כי תבאו אל הארץ ונטעתם - האילן עושה פרות רק בארץ כמו שהנוקבא מכח הזכר
קדושים · כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל - סוד שלש שנות ערלה וקדש הלולים · מאמר 19 · פיסקה 1 · דף פז ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי חִיָּיא אֲבַתְרֵיהּ וְאָמַר, כִי ׳תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וְגוֹ'׳ - ׳וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַיהו"ה׳ - כִי ׳תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ׳ - הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא אִילָנָא לָא עָבִיד פֵּירִין, אֶלָּא בְּאַרְעָא. וְאַרְעָא אַפִּיק לְהוֹן, וְאַחְזֵי הַהוּא אִיבָּא לְעָלְמָא. וְאַרְעָא לָא עַבְדָּא פֵּירִין אֶלָּא מִגּוֹ חֵילָא אָחֳרָא דְּעָלָהּ. כְּמָה דְּנוּקְבָּא לָא עַבְדָּא פֵּירִין, אֶלָּא מִגּוֹ חֵילָא דִּדְכוּרָא.
תרגום
פָּתַח רַבִּי חִיָּיא אַחֲרָיו וְאָמַר, כִּי ׳תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וְגוֹ'׳ (ויקרא יט, כג) - ׳וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים׳ לַה' כִּי ׳תָבאוּ אֶל הָאָרֶץ׳ (ויקרא יט, כ) - הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים. אֲבָל בּא רְאֵה, שֶׁהֲרֵי הָאִילָן אֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵרוֹת, אֶלָּא בָּאָרֶץ, וְהָאָרֶץ מוֹצִיאָה אוֹתָם וּמַרְאָה אֶת אוֹתוֹ הַפְּרִי לָעוֹלָם. וְאֵין הָאָרֶץ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת אֶלָּא מִתּוֹךְ אוֹתוֹ כֹּחַ אַחֵר שֶׁמֵּעָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁהַנּוּקְבָּא אֵינָהּ עוֹשָׂה פֵּרוֹת אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּחַ הַזָּכָר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי חייא אבתריה ואמר, כי ׳תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וגו'׳ - ׳ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים ליהו"ה׳ - כי ׳תבאו אל הארץ׳ - הא אוקמוה חברייא, אבל תא חזי, דהא אילנא לא עביד פירין, אלא בארעא. וארעא אפיק להון, ואחזי ההוא איבא לעלמא. וארעא לא עבדא פירין אלא מגו חילא אחרא דעלה. כמה דנוקבא לא עבדא פירין, אלא מגו חילא דדכורא.
התרגום: פתח רבי חייא אחריו ואמר, כי ׳תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וגו'׳ (ויקרא יט, כג) - ׳ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים׳ לה' כי ׳תבאו אל הארץ׳ (ויקרא יט, כ) - הרי פרשוה החברים. אבל בא ראה, שהרי האילן אינו עושה פרות, אלא בארץ, והארץ מוציאה אותם ומראה את אותו הפרי לעולם. ואין הארץ עושה פרות אלא מתוך אותו כח אחר שמעליה, כמו שהנוקבא אינה עושה פרות אלא מתוך כח הזכר.
מן המפרשים
מקדש מלך: דהא אילנא לא עביד פירין אלא בארעא פי' אילן שנוטעים בארץ אינו עושה פירות אלא בכח הקרקע שבו נטוע. ומ"ש וארעא לא עבדא פירין וכו' היינו ע"ד הסוד שארעא היא מ' ונ"ב נוקבא אינה יכולה לעשות פרי אם לא יש מ"ד דזעיר. וחילא אחרא היינו…
אור החמה: פתח ר' חייא וגומר וכי תבאו אל הארץ וגומר כל עצמו לא קשיא ליה אלא אמאי קאמר וכי תבאו אל הארץ כי או' אל הארץ תלה הענין בארץ והכי מסיק דבארעא תליא מילתא. ואח"כ בא לפרש טעם אל ג' שנים וגומר אבל ת"ח דהא אילנא וגומר מגו מלה אחרא…
הסולם: פתח ר׳ חייא אבתריה וכו׳: פתח אחריו ר׳ חייא ואמר, כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וגו ', ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה׳. כי תבאו אל הארץ, כבר העמידוהו החברים. אבל בוא וראה. כי אילן שה״ס ז״א, אינו עושה פירות אלא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: