ממלכת הזוהר › זוהר › קדושים › מאמר 19: כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל - סוד שלש שנות ערלה וקדש הלולים › פיסקה 2 (פז ע"א)

הפרי לא נשלם בשלמות עד שלש שנים ואין הכח נפקד עליו עד שנשתלם

קדושים · כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל - סוד שלש שנות ערלה וקדש הלולים · מאמר 19 · פיסקה 2 · דף פז ע"א

לשון הזוהר

וְהַהוּא אִיבָּא, לָא אִשְׁתְּלִים בְּאַשְׁלְמוּתָא, עַד תְּלַת שְׁנִין. וְחֵילָא לָא אִתְפָּקְדָא עָלֵיהּ לְעֵילָּא עַד דְּאִשְׁתְּלִים. בָּתַר דְּאִשְׁתְּלִים אִתְפָּקְדָא עָלֵיהּ חֵילָא וְאַרְעָא אִתְתְּקָנַת בֵּיהּ. דְּהָא עַד תְּלַת שְׁנִין אַרְעָא לָא אִתְתְּקָנַת בֵּיהּ וְלָא (אשתכחת) אִשְׁתְּלִימַת (ס"א אתבסמת) (נ"א אסתכמת) עִמֵּיהּ. בָּתַר דְּאִשְׁתְּלִים וְאִתְתְּקָנוּ כַּחֲדָא כְּדֵין הוּא שְׁלֵימוּתָא.

תרגום

וְאוֹתוֹ הַפְּרִי לֹא נִשְׁלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְהַכֹּחַ לֹא נִפְקָד עָלָיו לְמַעְלָה עַד שֶׁנִּשְׁתַּלֵּם. אַחַר שֶׁהִשְׁתַּלֵּם, נִפְקָד עָלָיו הַכֹּחַ, וְהָאָרֶץ מִתְתַּקֶּנֶת בּוֹ. שֶׁהֲרֵי עַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵין הָאָרֶץ מִתְתַּקֶּנֶת בּוֹ וְלֹא (נִמְצֵאת) מִשְׁתַּלֶּמֶת (מִתְבַּשֶּׂמֶת) (מסכימה) עִמּוֹ. אַחַר שֶׁהִשְׁתַּלְּמוּ וְהִתְתַּקְּנוּ כְאֶחָד, אֲזַי זוֹ שְׁלֵמוּת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וההוא איבא, לא אשתלים באשלמותא, עד תלת שנין. וחילא לא אתפקדא עליה לעילא עד דאשתלים. בתר דאשתלים אתפקדא עליה חילא וארעא אתתקנת ביה. דהא עד תלת שנין ארעא לא אתתקנת ביה ולא (אשתכחת) אשתלימת (ס"א אתבסמת) (נ"א אסתכמת) עמיה. בתר דאשתלים ואתתקנו כחדא כדין הוא שלימותא.

התרגום: ואותו הפרי לא נשלם בשלמות עד שלש שנים, והכח לא נפקד עליו למעלה עד שנשתלם. אחר שהשתלם, נפקד עליו הכח, והארץ מתתקנת בו. שהרי עד שלש שנים אין הארץ מתתקנת בו ולא (נמצאת) משתלמת (מתבשמת) (מסכימה) עמו. אחר שהשתלמו והתתקנו כאחד, אזי זו שלמות.

מן המפרשים

הסולם: וההוא איבא לא וכו׳: ופרי ההוא, שמוציאה המלכות הנקראת ארץ, אינו נשלם במלואו אלא עד שלש שנים, דהיינו עד שהמלכות תקבל ג׳ קוין מז״א, והכח שעליו לא נתמנה למעלה עד שנשלם, אחר שנשלם נתמנה עליו הכח, והארץ נתתקן בו. כי לפני שלש שנים,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר