אדם מקריב בכל לילה קרבן נפש ורוח בוידוי ובקריאת שמע כשלש מיתות
צו · נפש תלמיד חכם שבת המטרוניתא - נשמה רוח ונפש כנגד כהן לוי וישראל · מאמר 9 · פיסקה 7 · דף כט ע"ב
לשון הזוהר
וְצָּרִיךְ בַּר נָשׁ, לְקָרְבָּא בְּכָל לֵילְיָא, קָרְבָּן נַפְשָׁא וְרוּחָא וְנִשְׁמְתָא דִּבְעִירָן, קֳדָם יהו"ה. וְיִתְוַדֶּה בְּכַמָּה מִינֵי וִדוּיִין, וְיִסְלַק לוֹן בְּמַחֲשַׁבְתֵיהּ, קָרְבְּנָא קֳדָם יהו"ה. לְאַפָּקָא לוֹן בְּקְרִיאַת שְׁמַע, (בלב אחד) לְקָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיַפִּיק רוּחֵיהּ דְּדָפִיק בְּעַרְקִין דְּלִבָּא. נֶפֶשׁ, יְכַוִּון בִּשְׂרֵפָתָהּ, וּבִשְׁחִיטָתָהּ, וּבִנְחִירָתָה, דַּהֲווֹ נְחִירִין כַּהֲנַיָיא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ מִמוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל׳. וְהַיְינוּ חֶנֶק. וּתְלָתָא מִיתוֹת אִלֵּין, הֲווֹ כְּמָרָה סוּמָקָא, יְרוֹקָא, אוּכָמָא. דְּאִינּוּן בַּכָּבֵד בַּמָרָה בַּטְחוֹל, וְאִינּוּן כִּתְלַת קְלִיפִּין דֶּאֱגוֹזָא.
תרגום
וְצָרִיךָ אָדָם לְהַקְרִיב בְּכָל לַיְלָה קָרְבַּן נֶפֶשׁ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל בְּהֵמוֹת לִפְנֵי ה', וְיִתְוַדֶּה בְּכַמָּה מִינֵי וִדּוּיִים, וְיַעֲלֶה אוֹתָם בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ קָרְבָּן לִפְנֵי ה'. לְהוֹצִיא אוֹתָם בִּקְרִיאַת שְׁמַע (בלבאחד) לִפְנֵי הקב"ה, וְיוֹצִיא אֶת רוּחוֹ שֶׁדּוֹפֵק בְּעוֹרְקֵי הַלֵּב. הַנֶּפֶשׁ, יְכַוֵּן בִּשְׂרֵפָתָהּ וּבִשְׁחִיטָתָהּ וּבִנְחִירָתָהּ, שֶׁהָיוּ הַכֹּהֲנִים נוֹחֲרִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל׳ (ויקרא ה, ח) - וְהַיְנוּ חֶנֶק. וּשְׁלֹשׁ הַמִּיתוֹת הַלָּלוּ הָיוּ כְּמוֹ מָרָה אֲדֻמָּה, יְרֻקָּה וּשְׁחֹרָה, שֶׁהֵם בַּכָּבֵד, בַּמָּרָה וּבַטְּחוֹל, וְהֵם כִּשְׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הָאֱגוֹז.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וצריך בר נש, לקרבא בכל ליליא, קרבן נפשא ורוחא ונשמתא דבעירן, קדם יהו"ה. ויתודה בכמה מיני ודויין, ויסלק לון במחשבתיה, קרבנא קדם יהו"ה. לאפקא לון בקריאת שמע, (בלב אחד) לקמי קודשא בריך הוא, ויפיק רוחיה דדפיק בערקין דלבא. נפש, יכוון בשרפתה, ובשחיטתה, ובנחירתה, דהוו נחירין כהנייא, הדא הוא דכתיב ׳ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל׳. והיינו חנק. ותלתא מיתות אלין, הוו כמרה סומקא, ירוקא, אוכמא. דאינון בכבד במרה בטחול, ואינון כתלת קליפין דאגוזא.
התרגום: וצריך אדם להקריב בכל לילה קרבן נפש ורוח ונשמה של בהמות לפני ה', ויתודה בכמה מיני ודויים, ויעלה אותם במחשבתו קרבן לפני ה'. להוציא אותם בקריאת שמע (בלבאחד) לפני הקב"ה, ויוציא את רוחו שדופק בעורקי הלב. הנפש, יכון בשרפתה ובשחיטתה ובנחירתה, שהיו הכהנים נוחרים, זהו שכתוב ׳ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל׳ (ויקרא ה, ח) - והינו חנק. ושלש המיתות הללו היו כמו מרה אדמה, ירקה ושחרה, שהם בכבד, במרה ובטחול, והם כשלש קלפות האגוז.
מן המפרשים
יהל אור: מזונא לאדם כו'. ר"ל חיה רביעית אדם דשלטא על ג' חיות כמ"ש ודמות פניהם כו' כמ"ש בתיקוני זהר ועליו נאמר וירדו בדגת כו' כידוע: בלב אחד. ל"ב אח"ד גימטריא אד"ם שמא מפרש שהוא במחשבה כידוע: דאינון בכבד. כסדר: אשא תכלא. תכלת שבכנפי…
הסולם: וצריך בר נש וכו׳: וצריך האדם להקריב בכל לילה, קרבן של נפש רוח ונשמה הבהמיים לפני ה׳. ויתודה בכמה מיני וידוים, ויעלה אותם במחשבתו בעת קריאת שמע, להוציא אותם לקרבן לפני ה', דהיינו שיכוון, שיוציא את רוחו הדופק בעורקי הלב. והנפש,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: