ממלכת הזוהר › זוהר › קדושים › מאמר 18: בהמתך לא תרביע כלאים - סוד החקות והכחות הממנים על כל דבר וקין והבל › פיסקה 14 (פז ע"א)

עץ הדעת גרם מיתה - שור וחמור מוכיחים לא תחרש בשור ובחמור יחדו שלא יתחבר הסטרא אחרא

קדושים · בהמתך לא תרביע כלאים - סוד החקות והכחות הממנים על כל דבר וקין והבל · מאמר 18 · פיסקה 14 · דף פז ע"א

לשון הזוהר

כְּתִיב ׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ - וּמַה עַל דָּא גָּרִים אָדָם מִיתָה בְּעָלְמָא - מַאן דְּאַחְזֵי עוֹבָדָא אָחֳרָא דְּלָא אִצְטְרִיךְ, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה. שׁוֹר וַחֲמוֹר אוֹכָחָן. מִסִּטְרָא דָּא אִקְרֵי שׁוֹר, וּמִסִּטְרָא דָּא אִקְרֵי חֲמוֹר, וְעַל דָּא כְּתִיב ׳לֹא תַחֲרוֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּו׳ (דברים כב, י-יא) - לָא תַּעֲבִיד עִרְבּוּבְיָיא כַּחֲדָא, בְּגִין דְּאִתְעַר לְאִתְחַבְּרָא סִטְרָא אָחֳרָא כַּחֲדָא, לְאַבְאָשָׁא עָלְמָא. וּמַאן דְּפָרִישׁ לוֹן, אַסְגֵּי שְׁלָמָא בְּעָלְמָא. אוּף הָכָא, מַאן דְּפָרִישׁ לוֹן בְּהַהוּא גַּוְונָא כְּמָה דְּאָמְרוּ, דְּלָא אִשְׁתְּכַח שׁוּעַ טָווּי וְנוּז כַּחֲדָא, הַאי בַּר נָשׁ אַסְגֵּי שְׁלָמָא עָלֵיהּ, וְעַל כָּל עָלְמָא.

תרגום

כָּתוּב ׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ (בראשית ב, יז) - וּמָה עַל זֶה גָּרַם אָדָם מִיתָה בָּעוֹלָם - מִי שֶׁמַּרְאֶה מַעֲשֶׂה אַחֵר שֶׁלֹּא צָרִיךְ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. שׁוֹר וַחֲמוֹר מוֹכִיחִים. מִצַּד זֶה נִקְרָא שׁוֹר, וּמִצַּד זֶה נִקְרָא חֲמוֹר. וְעַל כֵּן כָּתוּב, ׳לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו׳ (דברים כב, י) - אַל תַּעֲשֶׂה עִרְבּוּבְיָה יַחַד, מִשּׁוּם שֶׁמִּתְעוֹרֵר לְהִתְחַבֵּר הַסִּטְרָא אַחֲרָא כְּאֶחָד לְהָרַע לָעוֹלָם. וּמִי שֶׁמַּפְרִידָם, מַרְבֶּה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. אַף כָּאן מִי שֶׁמַּפְרִיד אוֹתָם בְּאוֹתוֹ גָוֶן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, שֶׁלֹּא נִמְצָא שׁוֹעַ טָווּי וְנוּז כְּאֶחָד, זֶה אָדָם שֶׁמַּרְבֶּה שָׁלוֹם עָלָיו וְעַל כָּל הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כתיב ׳ומעץ הדעת טוב ורע׳ - ומה על דא גרים אדם מיתה בעלמא - מאן דאחזי עובדא אחרא דלא אצטריך, על אחת כמה וכמה. שור וחמור אוכחן. מסטרא דא אקרי שור, ומסטרא דא אקרי חמור, ועל דא כתיב ׳לא תחרוש בשור ובחמור יחדו׳ (דברים כב, י-יא) - לא תעביד ערבובייא כחדא, בגין דאתער לאתחברא סטרא אחרא כחדא, לאבאשא עלמא. ומאן דפריש לון, אסגי שלמא בעלמא. אוף הכא, מאן דפריש לון בההוא גוונא כמה דאמרו, דלא אשתכח שוע טווי ונוז כחדא, האי בר נש אסגי שלמא עליה, ועל כל עלמא.

התרגום: כתוב ׳ומעץ הדעת טוב ורע׳ (בראשית ב, יז) - ומה על זה גרם אדם מיתה בעולם - מי שמראה מעשה אחר שלא צריך על אחת כמה וכמה. שור וחמור מוכיחים. מצד זה נקרא שור, ומצד זה נקרא חמור. ועל כן כתוב, ׳לא תחרש בשור ובחמר יחדו׳ (דברים כב, י) - אל תעשה ערבוביה יחד, משום שמתעורר להתחבר הסטרא אחרא כאחד להרע לעולם. ומי שמפרידם, מרבה שלום בעולם. אף כאן מי שמפריד אותם באותו גון כמו שאמרו, שלא נמצא שוע טווי ונוז כאחד, זה אדם שמרבה שלום עליו ועל כל העולם.

מן המפרשים

הסולם: כתיב ומעץ הדעת וגו': כתוב, ומעץ הדעת טוב ורע. ומה על זה, גרם אדם מיתה לעולם. מי שמראה מעשה אחר שלא צריך, על אחת כמה וכמה. שור וחמור יוכיחו. כי מצד זה, דקדושה, נקרא שור. ומצד זה, של הטומאה, נקרא חמור, וע״כ כתוב, לא תחרוש בשור…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: