ממלכת הזוהר › זוהר › קדושים › מאמר 11: פנה אלי וחנני - סוד דוד עליון הממנה על אוכלוסים ואהבת הקבה › פיסקה 2 (פד ע"א)

יפיו של הדוד העליון מאיר לעולמות - הסבי עיניך מנגדי כי מעוררות אהבה עליונה

קדושים · פנה אלי וחנני - סוד דוד עליון הממנה על אוכלוסים ואהבת הקבה · מאמר 11 · פיסקה 2 · דף פד ע"א

לשון הזוהר

וּשְׁפִּירוּ דְּהַאי דָּוִד, נָהִיר לְעָלְמִין כֻּלְּהוּ, רֵישֵׁיהּ גּוּלְגַלְתָּא דְּדַהֲבָא, אִתְרְקִימַת בְּשִׁבְעָה תַּכְשִׁיטֵי זִינִין דְּדַהֲבָא. וְהָא (תיקון קכ"ב, יתרו ע"ג) אוּקְמוּהָ. וַחֲבִיבוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָקֳבְלֵיהּ, וּמִסְּגִיאוּת רְחִימוּתָא דִּילֵיהּ גַּבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּיֶהְדַּר עֵינוֹי לָקֳבְלֵיהּ, וְיִסְתְּכַּל בֵּיהּ. בְּגִין דְּאִינּוּן שְׁפִּירָן בְּכֹלָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי וְגוֹ'׳ (שיר השירים ו, ה). ׳הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי׳, דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִלֵּין עַיְינִין מִסְתַּכְּלִין בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּדֵין מִתְעָרִין בְּלִבֵּיהּ קִסְטִין דִּבְלִסְטְרָאֵי, בִּרְחִימוּתָא עִלָּאָה, וּבִסְגִּיאוּת שַׁלְהוֹבִיתָא דִּרְחִימוּ עִלָּאָה לְגַבֵּיהּ, אָמַר ׳הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי׳, אַסְחַר עֵינֵיךְ לִסְטַר אָחֳרָא מִנִּי, דְּאִינּוּן מוֹקְדִין לִי בְּשַׁלְהוֹבֵי רְחִימוּתָא. וְעַל דָּא כְּתִיב בֵּיהּ בְּדָוִד, ׳וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינָיִם וְטוֹב רֹאִי׳ (שמואל א טז, יב) - וּבְגִין הַהוּא דָּוִד עִלָּאָה שַׁפִּירָא, רְחִימְנָא וְתִיאוּבְתָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַדְבְּקָא בֵּיהּ. אָמַר דָּוִד ׳פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי׳.

תרגום

וְיָפְיוֹ שֶׁל הַדָּוִד הַזֶּה מֵאִיר לְכָל הָעוֹלָמוֹת, רֹאשׁוֹ גֻּלְגֹּלֶת זָהָב שֶׁנִּרְקְמָה בְּשִׁבְעָה תַכְשִׁיטֵי מִינִים שֶׁל זָהָב, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. וַחֲבִיבוּתוֹ שֶׁל הקב"ה כְּנֶגְדּוֹ, וּמֵרֹב אַהֲבָתוֹ אֵלָיו אָמַר להקב"ה שֶׁיַּחֲזִיר עֵינָיו כְּנֶגְדּוֹ וְיִסְתַּכֵּל בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם יָפִים בַּכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שִׁיר ו) ׳הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי וְגוֹ'׳. ׳הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי׳, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָעֵינַיִם הַלָּלוּ מִסְתַּכְּלוֹת בּוֹ בהקב"ה, אָז מִתְעוֹרְרִים בְּלִבּוֹ חִצֵּי בַּלִּיסְטְרָאוֹת בְּאַהֲבָה עֶלְיוֹנָה, וּמִגֹּדֶל הַשַּׁלְהֶבֶת שֶׁל הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה אֵלָיו, אָמַר ׳הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי׳, סוֹבְבִי עֵינַיִךְ לְצַד אַחֵר מִמֶּנִּי, שֶׁהֵם שׂוֹרְפִים אוֹתִי בְּשַׁלְהֲבוֹת אַהֲבָה. וְעַל כֵּן כָּתוּב בְּדָוִד, ׳וְהוּא אַדְמֹנִי עִם יְפֵה עֵינָיִם וְטוֹב רֹאִי׳ (שמואל א טז, יב) - וּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ דָּוִד עֶלְיוֹן הַנָּאֶה, אַהֲבָתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ שֶׁל הקב"ה לְהִדָּבֵק עִמּוֹ, אָמַר דָּוִד ׳פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ושפירו דהאי דוד, נהיר לעלמין כלהו, רישיה גולגלתא דדהבא, אתרקימת בשבעה תכשיטי זינין דדהבא. והא (תיקון קכ"ב, יתרו ע"ג) אוקמוה. וחביבותא דקודשא בריך הוא לקבליה, ומסגיאות רחימותא דיליה גביה, אמר ליה לקודשא בריך הוא, דיהדר עינוי לקבליה, ויסתכל ביה. בגין דאינון שפירן בכלא, כמה דאת אמר, ׳הסבי עיניך מנגדי וגו'׳ (שיר השירים ו, ה). ׳הסבי עיניך מנגדי׳, דבשעתא דאלין עיינין מסתכלין ביה בקודשא בריך הוא, כדין מתערין בלביה קסטין דבלסטראי, ברחימותא עלאה, ובסגיאות שלהוביתא דרחימו עלאה לגביה, אמר ׳הסבי עיניך מנגדי׳, אסחר עיניך לסטר אחרא מני, דאינון מוקדין לי בשלהובי רחימותא. ועל דא כתיב ביה בדוד, ׳והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי׳ (שמואל א טז, יב) - ובגין ההוא דוד עלאה שפירא, רחימנא ותיאובתא דקודשא בריך הוא לאדבקא ביה. אמר דוד ׳פנה אלי וחנני׳.

התרגום: ויפיו של הדוד הזה מאיר לכל העולמות, ראשו גלגלת זהב שנרקמה בשבעה תכשיטי מינים של זהב, והרי פרשוה. וחביבותו של הקב"ה כנגדו, ומרב אהבתו אליו אמר להקב"ה שיחזיר עיניו כנגדו ויסתכל בו, משום שהם יפים בכל, כמו שנאמר (שיר ו) ׳הסבי עיניך מנגדי וגו'׳. ׳הסבי עיניך מנגדי׳, שבשעה שהעינים הללו מסתכלות בו בהקב"ה, אז מתעוררים בלבו חצי בליסטראות באהבה עליונה, ומגדל השלהבת של האהבה העליונה אליו, אמר ׳הסבי עיניך מנגדי׳, סובבי עיניך לצד אחר ממני, שהם שורפים אותי בשלהבות אהבה. ועל כן כתוב בדוד, ׳והוא אדמני עם יפה עינים וטוב ראי׳ (שמואל א טז, יב) - ובשביל אותו דוד עליון הנאה, אהבתו ותשוקתו של הקב"ה להדבק עמו, אמר דוד ׳פנה אלי וחנני׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: רישיה גולגולתא דדהבא כתב הרב כי ברישא דנוקבא אין בדעת שלה רק ה' גבורות הפך הזעיר שדעתו שלימה בחו"ג. וז"ש רישיה גולגלתא דדהבא :

אור החמה: רישיה הם ג' ראשונות שבמ' הם מצד הבינה והיינו שהם מהזהב והוא דין מתוק יפה והמ' היא מדת הדין ולכך הראש שהם בשאר המדות רחמים הם בה דין יפה. אתרקמת היינו ציור פרטי אברי הראש הם מתתקנים בז' מני דהבא שהם ז' ספי' המתפשטות בבינה עצמה.…

הסולם: ושפירו דהאי דוד וכו׳: והיופי של דוד הזה מאיר אל העולמות כולם. ראשו, גלגלת של זהב הנרקמת בשבעה תכשיטים משבעה מיני זהב. וכבר העמדנו. (יתרו אות רי״א) וחביבות הקב״ה היא לנגדו, ומרוב אהבתו אליו אמר אל הקב״ה, שיחזיר עיניו לנגדו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: