ממלכת הזוהר › זוהר › קדושים › מאמר 20: מפני שיבה תקום - סוד קימה מפני ספר תורה ותלמיד חכם ושבח האדם בכחו › פיסקה 2 (פז ע"ב)

מפני שיבה תקום מזהיר טרם שיעלה לשיבה שיעמד בקיום טוב - שבחו כשהוא בכחו וטוב

קדושים · מפני שיבה תקום - סוד קימה מפני ספר תורה ותלמיד חכם ושבח האדם בכחו · מאמר 20 · פיסקה 2 · דף פז ע"ב

לשון הזוהר

וְתוּ תָּנֵינָן, הַאי קְרָא לִדְרָשָׁא הוּא דְּאָתָא. ׳מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם׳, כְּמָה דְּאִתְעֲרוּ בֵּיהּ חַבְרַיָּיא, ׳מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם׳, אַזְהַר לֵיהּ לְבַר נָשׁ, עַד לָא יִסְתָּלַק בְּסִיבוּתָא, דִּיְקוּם בְּקִיּוּמָא טָבָא בְּעָלְמָא, בְּגִין דְּדֵין הוּא הִדּוּרָא לֵיהּ. אֲבָל לְסוֹף יוֹמוֹי לֵית שְׁבָחָא לֵיהּ לְבַּר נָשׁ כָּל כַּךְ, כַּד אִיהוּ סִיב וְלָא יָכִיל לְמֶהֱוִי בִּישׁ. אֶלָּא שְׁבָחָא דִּילֵיהּ, כַּד אִיהוּ בְּתוּקְפֵיהּ, וְאִיהוּ טַב. וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא צָוַוח וְאָמַר, ׳גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר וְגוֹ'׳ (משלי כ, יא). כְּגַוְונָא דָּא כְּתִיב, ׳וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ בִּימֵי בְּחוּרוֹתֶיךָ׳ (קהלת יב, א) - אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי (הכי הוא) אוֹרְחָא דָּא מְתֻקָּנָא קָמָן, וְהַאי אוֹרְחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

תרגום

וְעוֹד שָׁנִינוּ, הַפָּסוּק הַזֶּה בָּא לִדְרָשָׁה. ׳מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם׳, כְּמוֹ שֶׁהֵעִירוּ בוֹ הַחֲבֵרִים, ׳מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם׳, הִזְהִיר אֶת הָאָדָם טֶרֶם שֶׁיַּעֲלֶה לְשֵׂיבָה שֶׁיַּעֲמֹד בְּקִיּוּם טוֹב בָּעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁזֶּהוּ הַהִדּוּר שֶׁלּוֹ. אֲבָל לְסוֹף יָמָיו אֵין לָאָדָם שֶׁבַח כָּל כָּךְ, כְּשֶׁהוּא זָקֵן, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רַע. אֶלָּא הַשֶּׁבַח שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהוּא בְּכֹחוֹ, וְהוּא טוֹב. וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר, ׳גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר וְגוֹ'׳ (שם ב, יא). כְּמוֹ כֵן כָּתוּב, ׳וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךְ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךְ׳ (קהלת יב, א) - אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי (כָּךְ הוּא) שֶׁהַדֶּרֶךְ הַזּוֹ מְתֻקֶּנֶת לְפָנֵינוּ, וְזוֹהִי דַּרְכּוֹ שֶׁל הקב"ה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותו תנינן, האי קרא לדרשא הוא דאתא. ׳מפני שיבה תקום׳, כמה דאתערו ביה חברייא, ׳מפני שיבה תקום׳, אזהר ליה לבר נש, עד לא יסתלק בסיבותא, דיקום בקיומא טבא בעלמא, בגין דדין הוא הדורא ליה. אבל לסוף יומוי לית שבחא ליה לבר נש כל כך, כד איהו סיב ולא יכיל למהוי ביש. אלא שבחא דיליה, כד איהו בתוקפיה, ואיהו טב. ושלמה מלכא צווח ואמר, ׳גם במעלליו יתנכר נער וגו'׳ (משלי כ, יא). כגוונא דא כתיב, ׳וזכור את בוראך בימי בחורותיך׳ (קהלת יב, א) - אמר רבי אלעזר, ודאי (הכי הוא) אורחא דא מתקנא קמן, והאי אורחא דקודשא בריך הוא.

התרגום: ועוד שנינו, הפסוק הזה בא לדרשה. ׳מפני שיבה תקום׳, כמו שהעירו בו החברים, ׳מפני שיבה תקום׳, הזהיר את האדם טרם שיעלה לשיבה שיעמד בקיום טוב בעולם, משום שזהו ההדור שלו. אבל לסוף ימיו אין לאדם שבח כל כך, כשהוא זקן, ואינו יכול לעשות רע. אלא השבח שלו כשהוא בכחו, והוא טוב. ושלמה המלך צווח ואומר, ׳גם במעלליו יתנכר נער וגו'׳ (שם ב, יא). כמו כן כתוב, ׳וזכר את בוראיך בימי בחורתיך׳ (קהלת יב, א) - אמר רבי אלעזר, ודאי (כך הוא) שהדרך הזו מתקנת לפנינו, וזוהי דרכו של הקב"ה.

מן המפרשים

הסולם: ותו תנינן וכו׳: ועוד למדנו. מקרא זה, מפני שיבה תקום , הוא לדרש, כמו שהעירו בו החברים, מפני שיבה תקום, התורה מזהירה לאדם, שלפני ביאתו לשיבה יקום בקיום טוב בעולם, דהיינו שיעשה תשובה, משום שזה הדר לו, אבל אם עושה תשובה בסוף ימיו,…

פרדס רימונים: זהר פ' קדושים (דף פ"ז ע"ב …כלם מצד הת"ת נקראת שנים. ופי' כי השנה העיקרית הוא הת"ת שהוא כולל י"ב גבולים ומצדו דהיינו מצד בחי' בן י"ה נקראים כלם שנים קדמוניות כי שלש ראשונות הם הקודמות. ובזהר פ' קדושים (דף פ"ז ע"ב) פי' כי המלכות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: