דרשה צמר ופשתים לנקמה במי שמחברם רק בשעת שלמות ובלי שלמות מעורר רוח שאינה צריכה
קדושים · בהמתך לא תרביע כלאים - סוד החקות והכחות הממנים על כל דבר וקין והבל · מאמר 18 · פיסקה 11 · דף פו ע"ב
לשון הזוהר
(נ"א ודא) תּוּ, ׳דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים׳ - לְמֶעְבַּד נוּקְמָא בְּמַאן דִּמְחַבֵּר לוֹן כַּחֲדָא. אֲבָל אֵימָתַי שַׁרְיָא. בְּשַׁעֲתָא דְּאִיהוּ בְּאַשְׁלְמוּתָא, דִּכְתִיב, ׳וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶיהָ׳. וְצִיצִית, הָא אוֹקִימְנָא דְּהָתָם בְּהַהוּא כְּלָלָא דִּשְׁלֵימוּתָא אִשְׁתְּכַח, וְלָא עָבִיד מִדִּי. אֲבָל בְּשַׁעֲתָא דְּלָא אִשְׁתְּכַח בִּשְׁלֵימוּתָא, מַאן דְּאָתֵי לְחַבְּרָא לוֹן כַּחֲדָא, אִתְעַר עָלֵיהּ רוּחָא דְּלָא אִצְטְרִיךְ.
תרגום
(וְזֶה) עוֹד, ׳דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים׳ - לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּמִי שֶׁמְּחַבֵּר אוֹתָם יַחַד. אֲבָל מָתַי שׁוֹרָה? בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁכָּתוּב ׳וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ׳. וְצִיצִית, הֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁשָּׁם בְּאוֹתוֹ הַכְּלָל שֶׁל הַשְּׁלֵמוּת נִמְצָא, וְלֹא עוֹשֶׂה דָבָר. אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא נִמְצָא בִשְׁלֵמוּת, מִי שֶׁבָּא לְחַבְּרָם יַחַד, מְעוֹרֵר עָלָיו רוּחַ שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (נ"א ודא) תו, ׳דרשה צמר ופשתים׳ - למעבד נוקמא במאן דמחבר לון כחדא. אבל אימתי שריא. בשעתא דאיהו באשלמותא, דכתיב, ׳ותעש בחפץ כפיה׳. וציצית, הא אוקימנא דהתם בההוא כללא דשלימותא אשתכח, ולא עביד מדי. אבל בשעתא דלא אשתכח בשלימותא, מאן דאתי לחברא לון כחדא, אתער עליה רוחא דלא אצטריך.
התרגום: (וזה) עוד, ׳דרשה צמר ופשתים׳ - לעשות נקמה במי שמחבר אותם יחד. אבל מתי שורה? בשעה שהוא בשלמות, שכתוב ׳ותעש בחפץ כפיה׳. וציצית, הרי בארנו ששם באותו הכלל של השלמות נמצא, ולא עושה דבר. אבל בשעה שלא נמצא בשלמות, מי שבא לחברם יחד, מעורר עליו רוח שאינה צריכה.
מן המפרשים
אור החמה: תו דרשה וגו' לאידך פי' ותעש בחפץ כפיה פי' על העונש הניתן מאתה על החוטא אבל להאי פי' דרשה הכוונה להעניש ותעש בחפץ וגומר הכוונה להתיר על העושה במצוה ושכרו. וציצית הא אוקמוה שהיא במ' שבה כל הכחות מיוחדים. וז"ש בההוא כללא דשלמותא…
הסולם: תו דרשה צמר וגו׳: עוד יש לפרש, דרשה צמר ופשתים, פירושו לעשות נקמה במי שמחבר אותם יחד. אבל מתי שורה בהם הקדושה, היינו בשעה שהוא בשלמות המעשה, שכתוב, ותעש בחפץ כפיה. וציצית הרי העמדנו, ששם נמצא השעטנז בכלל ההוא של השלמות ואינו…
נפש דוד: בשעתא דאיהו באשלמותא כו' בחפץ כ פי' וציצית הא כו': י"ל דרך רמז כפיה רמז לציצית שהוא כמו כנפיה - כנפי כסותך, ובחפץ ראשי תיבות - בא חבור פשתן צמר, ר"ל שחיבור זה מותר לבא בכפי' בציצית (גם י"ל בחפץ מידריש בעת רצון ואשלמותא והיינו…