ממלכת הזוהר › זוהר › קדושים › מאמר 2: הוי ארץ צלצל כנפים - סוד יצירת אור מחשך ורע מטוב בבריאת העולם › פיסקה 3 (פ ע"ב)

כשהדין תלוי בעולם כמה בעלי כנפים מתעוררים לשוטט ולהרע - הבא להטהר מסיעים אותו

קדושים · הוי ארץ צלצל כנפים - סוד יצירת אור מחשך ורע מטוב בבריאת העולם · מאמר 2 · פיסקה 3 · דף פ ע"ב

לשון הזוהר

וְתָאנָא בְּהַהוּא זִמְנָא דְּדִינָא תַּלְיָא בְּעָלְמָא, וְצֶדֶק אִתְעַטְּרָא בְּדִינוֹי, כַּמָה מָארֵי דְּגַדְפִּין מִתְעָרֵי, לָקֳבְלֵי מָארֵי דְּדִינָא קַשְׁיָא, לְשַׁלְּטָאָה בְּעָלְמָא. פַּרְסִין גַּדְפִּין מֵהַאי סִטְרָא, וּמֵהַאי סִטְרָא, לְאִשְׁתַּטְּחָא (ס"א לאשגחא) בְּעָלְמָא. כְּדֵין מִתְעָרִין גַּדְפִּין לְמִפְרַס לוֹן, וּלְאִשְׁתַּאֲבָא (נ"א ולאשתתפא) בְּדִינָא קַשְׁיָא, וְשָׁאטִין בְּעָלְמָא לְאַבְאָשָׁא. כְּדֵין כְּתִיב, ׳הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם׳ - אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, חַמִינָא בְּנֵי עָלְמָא בְּחַצִיפוּתָא, בַּר אִינוּן זַכָּאִי קְשׁוֹט. וּבְגִין כָּךְ, כִּבְיָכוֹל, כֹּלָא הָכִי אִשְׁתָּכַח. אָתָא לְאִתְדַכָּאָה - מְסַיְיעִין לֵיהּ. אָתָא לְאִסְתָאַבָא - כְּמָה דְאוֹקִימְנָא, וְנִטְמֵתֶם בָּם.

תרגום

וְלָמַדְנוּ, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהַדִּין תָּלוּי בָּעוֹלָם וְצֶדֶק מִתְעַטֵּר בְּדִינָיו, כַּמָּה בַּעֲלֵי כְנָפַיִם מִתְעוֹרְרִים כְּנֶגֶד בַּעֲלֵי הַדִּין הַקָּשֶׁה לִשְׁלֹט בָּעוֹלָם. פּוֹרְשִׂים כְּנָפַיִם מֵהַצַּד הַזֶּה וּמֵהַצַּד הַזֶּה לְהִשְׁתַּטֵּחַ (לְהַשְׁגִּיחַ) בָּעוֹלָם. אָז מִתְעוֹרְרוֹת הַכְּנָפַיִם לִפְרֹשׂ אוֹתָן וּלְהִשָּׁאֵב (וּלְהִשְׁתַּתֵּף) בַּדִּין הַקָּשֶׁה, וּמְשׁוֹטְטוֹת בָּעוֹלָם לְהָרַע. אָז כָּתוּב, ׳הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם׳ (ישעיה יח, א) - אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, רָאִיתִי בְּנֵי הָעוֹלָם בְּחֻצְפָּה, פְּרָט לְאוֹתָם צַדִּיקֵי הָאֱמֶת. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כִּבְיָכוֹל, הַכֹּל כָּךְ נִמְצָא. בָּא לְהִטָּהֵר - מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. בָּא לְהִטָּמֵא - כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְנִטְמֵתֶם בָּם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותאנא בההוא זמנא דדינא תליא בעלמא, וצדק אתעטרא בדינוי, כמה מארי דגדפין מתערי, לקבלי מארי דדינא קשיא, לשלטאה בעלמא. פרסין גדפין מהאי סטרא, ומהאי סטרא, לאשתטחא (ס"א לאשגחא) בעלמא. כדין מתערין גדפין למפרס לון, ולאשתאבא (נ"א ולאשתתפא) בדינא קשיא, ושאטין בעלמא לאבאשא. כדין כתיב, ׳הוי ארץ צלצל כנפים׳ - אמר רבי יהודה, חמינא בני עלמא בחציפותא, בר אינון זכאי קשוט. ובגין כך, כביכול, כלא הכי אשתכח. אתא לאתדכאה - מסייעין ליה. אתא לאסתאבא - כמה דאוקימנא, ונטמתם בם.

התרגום: ולמדנו, באותו זמן שהדין תלוי בעולם וצדק מתעטר בדיניו, כמה בעלי כנפים מתעוררים כנגד בעלי הדין הקשה לשלט בעולם. פורשים כנפים מהצד הזה ומהצד הזה להשתטח (להשגיח) בעולם. אז מתעוררות הכנפים לפרש אותן ולהשאב (ולהשתתף) בדין הקשה, ומשוטטות בעולם להרע. אז כתוב, ׳הוי ארץ צלצל כנפים׳ (ישעיה יח, א) - אמר רבי יהודה, ראיתי בני העולם בחצפה, פרט לאותם צדיקי האמת. ומשום כך, כביכול, הכל כך נמצא. בא להטהר - מסיעין אותו. בא להטמא - כמו שבארנו ונטמתם בם.

מן המפרשים

מקדש מלך: לגלאה עמיקתא מגו מסתירתא פי' היינו סוד הבירורים שנבררים מתוך הקליפות שנקרא חשך. וז"ש בסמוך דמגו טב נפיק ביש ומגו רחמי נפיק דינא. דהיינו אחר הבירור נפרדת הקדושה לבדה והקליפה לבדה א"נ י"ל עמיקתא מגו מסתירתא היינו או"א שנקרא…

אור החמה: ותאנא בההוא זמנא דדינא תליא בעלמא להשפט בדין וצדק אתעטרא בדינוי שהיא גבורה תתא' מקבלת מגבורה עילאה והיא מתעטרת בענפי הדין המתפשטין לה. כמה מארי גדפין מלאכין בעלי כנפים והם מלאכי דין קשה כדמסיק. כדין מתערין גדפין וגומר סוד…

הסולם: א ותאנא בההוא זמנא וכו׳: ולמדנו, בזמן ההוא שהדין תלוי בעולם, וצדק, שהוא מלכות, מתעטר בדין. כמה בעלי כנפים מתעוררים, כנגד בעלי הדין הקשה, לשלוט בעולם. פורשים כנפיהם מצד זה ומצד זה להשגיח בעולם. אז מתעוררים כנפים לפרוש עליהם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: