ממלכת הזוהר › זוהר › קדושים › מאמר 20: מפני שיבה תקום - סוד קימה מפני ספר תורה ותלמיד חכם ושבח האדם בכחו › פיסקה 1 (פז ע"ב)

מפני שיבה תקום - שיבה של התורה סתם וכן צריך לעמד מפני תלמיד חכם שבמקום קדוש

קדושים · מפני שיבה תקום - סוד קימה מפני ספר תורה ותלמיד חכם ושבח האדם בכחו · מאמר 20 · פיסקה 1 · דף פז ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח קְרָא וְאָמַר, ׳לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם׳ (ויקרא יט, כו) - הָא בְּכַמָּה אֲתַר אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, וְכָל הָנֵי קְרָאֵי אֲבַתְרֵיהּ. וְכָל חַד וְחַד בְּאִתְגַּלְיָיא. אֲבָל הַאי קְרָא אִית לְאִתְעָרָא בֵּיהּ, דִּכְתִיב ׳מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְגוֹ'׳ - מִפְּנֵי שֵׂיבָה, שֵׂיבָה דְּאוֹרַיְיתָא סְתָם. תָּקוּם, מִכָּאן דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֵיקָם בְּקִיּוּמָא (מכאן דבעי בר נש למיקם) מִקָּמֵי סֵפֶר תּוֹרָה, וְהָכִי רַב הַמְנוּנָא (ס"א ייסא) סָבָא, כַּד הֲוָה חָמֵי סֵפֶר תּוֹרָה, הֲוָא קָם מִקַּמֵּיהּ, וְאָמַר ׳מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם׳ - (כד הוה חמי חומש דאורייתא הוא קם מקמיה) (ס"א עביד ליה הדורא) (והוי אמר והדרת פני זקן) כְּגַוְונָא דָּא, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמֵיקָם בְּקִיּוּמֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְתַּלְמִיד חָכָם, בְּגִין דְּאִיהוּ קָאִים בְּקִיּוּמָא (נ"א בדיוקנא) קַדִּישָׁא עִלָּאָה. וְרָמַז לְכַהֲנָא עִלָּאָה (ס"א והכא רמיז לעתיקא) קַדִּישָׁא עִלָּאָה, דִּכְתִיב ׳וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, דְּאִיהוּ בְּעָלְמָא׳. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִכָּאן רֶמֶז לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְרֶמֶז לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

תרגום

רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח בְּפָסוּק וְאָמַר, ׳לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם׳ (ויקרא יט, כו) - הֲרֵי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים, וְכָל הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ אַחֲרָיו, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּגָלוּי. אֲבָל יֵשׁ לְהִתְעוֹרֵר בַּפָּסוּק הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב ׳מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְגוֹ'׳ (ויקרא יט, לב). ׳מִפְּנֵי שֵׂיבָה׳, שֵׂיבָה שֶׁל הַתּוֹרָה סְתָם. תָּקוּם, מִכָּאן שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לַעֲמֹד בְּעָמְדוֹ (מִכָּאן שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לַעֲמֹד) מִלִּפְנֵי סֵפֶר תּוֹרָה, וְכָךְ רַב הַמְנוּנָא (יֵיסָא) סָבָא, כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה סֵפֶר תּוֹרָה, הָיָה קָם מִלְּפָנָיו וְאוֹמֵר: ׳מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם׳ - (כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה חָמֵשׁ שֶׁל הַתּוֹרָה, הָיָה עוֹמֵד מִלְּפָנָיו) (עוֹשֶׂה לוֹ הַדּוֹר) (וְהָיָה אוֹמֵר, ׳וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן׳) כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ אָדָם לַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ מִלִּפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּמָקוֹם (בדיוקן) קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן. וְרָמַז לַכֹּהֵן הָעֶלְיוֹן (וְכָאן רמז לעתיק) הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן׳, שֶׁהוּא בָּעוֹלָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִכָּאן רֶמֶז לַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְרֶמֶז לַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יוסי פתח קרא ואמר, ׳לא תאכלו על הדם׳ (ויקרא יט, כו) - הא בכמה אתר אוקמוה חברייא, וכל הני קראי אבתריה. וכל חד וחד באתגלייא. אבל האי קרא אית לאתערא ביה, דכתיב ׳מפני שיבה תקום וגו'׳ - מפני שיבה, שיבה דאורייתא סתם. תקום, מכאן דבעי בר נש למיקם בקיומא (מכאן דבעי בר נש למיקם) מקמי ספר תורה, והכי רב המנונא (ס"א ייסא) סבא, כד הוה חמי ספר תורה, הוא קם מקמיה, ואמר ׳מפני שיבה תקום׳ - (כד הוה חמי חומש דאורייתא הוא קם מקמיה) (ס"א עביד ליה הדורא) (והוי אמר והדרת פני זקן) כגוונא דא, בעי בר נש למיקם בקיומיה לקמיה דתלמיד חכם, בגין דאיהו קאים בקיומא (נ"א בדיוקנא) קדישא עלאה. ורמז לכהנא עלאה (ס"א והכא רמיז לעתיקא) קדישא עלאה, דכתיב ׳והדרת פני זקן, דאיהו בעלמא׳. אמר רבי שמעון, מכאן רמז לתורה שבכתב ורמז לתורה שבעל פה.

התרגום: רבי יוסי פתח בפסוק ואמר, ׳לא תאכלו על הדם׳ (ויקרא יט, כו) - הרי בכמה מקומות פרשוה החברים, וכל הפסוקים הללו אחריו, וכל אחד ואחד בגלוי. אבל יש להתעורר בפסוק הזה, שכתוב ׳מפני שיבה תקום וגו'׳ (ויקרא יט, לב). ׳מפני שיבה׳, שיבה של התורה סתם. תקום, מכאן שצריך אדם לעמד בעמדו (מכאן שצריך אדם לעמד) מלפני ספר תורה, וכך רב המנונא (ייסא) סבא, כשהיה רואה ספר תורה, היה קם מלפניו ואומר: ׳מפני שיבה תקום׳ - (כשהיה רואה חמש של התורה, היה עומד מלפניו) (עושה לו הדור) (והיה אומר, ׳והדרת פני זקן׳) כמו כן צריך אדם לעמד במקומו מלפני תלמיד חכם, משום שהוא עומד במקום (בדיוקן) קדוש עליון. ורמז לכהן העליון (וכאן רמז לעתיק) הקדוש העליון, שכתוב ׳והדרת פני זקן׳, שהוא בעולם. אמר רבי שמעון, מכאן רמז לתורה שבכתב, ורמז לתורה שבעל פה.

מן המפרשים

מקדש מלך: בגין דאיהו קאים וכו' רומז לזעיר. ומ"ש ורמז לכהנא וכו' פי' חסד דכתיב והדרת פני זקן דאיהו בעלמא פי' שת"ח שנקרא זקן צריך לעמוד מפניו שגם הוא רומז לזעיר. מכאן רמז לתורה שבכתב וכו' נ"ב והדרת פני זקן. והדר סוד היסוד ועטרה והם תורה…

אור החמה: בגין דאיהו קאים וגומר פי' האדם בהיותו נער נרמז במטטרו"ן הנקר' נער ובהיותו איש ולקח אשה עולה בת"ת ואשתו במ' ובהיות לו בנים עולה במדרגת חכמה ואשתו בבינה ובהיותו בעל שיבה כולו הפך לבן טהור עלה במדרגת עתיקא קדישא בעל הלובן ודאי…

הסולם: רבי יוסי פתח וכו׳: רי״פ המקרא ואמר, לא תאכלו על הדם. זה, העמידו החברים בכמה מקומות, וכל אלו הכתובים שלאחריו, וכל אחד ואחד פרשו ע״פ נגלה. אבל במקרא זה יש להעיר בו. שכתוב, מפני שיבה תקום וגו'. מפני שיבה, היינו מפני שיבה אורייתא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: