ׳כי פעל אדם ישלם לו, הרי אדם הולך בעולם הזה ועושה מעשיו וחוטא לפני רבונו, אותו מעשה תלוי עליו לשלם לו דין׳ - זהו שכתוב ׳כי פעל אדם ישלם לו (איוב לד, יא)׳ - אותו מעשה ישלם לו.
מן המפרשים
אור החמה: ואל זועם. מלכות כדפי' לעיל ושדי מעול יסוד דא סמיך לקביל דא . כלומר יסוד סמוך למלכות ונגדיית לה. שהרי היסוד הוא רחמים ממתיק דין המלכות ע"י שפע שמקבל מכל הספירות ומשפיע בה:
אור יקר: חלילה לאל מרשע דהיינו שעם היות שאל זועם אין הרשע ממלא שם אל, אלא חלילה חולין הם לשם אל והיינו שהוא חלל מהם שאינם נכנסים לה כלל, וכן שם שדי מעול, והיינו שיש זכר ונקבה בחוץ והם עו״ל רש״ע ושניהם חולין לשני שמרת אלו כדפירשנו,
הסולם: ת"ח כתיב לכן וגו': בוא וראה, כתוב, לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול . לכן אנשי לבב שמעו לי, היינו השלמים מכל ויכולים להבחין הדברים. חלילה לאל מרשע, וז"ש , ואל זועם בכל יום . שהוא מלכות הנקרא אל. ושדי מעול, זה סמוך…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: