ממלכת הזוהר › זוהר › צו › מאמר 9: נפש תלמיד חכם שבת המטרוניתא - נשמה רוח ונפש כנגד כהן לוי וישראל › פיסקה 6 (כט ע"ב)

קבלת יסורי עניות לתלמיד חכם - מזון נשמה רוח ונפש כהן לוי ישראל

צו · נפש תלמיד חכם שבת המטרוניתא - נשמה רוח ונפש כנגד כהן לוי וישראל · מאמר 9 · פיסקה 6 · דף כט ע"ב

לשון הזוהר

עֲשִׂיָּה לְקַבֵּל עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, דָּא קַבָּלַת יִסוּרִין דַּעֲנִיוּת לְתַּלְמִיד חָכָם אִיהוּ מָוְת לְגוּפָא דִּבְעִירָן. דִּמְזוֹנָא דְּאוֹרַיְיתָא, אִיהוּ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא שִׂכְלִיִּים, דְּאִינּוּן כֹּהֵן לֵוִי וְיִשְׂרָאֵל. כֹּהֵן בֵּיהּ י', חָכְמָה וַדַאי. לֵוִי, בֵּיהּ ה', תְּבוּנָה. יִשְׂרָאֵל, בֵּיהּ דַּעַת, וְדָא ו'. נֶפֶשׁ יְתֵירָה, ה' בַּתְרָאָה, רמ"ח מִצְּוַות עְשֵׂה ושס"ה לֹא תַּעֲשֶׂה. וְתוֹרָה דָּא אָדָם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, ׳זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם׳ (במדבר יט, יד). וְדָא כָּלִיל שְׁמָא מְפֹרָשׁ, יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. הַאי אִיהוּ אוֹרַיְיתָא מְזוֹנָא לְאָדָם, בְּד' אַנְפִּין דִּילֵיהּ. מְזוֹנָא דִּבְעִירָן, נָהֲמָא וְחַמְרָא וּבִשְׂרָא, וְכָל מִינֵי פֵּירוֹת, ׳זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים׳ (קהלת ז, יד).

תרגום

עָשִׂיָּה, לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, זוֹ קַבָּלַת יִסּוּרִים שֶׁל עֲנִיּוּת לְתַלְמִיד חֲכָמִים, שֶׁהוּא מָוֶת לְגוּף הַבְּהֵמוֹת. שֶׁמְּזוֹן הַתּוֹרָה הוּא מָזוֹן שֶׁל הַנְּשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ הַשִּׂכְלִיִּים, שֶׁהֵם כֹּהֵן לֵוִי וְיִשְׂרָאֵל. הַכֹּהֵן בּוֹ י', חָכְמָה וַדַּאי. הַלֵּוִי בּוֹ ה', תְּבוּנָה. יִשְׂרָאֵל בּוֹ דַּעַת, וְזוֹ ו'. נֶפֶשׁ יְתֵרָה, ה' אַחֲרוֹנָה, רמ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וּשס"ה לֹא תַעֲשֶׂה. וְתוֹרָה זוֹ אָדָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב זֹּאת הַתּוֹרָה (במדבר יט, יד) אָדָם. וְזֶה כּוֹלֵל אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. זוֹהִי הַתּוֹרָה מָזוֹן לָאָדָם בְּאַרְבַּע הַפָּנִים שֶׁלּוֹ. מְזוֹן הַבְּהֵמוֹת לֶחֶם וְיַיִן וּבָשָׂר וְכָל מִינֵי פֵרוֹת, ׳זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים׳ (קהלת ו).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עשיה לקבל עליה עול מלכות שמים, דא קבלת יסורין דעניות לתלמיד חכם איהו מות לגופא דבעירן. דמזונא דאורייתא, איהו מזונא דנשמתא ורוחא ונפשא שכליים, דאינון כהן לוי וישראל. כהן ביה י', חכמה ודאי. לוי, ביה ה', תבונה. ישראל, ביה דעת, ודא ו'. נפש יתירה, ה' בתראה, רמ"ח מצוות עשה ושס"ה לא תעשה. ותורה דא אדם, הדא הוא דכתיב, ׳זאת התורה אדם׳ (במדבר יט, יד). ודא כליל שמא מפרש, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. האי איהו אורייתא מזונא לאדם, בד' אנפין דיליה. מזונא דבעירן, נהמא וחמרא ובשרא, וכל מיני פירות, ׳זה לעמת זה עשה האלהים׳ (קהלת ז, יד).

התרגום: עשיה, לקבל עליו על מלכות שמים, זו קבלת יסורים של עניות לתלמיד חכמים, שהוא מות לגוף הבהמות. שמזון התורה הוא מזון של הנשמה ורוח ונפש השכליים, שהם כהן לוי וישראל. הכהן בו י', חכמה ודאי. הלוי בו ה', תבונה. ישראל בו דעת, וזו ו'. נפש יתרה, ה' אחרונה, רמ"ח מצוות עשה ושס"ה לא תעשה. ותורה זו אדם. זהו שכתוב זאת התורה (במדבר יט, יד) אדם. וזה כולל את השם המפרש יו"ד ה"א וא"ו ה"א. זוהי התורה מזון לאדם בארבע הפנים שלו. מזון הבהמות לחם ויין ובשר וכל מיני פרות, ׳זה לעמת זה עשה האלהים׳ (קהלת ו).

מן המפרשים

אור יקר: עול מלכות שמים, לזה אמר כי המלכות בבחינתה למטה בבריאה תקרא.

הסולם: עשיה לקבל עליה וכו': העשיה שצריך לעשות, כדי לקבל עליו עול מלכות שמים, הוא, קבלת יסורין של עניות, אשר לתלמיד חכם הוא מות לגוף הבהמי שלו. כי מזון התורה, הוא מזון של נשמה רוח ונפש השכליים, שהם כהן לוי וישראל. כהן בו י' שהוא חכמה…

הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר א, לד (ז. דפוס הגר״א) חרק חושבנא ו"ה. דנו"ה הן תרי פלגי דגופא ובהון הוי"ה אחת, י"ה בנצח ו"ה בהוד וכן איהו בנצח ואיהי בהוד. וי"ה הוא בשמים וו"ה בארץ כמו שכתוב י'שמחו ה'שמים ו'תגל ה'ארץ לכך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: