ממלכת הזוהר › זוהר › קרח › מאמר 11: ויקחו לי תרומה - סוד שני האחוזים המיחדים את השכינה העליונה והתחתונה › פיסקה 1 (קעט ע"א)

מצוה להפריש תרומה גדולה - שנים ממאה כנגד שכינה עליונה ותחתונה באמה ומאה

קרח · ויקחו לי תרומה - סוד שני האחוזים המיחדים את השכינה העליונה והתחתונה · מאמר 11 · פיסקה 1 · דף קעט ע"א

לשון הזוהר

פִּקּוּדָא בָּתַר דָּא לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, וְאוֹקְמוּהָ תְּרֵי מִמְּאָה. מַאי תְּרוּמָה. רַבָּנָן דִּמְתִיבְתָּא, הַאי תְּרוּמָה דִּצְרִיכִין לְאַפְרְשָׁא תְּרֵי מִמְּאָה, בְּסִתְרֵי תּוֹרָה מַאי נִיהוּ. מַאן דְּבָעֵי לְמִטְעַם, אִי הוּא זָר, יוּמַת. וְהַיְינוּ אֵל זָר, סָמָאֵ"ל. דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, תְּרֵי מִמְּאָה, לְיַחֲדָא לֵיהּ תְּרֵין זִמְנִין בְּיוֹמָא, דְּהַיְינוּ תְּרֵי מִמְּאָה, בְּמ"ט אַתְוָון דִּשְׁמַע וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד דְּעַרְבִית, וּבְמ"ט אַתְוָון דְּשַׁחְרִית. חֲסֵרִין תְּרֵין מִמֵּאָה, אִינּוּן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וְתַתָּאָה, בְּתַרְוַויְיהוּ צָרִיךְ לְיַחֲדָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַמָּה דְּתַרְוַויְיהוּ׳ (שמות כח). מִדָּה דְּתַרְוַויְיהוּ. מֵאָה בָּאַמָּה. אַמָּ"ה בְּאַתְווֹי מֵאָ"ה אִיהוּ וְאִיהוּ בְּהִפֻּךְ אַתְוָון, הַאֵ"ם.

תרגום

מִצְוָה אַחַר זוֹ - לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה גְדוֹלָה, וּפֵרְשׁוּהָ שְׁנַיִם מִמֵּאָה. מַה זֶּה תְּרוּמָה? חַכְמֵי הַיְשִׁיבָה, הַתְּרוּמָה הַזּוֹ שֶׁצְּרִיכִים לְהַפְרִישׁ שְׁנַיִם מִמֵּאָה, בְּסִתְרֵי תוֹרָה מִי הֵם? מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם - אִם הוּא זָר, יוּמָת. וְהַיְנוּ אֵל זָר, סָמָאֵ"ל. שהקב"ה אָמַר ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, תְּרֵי (שְׁנַיִם) מִמֵּאָה, לְיַחֲדוֹ פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם, שֶׁהַיְנוּ שְׁנַיִם מִמֵּאָה, בְּאַרְבָּעִים וָתֵשַׁע אוֹתִיּוֹת שֶׁל "שְׁמַע" וּ"בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד" שֶׁל עַרְבִית, וּבְאַרְבָּעִים וְתֵשַׁע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שַׁחֲרִית׳ (שמות שכה). חֲסֵרִים שְׁנַיִם מִמֵּאָה, הֵם שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה, בִּשְׁנֵיהֶם צָרִיךְ לְיַחֵד אֶת הקב"ה אַמָּה שֶׁל שְׁנֵיהֶם, מִדָּה שֶׁל שְׁנֵיהֶם, מֵאָה בָּאַמָּה. אַמָּ"ה בְּאוֹתִיּוֹת מֵאָ"ה הוּא, וְהוּא בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת הָאֵ"ם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פקודא בתר דא להפריש תרומה גדולה, ואוקמוה תרי ממאה. מאי תרומה. רבנן דמתיבתא, האי תרומה דצריכין לאפרשא תרי ממאה, בסתרי תורה מאי ניהו. מאן דבעי למטעם, אי הוא זר, יומת. והיינו אל זר, סמא"ל. דקודשא בריך הוא אמר ׳ויקחו לי תרומה, תרי ממאה, ליחדא ליה תרין זמנין ביומא, דהיינו תרי ממאה, במ"ט אתוון דשמע וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד דערבית, ובמ"ט אתוון דשחרית. חסרין תרין ממאה, אינון שכינתא עלאה, ותתאה, בתרווייהו צריך ליחדא לקודשא בריך הוא, אמה דתרווייהו׳ (שמות כח). מדה דתרווייהו. מאה באמה. אמ"ה באתווי מא"ה איהו ואיהו בהפך אתוון, הא"ם.

התרגום: מצוה אחר זו - להפריש תרומה גדולה, ופרשוה שנים ממאה. מה זה תרומה? חכמי הישיבה, התרומה הזו שצריכים להפריש שנים ממאה, בסתרי תורה מי הם? מי שרוצה לטעם - אם הוא זר, יומת. והינו אל זר, סמא"ל. שהקב"ה אמר ׳ויקחו לי תרומה, תרי (שנים) ממאה, ליחדו פעמים ביום, שהינו שנים ממאה, בארבעים ותשע אותיות של "שמע" ו"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" של ערבית, ובארבעים ותשע אותיות של שחרית׳ (שמות שכה). חסרים שנים ממאה, הם שכינה עליונה ותחתונה, בשניהם צריך ליחד את הקב"ה אמה של שניהם, מדה של שניהם, מאה באמה. אמ"ה באותיות מא"ה הוא, והוא בהפוך אותיות הא"ם.

מן המפרשים

יהל אור: מאן דבעי למטעם כו'. כי זה שאוכל תרומה במיתה. ור"ל מאן דאכיל קודם ק"ש דשחרית וערבית שהן תרומה כמש"ו. כמ"ש ( ברכות ד, ב ) שלא יאמר אוכל קימעא כו' וכל העובר על דברי חכמים כו'. וכן בשחרית לא תאכלו על הדם שאמרו בזוהר ששורה אל זר…

הסולם: פקודא בתר דא וכו': המצוה שלאחר זו, היא להפריש תרומה גדולה. והעמידוהו שנים ממאה. שואל מהו תרומה. ומשיב, רבנן של הישיבה אמרו, תרומה זו שצריכים להפריש שנים ממאה, בסתרי תורה מה היא מרמז, היינו, מי שרוצה לטעום ממנה, אם הוא זר יומת.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר