ממלכת הזוהר › זוהר › קדושים › מאמר 18: בהמתך לא תרביע כלאים - סוד החקות והכחות הממנים על כל דבר וקין והבל › פיסקה 10 (פו ע"ב)

דרשה צמר ופשתים מבקשת נקמה במחבר אותם - אבל בציצית מתר בהשלמת המעשה

קדושים · בהמתך לא תרביע כלאים - סוד החקות והכחות הממנים על כל דבר וקין והבל · מאמר 18 · פיסקה 10 · דף פו ע"ב

לשון הזוהר

כְּתִיב ׳דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים׳ (משלי לא, יג). דָּרְשָׁה, מַהוּ דָּרְשָׁה. דְּבַעְיָא וְדָרִישׁ עַל ׳צֶמֶר וּפִשְׁתִּים׳, מַאן דִּמְחַבֵּר לוֹן כַּחֲדָא, וְאִי תֵּימָא בְּצִיצִית אֲמַאי שָׁרֵי. הָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל הָתָם הוּא הַהוּא לְבוּשָׁא בְּתִקּוּנוֹי, בְּאַשְׁלְמוּת עוֹבָדָא כַּדְקָא חֲזֵי.

תרגום

כָּתוּב ׳דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים׳ (משלי לא, יג). דָּרְשָׁה, מַהוּ דָּרְשָׁה? שֶׁמְּבַקֶּשֶׁת וְדוֹרֶשֶׁת עַל ׳צֶמֶר וּפִשְׁתִּים׳, מִי שֶׁמְּחַבֵּר אוֹתָם כְּאֶחָד. וְאִם תֹּאמַר לָמָּה בְּצִיצִית מֻתָּר? הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. אֲבָל שָׁם הוּא אוֹתוֹ לְבוּשׁ בְּתִקּוּנוֹ, בְּהַשְׁלָמַת הַמַּעֲשֶׁה כָּרָאוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כתיב ׳דרשה צמר ופשתים׳ (משלי לא, יג). דרשה, מהו דרשה. דבעיא ודריש על ׳צמר ופשתים׳, מאן דמחבר לון כחדא, ואי תימא בציצית אמאי שרי. הא אוקמוה. אבל התם הוא ההוא לבושא בתקונוי, באשלמות עובדא כדקא חזי.

התרגום: כתוב ׳דרשה צמר ופשתים׳ (משלי לא, יג). דרשה, מהו דרשה? שמבקשת ודורשת על ׳צמר ופשתים׳, מי שמחבר אותם כאחד. ואם תאמר למה בציצית מתר? הרי פרשוה. אבל שם הוא אותו לבוש בתקונו, בהשלמת המעשה כראוי.

מן המפרשים

מקדש מלך: על צמר ופשתים מאן דמחבר לון כחדא יובן בהקדים מ"ש הרב ז"ל בליקוטים וז"ל הנה הפשתן היא עץ כמ"ש ותטמנם בפשתי העץ וה"ס ההוא רוחא דשביק ת"ת במ' כשעשאה כלי שהוא שם ב"ן שהוא ביסוד דידה ולכן נקרא עץ. והנה קין שהקריב פשתן מה שחטא הוא…

אור יקר: דרשה צמר ופשתים, לאתזקא בגוף ושריא עלוי רוחיא עונש לנפש,

הסולם: כתיב דרשה צמר ופשתים: שואל, דרשה, מהו דרשה. ומשיב, שהשכינה שנקרא אשת חיל, מבקשת ודורשת על צמר ופשתים, מי שמחבר אותם יחד, כדי להענישו. ואם תאמר בציצית למה מותר שעטנז. ומשיב, הרי העמידוהו. אבל שם הרי לבוש ההוא כתקונו. דהיינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר