ממלכת הזוהר › זוהר › צו › מאמר 5: חמשה אשים על הקרבן - מסע רועה נאמן בהלכות עולה חטאת ואשם › פיסקה 21 (כח ע"ב)

תפלות תקנו במקום קרבנות שחרית מנחה וערבית כנגד שלשה אבות מרכבה

צו · חמשה אשים על הקרבן - מסע רועה נאמן בהלכות עולה חטאת ואשם · מאמר 5 · פיסקה 21 · דף כח ע"ב

לשון הזוהר

וּבְגִין דָּא, תַּקִּינוּ תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים צְּלוֹתִין בַּאֲתַר דְּקָרְבְּנִין, לְאַעְבְּרָא חֲטָאוֹת וַאֲשָׁמוֹת מִינָּהּ. וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ צְּלוֹתָא דְּשַׁחֲרִית, כְּקָרְבָּן הַשַּׁחַר. וּצְּלוֹתָא דְּמִנְחָה, כְּקָרְבָּן בֵּין הָעַרְבַּיִם. וּצְּלוֹתָא דְּעַרְבִית, כְּאֵמוּרִים וּפְדָרִים דַּהֲווֹ מִתְאַכְּלִים כָּל הַלַּיְלָה. וּתְלַת אֲבָהָן דְּתָקִינוּ תְּלַת צְּלוֹתִין, לָקֳבֵל מֶרְכַּבְתָּא דְּאִינּוּן קְטִירִין בָּהּ. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶרְכָּבָה, דְּאִינּוּן פְּנֵי ׳אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וְגו'׳. (ע"כ רעיא מהימנא) ׳אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה׳ (ויקרא ו, ו). רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וְגוֹ', וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר תְּלַת זִמְנִין דְּיִצְחָק, וַיֹּאמֶר חַד דְּאַבְרָהָם, אֲמַאי הָכִי׳ (בראשית כב, ז). אֶלָּא, ג' לְמַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית, דְּאִינּוּן תְּלַת דְּיִצְחָק הֲווֹ. וְחַד דְּאַבְרָהָם בָּרְבִיעִי, דִּכְתִיב ׳הִנֶּנִּי בְנִי דְּחִיקָא (ס"א ודייקא) הִנֶּנִּי׳. וּכְתִיב, ׳יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם מְאֹרֹת חָסֵר׳ (בראשית א, יד).

תרגום

וּמִשּׁוּם זֶה תִּקְּנוּ תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים תְּפִלּוֹת בִּמְקוֹם קָרְבָּנוֹת, לְהַעֲבִיר מִמֶּנָּה חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, וּמִשּׁוּם כָּךְ תִּקְּנוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית כְּמוֹ קָרְבַּן הַשַּׁחַר, וּתְפִלַּת מִנְחָה כְּמוֹ קָרְבַּן בֵּין הָעַרְבַּיִם, וּתְפִלַּת עַרְבִית כְּמוֹ אֵמוּרִים וּפְדָרִים שֶׁהָיוּ מִתְאַכְּלִים כָּל הַלַּיְלָה. וּשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת שֶׁתִּקְּנוּ שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת, כְּנֶגֶד הַמֶּרְכָּבָה שֶׁהֵם קְשׁוּרִים בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁהֵם פְּנֵי ׳אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם׳ (יחזקאל א, י) - (ע"כ רעיא מהימנא). ׳אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה׳ - רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וְגוֹ'׳ (בראשית כב, ז). וַיֹּאמֶר - וַיֹּאמֶר, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁל יִצְחָק, וַיֹּאמֶר אֶחָד שֶׁל אַבְרָהָם. לָמָּה זֶה כָּךְ? אֶלָּא שְׁלֹשָׁה לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁהֵם הָיוּ הַשָּׁלֹשׁ שֶׁל יִצְחָק, וְאֶחָד שֶׁל אַבְרָהָם בָּרְבִיעִי, שֶׁכָּתוּב הִנֶּנִּי בְנִי, דָּחוּק (ודוקא) הִנֶּנִּי. וְכָתוּב ׳יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם מְאֹרֹת חָסֵר׳ (בראשית א).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין דא, תקינו תנאים ואמוראים צלותין באתר דקרבנין, לאעברא חטאות ואשמות מינה. ובגין דא תקינו צלותא דשחרית, כקרבן השחר. וצלותא דמנחה, כקרבן בין הערבים. וצלותא דערבית, כאמורים ופדרים דהוו מתאכלים כל הלילה. ותלת אבהן דתקינו תלת צלותין, לקבל מרכבתא דאינון קטירין בה. כמה דאוקמוה, האבות הן הן המרכבה, דאינון פני ׳אריה אל הימין לארבעתם וגו'׳. (ע"כ רעיא מהימנא) ׳אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה׳ (ויקרא ו, ו). רבי חייא פתח, ׳ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני וגו', ויאמר ויאמר תלת זמנין דיצחק, ויאמר חד דאברהם, אמאי הכי׳ (בראשית כב, ז). אלא, ג' למעשה בראשית, דאינון תלת דיצחק הוו. וחד דאברהם ברביעי, דכתיב ׳הנני בני דחיקא (ס"א ודייקא) הנני׳. וכתיב, ׳יהי מארת ברקיע השמים מארת חסר׳ (בראשית א, יד).

התרגום: ומשום זה תקנו תנאים ואמוראים תפלות במקום קרבנות, להעביר ממנה חטאות ואשמות, ומשום כך תקנו תפלת שחרית כמו קרבן השחר, ותפלת מנחה כמו קרבן בין הערבים, ותפלת ערבית כמו אמורים ופדרים שהיו מתאכלים כל הלילה. ושלשת האבות שתקנו שלש תפלות, כנגד המרכבה שהם קשורים בה, כמו שבארוה, האבות הן הן המרכבה, שהם פני ׳אריה אל הימין לארבעתם׳ (יחזקאל א, י) - (ע"כ רעיא מהימנא). ׳אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה׳ - רבי חייא פתח, ׳ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני וגו'׳ (בראשית כב, ז). ויאמר - ויאמר, שלש פעמים של יצחק, ויאמר אחד של אברהם. למה זה כך? אלא שלשה למעשה בראשית, שהם היו השלש של יצחק, ואחד של אברהם ברביעי, שכתוב הנני בני, דחוק (ודוקא) הנני. וכתוב ׳יהי מארת ברקיע השמים מארת חסר׳ (בראשית א).

מן המפרשים

יהל אור: ובגין דא כו'. שחר נגד עולה, מנחה נגד חטאת זמן הדין, ערבית נגד אשם תלוי דרגא דיעקב, ולכך מתאכלין אברים ופדרים מזונא דילי' כנ"ל‏:

הסולם: ובגין דא תקינו וכו׳: ומשום זה התקינו התנאים והאמוראים תפלות במקום קרבנות, להעביר חטאות ואשמות מן המלכות. ומשום זה התקינו תפלת שחרית, כקרבן השחר. ותפלת מנחה, כקרבן בין הערבים. ותפלת ערבית, כאמורים ופדרים שהיו מתאכלים על המזבח…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: אמאי הכי מלבד מה שהוקשה לו ביתור המאמרות גם ליצחק היה די שיאמר ויאמר יצחק אל אביו הנה האש והעצים וכו' ואביו ישיב לו אלהים יראה לו. עוד הוקשה לו למה ליה למימר אל אברהם אביו. ומה ר"ל הנני בני. ותירץ אלא ג' למעשה בראשית וכו' לפי'…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: