בקר וידע ה את אשר לו - קושיית למה בקר ולמה קדוש ולא טהור - הכהן בבקר
קרח · בקר וידע ה את אשר לו - סוד קדוש הכהן וטהור הלוי · מאמר 3 · פיסקה 1 · דף קעו ע"ב
לשון הזוהר
׳בֹּקֶר וְיוֹדַע׳ יהו " ׳ה אֶת אֲשֶׁר לוֹ׳ - אֲמַאי בֹּקֶר, וַאֲמַאי קָדוֹשׁ וְלָא טָהוֹר. אֶלָּא אִינּוּן מִסִּטְרָא דְּטָהוֹר קָא אַתְיָין, וְקָדוֹשׁ כַּהֲנָא. אָמַר מֹשֶׁה, בֹּקֶר, דִּכְדֵין כִּתְרָא דְּכַהֲנָא אִתְּעַר בְּעָלְמָא, אִי אַתּוּן כַּהֲנֵי, הָא בֹּקֶר, פַּלְחוּ עֲבוֹדָה דְּבֹקֶר, וּכְדֵין ׳וְיוֹדַע יהו"ה אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ׳ - ׳אֶת אֲשֶׁר לוֹ׳ - סְתָם, דָּא לֵיוָאֵי. ׳וְאֶת הַקָּדוֹשׁ׳ - דָּא כַּהֲנָא. כְּדֵין וְהִקְרִיב אֵלָיו. וְלֵית מַאן דְּאַבְחִין מִלָּה, אֶלָּא בֹּקֶר. אִי תִּתְחֲזוּן לְאִשְׁתַּאֲרָא בִּסְטַר דִּינָא, בֹּקֶר לָא סָבִיל לְכוּ, דְּהָא לָאו זִמְנֵיהּ הוּא. וְאִי תִּתְחֲזוּן לְאִשְׁתַּאֲרָא בְּחֶסֶד, הָא זִמְנֵיהּ הוּא, וְתִשְׁתַאֲרוּן גַּבֵּיהּ, וִיקַבֵּל לְכוּ.
תרגום
׳בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ׳ (במדבר טז, ה) - לָמָּה בֹּקֶר? וְלָמָּה קָדוֹשׁ וְלֹא טָהוֹר? אֶלָּא הֵם בָּאוּ מִצַּד שֶׁל טָהוֹר, וְקָדוֹשׁ הַכֹּהֵן. אָמַר מֹשֶׁה, בֹּקֶר, כְּשֶׁכֶּתֶר הַכֹּהֵן מִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם - אִם אַתֶּם כֹּהֲנִים, הֲרֵי בֹּקֶר, עִבְדוּ עֲבוֹדַת הַבֹּקֶר, וְאָז ׳וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ׳ - ׳אֶת אֲשֶׁר לוֹ׳ - סְתָם, זֶה הַלְוִיִּם. ׳וְאֶת הַקָּדוֹשׁ׳ - זֶה הַכֹּהֵן. אָז וְהִקְרִיב אֵלָיו. וְאֵין מִי שֶׁיַּבְחִין בַּדָּבָר אֶלָּא בֹּקֶר. אִם תִּהְיוּ רְאוּיִים לְהִשָּׁאֵר בְּצַד הַדִּין, בּקֶר לֹא יִסְבֹּל אֶתְכֶם, שֶׁהֲרֵי לֹא זְמַנּוֹ הוּא. וְאִם תִּתְרָאוּ לְהִשָּׁאֵר בְּחֶסֶד, הֲרֵי זְמַנּוֹ הוּא, וְתִשָּׁאֲרוּ אֶצְלוֹ וִיקַבֵּל אֶתְכֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳בקר ויודע׳ יהו " ׳ה את אשר לו׳ - אמאי בקר, ואמאי קדוש ולא טהור. אלא אינון מסטרא דטהור קא אתיין, וקדוש כהנא. אמר משה, בקר, דכדין כתרא דכהנא אתער בעלמא, אי אתון כהני, הא בקר, פלחו עבודה דבקר, וכדין ׳ויודע יהו"ה את אשר לו ואת הקדוש׳ - ׳את אשר לו׳ - סתם, דא ליואי. ׳ואת הקדוש׳ - דא כהנא. כדין והקריב אליו. ולית מאן דאבחין מלה, אלא בקר. אי תתחזון לאשתארא בסטר דינא, בקר לא סביל לכו, דהא לאו זמניה הוא. ואי תתחזון לאשתארא בחסד, הא זמניה הוא, ותשתארון גביה, ויקבל לכו.
התרגום: ׳בקר וידע ה' את אשר לו׳ (במדבר טז, ה) - למה בקר? ולמה קדוש ולא טהור? אלא הם באו מצד של טהור, וקדוש הכהן. אמר משה, בקר, כשכתר הכהן מתעורר בעולם - אם אתם כהנים, הרי בקר, עבדו עבודת הבקר, ואז ׳וידע ה' את אשר לו ואת הקדוש׳ - ׳את אשר לו׳ - סתם, זה הלוים. ׳ואת הקדוש׳ - זה הכהן. אז והקריב אליו. ואין מי שיבחין בדבר אלא בקר. אם תהיו ראויים להשאר בצד הדין, בקר לא יסבל אתכם, שהרי לא זמנו הוא. ואם תתראו להשאר בחסד, הרי זמנו הוא, ותשארו אצלו ויקבל אתכם.
מן המפרשים
הסולם: בקר ויודע ה' את אשר לו וגו': שואל, למה בוקר דוקא. ולמה קדוש ולא טהור, דהיינו ואת הקדוש והקריב אליו, היה לו לומר ואת הטהור. ומשיב, אלא הם, עדת קרח, מצד טהור הם באים, כי הלוים הם בבחינת טהור ולא קדוש (כנ"ל תזריע אות קכ"ג) והכהן…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: ולית מאן דאבחין וכו' נודע ענין כללות רוח החסד בתוך הגבורה והנה קרח ידע שהוא אחוז בגבורה. ואמר ממ"נ אם נבחין לפי הפנימיות שהוא חסד לי נאה הכהונה ואם לפי הגבורה לי תאות הנשיאות על משפחות הקרחי. והנה ידוע שיסוד נטיל לשמאלא אבל…
אור יקר: את אשר לו סתם דא ליואה כדכתייב ואקח את הלוים ומובדל מהם הכהן לקדושה,
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: