ממלכת הזוהר › זוהר › צו › מאמר 6: אש תמיד תוקד - זו התורה שאין עברה מכבה אלא מצוה ונר › פיסקה 1 (כח ע"ב)

אש תמיד תוקד זו התורה - עברה מכבה מצוה כמכבה נר הנשמה

צו · אש תמיד תוקד - זו התורה שאין עברה מכבה אלא מצוה ונר · מאמר 6 · פיסקה 1 · דף כח ע"ב

לשון הזוהר

רעיא מהימנא וְעוֹד ׳אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ וְגוֹ'׳ (ויקרא ו, ו). דָּא אוֹרַיְיתָא, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָאֵשׁ נְאֻם יהו"ה׳ (ירמיהו כג, כט). לֹא תִכְבֶּה וַדַּאי, דַּעֲבֵירָה אֵינָה מְכַבָּהּ תּוֹרָה. אֲבָל עֲבֵירָה מְכַבָּהּ מִצְּוָה, וּמַאן דְּעָבִיד עֲבֵירָה דִּמְכַבָּהּ מִצְּוָה דְּאִיהִי נֵר, הָכִי מְכַבָּהּ נֵר דִּילֵיהּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳נֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם׳ (משלי כ, כז) מִגוּפֵיהּ, וְהַאי הוּא כִּבּוּי, דְּאִשְׁתְּאַר גּוּפָא בַּחֲשׁוֹכָא. וְהָכִי מַאן דְּסָלִיק שְׁכִינְתָּא מֵאַתְרָהָא, גָּרִים (לכל העולם) כִּבּוּי וַחֲשׁוֹכָא לְהַהוּא אֲתַר. וַחֲשׁוֹכָא אִיהִי עֲבֵירָה, ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ׳ (משלי ל, כג).

תרגום

וְעוֹד ׳אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ וְגוֹ'׳ - זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָאֵשׁ נְאֻם ה'׳ (ירמיה כג, כט). לֹא תִכְבֶּה וַדַּאי, שֶׁעֲבֵרָה אֵינָהּ מְכַבָּה תּוֹרָה. אֲבָל עֲבֵרָה מְכַבָּה מִצְוָה, וּמִי שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה שֶׁמְּכַבָּה מִצְוָה, שֶׁהִיא נֵר, כָּךְ מְכַבֶּה אֶת נֵרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ׳נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם׳ (משלי כ, כז) - מִגּוּפוֹ, וְזֶהוּ כִבּוּי, שֶׁנִּשְׁאָר הַגּוּף בַּחֲשֵׁכָה. וְכָךְ מִי שֶׁמְּסַלֵּק שְׁכִינָה מִמְּקוֹמָהּ, גּוֹרֵם (לְכָל הָעוֹלָם) כִּבּוּי וַחֲשֵׁכָה לְאוֹתוֹ מָקוֹם. וַחֲשֵׁכָה הִיא עֲבֵרָה, ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ׳ (משלי ל, כג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רעיא מהימנא ועוד ׳אש תמיד תוקד על המזבח וגו'׳ (ויקרא ו, ו). דא אורייתא, דאתמר בה ׳הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה׳ (ירמיהו כג, כט). לא תכבה ודאי, דעבירה אינה מכבה תורה. אבל עבירה מכבה מצוה, ומאן דעביד עבירה דמכבה מצוה דאיהי נר, הכי מכבה נר דיליה, דאתמר בה ׳נר יהו"ה נשמת אדם׳ (משלי כ, כז) מגופיה, והאי הוא כבוי, דאשתאר גופא בחשוכא. והכי מאן דסליק שכינתא מאתרהא, גרים (לכל העולם) כבוי וחשוכא לההוא אתר. וחשוכא איהי עבירה, ׳ושפחה כי תירש גבירתה׳ (משלי ל, כג).

התרגום: ועוד ׳אש תמיד תוקד על המזבח וגו'׳ - זו התורה, שנאמר בה ׳הלא כה דברי כאש נאם ה'׳ (ירמיה כג, כט). לא תכבה ודאי, שעברה אינה מכבה תורה. אבל עברה מכבה מצוה, ומי שעובר עברה שמכבה מצוה, שהיא נר, כך מכבה את נרו, שנאמר ׳נר ה' נשמת אדם׳ (משלי כ, כז) - מגופו, וזהו כבוי, שנשאר הגוף בחשכה. וכך מי שמסלק שכינה ממקומה, גורם (לכל העולם) כבוי וחשכה לאותו מקום. וחשכה היא עברה, ׳ושפחה כי תירש גברתה׳ (משלי ל, כג).

מן המפרשים

יהל אור: והאי הוא כבוי כו'. ר"ל לא שנשמה נכבית בעצמה אלא שהנשמה מסתלקת מגופיה והיא כפיי' לגופי'. כמו נר שאין האור בעצמו נכבה אלא שמסתלק מהפתילה והוא כבוי לפתילה וכ"ה בשכינה כמש"ו. דח"ו אצלה לא יגורך רע אלא שמסתלקת ח"ו מאתרה שהוא הכסא…

אור החמה: האי מאן דסליק שכינתא מאתרהא דהיינו אופן אחד בארץ תכלת של פתילה השמן גרים כיבוי וחשוכא לההוא אתר דהיינו שעוש' חלל בעולם השפל ושכינה מסתלקת ובאותו חלל נכנסת החצוני' בכח העביר' והיינו שפח' כי תירש מקום גבירתה ולכן מדה נגד מדה…

הסולם: ועוד, אש תמיד וכו׳: ועוד יש לפרש, אש תמיד תוקד על המזבח. זו היא התורה שנקראת אש, אשר נאמר בה, הלא כה דברי כאש נאום ה', שצריכה להאיר תמיד על המזבח שהוא המלכות. לא תכבה, ודאי שאש התורה לא תכבה, כי עבירה אינה מכבה את התורה. אבל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: