ממלכת הזוהר › זוהר › קדושים › מאמר 8: בסתרי תורה אדם הראשון - סוד עשרים ושתים אותיות וחנוך שנברר מהפסלת › פיסקה 2 (פג ע"ב)

כיון שיצא השמש והלבנה הסתירו אורם שתפוח רגלו החשיך אותם - כשחטא הצטרך לגוף עור ובשר

קדושים · בסתרי תורה אדם הראשון - סוד עשרים ושתים אותיות וחנוך שנברר מהפסלת · מאמר 8 · פיסקה 2 · דף פג ע"ב

לשון הזוהר

כֵּיוָן דְּנָפַק, חָמוּ לֵיהּ שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, וְאַסְתִּימוּ נְהוֹרַיְיהוּ, דְּתַפּוּחָא דְּרַגְלֵיהּ אַחְשִׁיךְ נְהוֹרָא דִּלְהוֹן. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּמֵעוֹבָדָא דְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא עִלָּאָה נָפַק. כֵּיוָן דְּחָטָא, אִתְחֲשָׁךְ, וְאַזְעִיר גַּרְמֵיהּ, וְאִצְּטְרִיךְ לְגוּפָא אָחֳרָא בְּמִשְׁכָא וּבְבִשְׂרָא. דִּכְתִיב, ׳וַיַּעֲשׂ יהו"ה אֱלֹהִים לָאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם׳ (בראשית ג, כא) - כְּהַהוּא שִׁמּוּשָׁא דַּעֲבַד הַהוּא צַּדִיק בְּנוּקְבֵיהּ, לָא אִשְׁתְּכַח מִקַּדְמַת דְּנָא, וּלְבָתַּר דְּנָא, דְּהָא עַד לָא נָפַק לְצּוֹרֵף אוּמָנָא.

תרגום

כֵּיוָן שֶׁיָּצָא, רָאוּ אוֹתוֹ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה וְהִסְתִּירוּ אֶת אוֹרָם, שֶׁתַּפּוּחַ רַגְלוֹ הֶחְשִׁיךְ אֶת הָאוֹר שֶׁלָּהֶם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁמִּמַּעֲשֵׂה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה יָצָא. כֵּיוָן שֶׁחָטָא, נֶחְשַׁךְ, וְהִקְטִין עַצְמוֹ, וְהִצְטָרֵךְ לְגוּף אַחֵר בְּעוֹר וּבְבָשָׂר, שֶׁכָּתוּב (בראשיתב) ׳וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם׳ (בראשית ג, כא) כּ - ְמוֹ אוֹתוֹ הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ צַדִּיק עִם נְקֵבָתוֹ, לֹא נִמְצָא מִקֹּדֶם לָכֵן וּלְאַחַר מִכֵּן, שֶׁהֲרֵי טֶרֶם יָצָא לְצוֹרֵף אֻמָּן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כיון דנפק, חמו ליה שמשא וסיהרא, ואסתימו נהורייהו, דתפוחא דרגליה אחשיך נהורא דלהון. מאי טעמא. בגין דמעובדא דשמשא וסיהרא עלאה נפק. כיון דחטא, אתחשך, ואזעיר גרמיה, ואצטריך לגופא אחרא במשכא ובבשרא. דכתיב, ׳ויעש יהו"ה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם׳ (בראשית ג, כא) - כההוא שמושא דעבד ההוא צדיק בנוקביה, לא אשתכח מקדמת דנא, ולבתר דנא, דהא עד לא נפק לצורף אומנא.

התרגום: כיון שיצא, ראו אותו השמש והלבנה והסתירו את אורם, שתפוח רגלו החשיך את האור שלהם. מה הטעם? משום שממעשה השמש והלבנה יצא. כיון שחטא, נחשך, והקטין עצמו, והצטרך לגוף אחר בעור ובבשר, שכתוב (בראשיתב) ׳ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׳ (בראשית ג, כא) כ - מו אותו השמוש שעשה אותו צדיק עם נקבתו, לא נמצא מקדם לכן ולאחר מכן, שהרי טרם יצא לצורף אמן.

מן המפרשים

אור החמה: מ"ט בגין דמעובדא דשמשא הרוחני העליון ת"ת ומ' היתה הוייתו ולכך כשנתפשט היה מנסה ההויה הזאת שמש וירח הגשמיים. כיון דחטא וירד אל הקליפות שמשם נמשך ההפסד אתחשך מהאור העליון הנמצא עליו באצילות והפריד בינו ובין האור ההוא ואזעיר…

הסולם: כיון דנפק חמו וכו׳: כיון שיצא אדם הראשון לעולם, ראו אותו השמש והלבנה, ונסתמו אורותיהם, שתפוח רגלו של אדם הראשון החשיך האור שלהם. מהו הטעם. הוא משום שיצא ממעשה השמש והלבנה העליונים, שהם ז״א ומלכות. כיון שחטא, נחשך ומיעט את…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: