צו את אהרן - נתן הסטרא אחרא ביד הכהן לשרף מחשבה רעה
צו · עד היכן עולה קשר הרצון - סוד אין סוף וריח ניחוח · מאמר 3 · פיסקה 5 · דף כז ע"א
לשון הזוהר
וְעַל דָּא אִתְיְהִיבַת הַאי סִטְרָא אָחֳרָא בִּידָא דְּכַהֲנָא, דִּכְתִּיב, ׳צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר׳. רָזָא הָכָא, דְּהָא אוֹקִימְנָא, לֵית צַו אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה. וְהָכָא אִתְיְיהִיבַת לֵיהּ לְאִתּוֹקְדָא הַהוּא מַחֲשָׁבָה רָעָה, וּלְאַעְבְּרָא לָהּ מִגּוֹ קוּדְשָׁא, בְּהַאי רְעוּתָא דְּסַלְּקָא לְעֵילָּא, וּבְהַאי תְּנָנָא וְתַרְבִּין דְּאִתּוֹקְדָן, בְּגִין לְאִתְעַבְּרָא מִן קוּדְשָׁא, וְהַאי צַו בִּרְשׁוּתַיְיהוּ קַיְּימָא, לְאַפְרְשָׁא לָהּ מִן קוּדְשָׁא מִגּוֹ הַאי קָרְבְּנָא וְאִי תֵּימָא צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הָכִי נָמֵי דְּהָא בִּרְשׁוּתַיְיהוּ קַיְּימָא, (ס"א לאפרשא לה מן קודשא) כָּל זִמְנָא דְּעַבְדֵי רְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן, דְּלָא יַכְלָא לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיהוּ.
תרגום
וְעַל כֵּן נִתָּן הַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּיַד הַכֹּהֵן, שֶׁכָּתוּב ׳צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר׳ (ויקרא ו, ב) - סוֹד כָּאן, שֶׁהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, אֵין צַו אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה. וְכָאן נִתָּן לוֹ לִשְׂרֹף אֶת אוֹתָהּ מַחֲשָׁבָה רָעָה וּלְהַעֲבִירָהּ מִתּוֹךְ הַקֹּדֶשׁ בָּרָצוֹן הַזֶּה שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה, וּבֶעָשָׁן הַזֶּה וּבַחֲלָבִים שֶׁנִּשְׂרָפִים, כְּדֵי שֶׁיָּעָבְרוּ מִן הַקֹּדֶשׁ, וְהַצַּו הַזֶּה עוֹמֵד בִּרְשׁוּתָם לְהַפְרִידוֹ מִן הַקֹּדֶשׁ מִתּוֹךְ הַקָּרְבָּן הַזֶּה. וְאִם תֹּאמַר, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - כָּךְ גַּם שֶׁהֲרֵי בִּרְשׁוּתָם עוֹמֵד (לְהַפְרִישׁ אוֹתָהּ מִן הַקְּדֻשָּׁה) כָּל זְמַן שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹן רִבּוֹנָם, שֶׁלֹּא יוּכַל לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא אתיהיבת האי סטרא אחרא בידא דכהנא, דכתיב, ׳צו את אהרן ואת בניו לאמר׳. רזא הכא, דהא אוקימנא, לית צו אלא עבודה זרה. והכא אתייהיבת ליה לאתוקדא ההוא מחשבה רעה, ולאעברא לה מגו קודשא, בהאי רעותא דסלקא לעילא, ובהאי תננא ותרבין דאתוקדן, בגין לאתעברא מן קודשא, והאי צו ברשותייהו קיימא, לאפרשא לה מן קודשא מגו האי קרבנא ואי תימא צו את בני ישראל, הכי נמי דהא ברשותייהו קיימא, (ס"א לאפרשא לה מן קודשא) כל זמנא דעבדי רעותא דמאריהון, דלא יכלא לשלטאה עלייהו.
התרגום: ועל כן נתן הסטרא אחרא ביד הכהן, שכתוב ׳צו את אהרן ואת בניו לאמר׳ (ויקרא ו, ב) - סוד כאן, שהרי בארנו, אין צו אלא עבודה זרה. וכאן נתן לו לשרף את אותה מחשבה רעה ולהעבירה מתוך הקדש ברצון הזה שעולה למעלה, ובעשן הזה ובחלבים שנשרפים, כדי שיעברו מן הקדש, והצו הזה עומד ברשותם להפרידו מן הקדש מתוך הקרבן הזה. ואם תאמר, צו את בני ישראל - כך גם שהרי ברשותם עומד (להפריש אותה מן הקדשה) כל זמן שעושים רצון רבונם, שלא יוכל לשלט עליהם.
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה בפקודי מאמר מ, טו (רלט:) א"ס לאו רעותין פי' בא"ק הנקרא א"ס לא שייך בו שום רעותא מפני רוב התעלמותו. לאו נהורין נ"ב חסדים. לאו בוצינין נ"ב גבורות ור"ל לא שייך בו לא חסדים ולא גבורות כי הכל נעלם בדקות גדול. תליין לא…
אור החמה: מן המקבילה בפקודי מאמר מ, טו (רלט:) לית צו אלא ע"ז הענין כדאמר לעיל כל זמן שקדושה גוברת חצוני נופל וכן להפך ולז"א לעיל ע"ד אתייהיבת הא סטרא אחרא ביד כהנא וגו' ולזה אמר לית צו אלא ע"ז אפשר כי מלת צו הוא לשון זרוז ואין לך עבירה…
אור יקר: [סימן כ] כפני חמה ולא אמר כחמה מפני שהוא כולל אותם בבחינת היותם פנים לחמה דהיינו דפלקין לחמשין תרעין דכינה. דהיינו בחינת חמשתן בעמקי הבינה ונכללים בסוד החכמה דהיינו סוד י׳ ה׳ דהיינו עשרה פעמים חמש הם חמשין והיינו נמי תו״ד ה׳…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: