ממלכת הזוהר › זוהר › צו › מאמר 5: חמשה אשים על הקרבן - מסע רועה נאמן בהלכות עולה חטאת ואשם › פיסקה 17 (כח ע"א)

שאלה על מקום אשם תלוי בשעיר לעזאזל - רשות לשאל בהלכה

צו · חמשה אשים על הקרבן - מסע רועה נאמן בהלכות עולה חטאת ואשם · מאמר 5 · פיסקה 17 · דף כח ע"א

לשון הזוהר

קָם חַד מִנַּיְיהוּ וְאָמַר, רַעְיָא מְהֵימָנָא, הַב לִי רְשׁוּ לְמִשְׁאַל, בָּתַר דְּזָכֵינָא לְמִשְׁמַע מִלִּין יַקִּירִין אִלֵּין מִפּוּמָךְ, דְּאוֹרַיְיתָא דָּא דְּנָפְקָת מִפּוּמָךְ ׳יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶּיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ׳ (משלי ג, טו), וְעַל כָּל דָּא הֲלָכָה הִיא וְלִלְמוֹד אֲנִי צָּרִיךְ. הָא שָׂעִיר דַּעֲזָאזִל שַׁפִּיר, אָשָׁם תָּלוּי בְּאָן אֲתַר אִיהוּ.

תרגום

קָם אֶחָד מֵהֶם וְאָמַר, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, תֵּן לִי רְשׁוּת לִשְׁאֹל, אַחַר שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים נִכְבָּדִים אֵלּוּ מִפִּיךְ, שֶׁהַתּוֹרָה הַזּוֹ שֶׁיּוֹצֵאת מִפִּיךְ ׳יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךְ לֹא יִשְׁווּ בָהּ׳ (משלי ג, טו) - וְעִם כָּל זֶה הֲלָכָה הִיא, וְלִלְמֹד אֲנִי צָרִיךְ. בַּשָּׂעִיר הַזֶּה לַעֲזָאזֵל זֶה נָאֶה, אַךְ אָשָׁם תָּלוּי בְּאֵיזֶה מָקוֹם הוּא?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: קם חד מנייהו ואמר, רעיא מהימנא, הב לי רשו למשאל, בתר דזכינא למשמע מלין יקירין אלין מפומך, דאורייתא דא דנפקת מפומך ׳יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה׳ (משלי ג, טו), ועל כל דא הלכה היא וללמוד אני צריך. הא שעיר דעזאזל שפיר, אשם תלוי באן אתר איהו.

התרגום: קם אחד מהם ואמר, רועה הנאמן, תן לי רשות לשאל, אחר שזכיתי לשמע דברים נכבדים אלו מפיך, שהתורה הזו שיוצאת מפיך ׳יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה׳ (משלי ג, טו) - ועם כל זה הלכה היא, וללמד אני צריך. בשעיר הזה לעזאזל זה נאה, אך אשם תלוי באיזה מקום הוא?

מן המפרשים

הסולם: קם חד מנייהו וכו׳: קם אחד מהם, אמר: רועה נאמן תן לי רשות לשאול, אחר שזכיתי לשמוע דברים יקרים האלו מפיך, כי תורה זו היוצאת מפיך יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה, ועם כל זה הלכה היא וללמוד אני צריך. הנה שעיר לעזאזל, יפה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: