יודע צדיק נפש בהמתו - תלמיד חכם צריך חסד וחכמה להיות ירא חטא
צו · והנותר מבשר הזבח באש ישרף - סוד קדשי תשובה וידוי בשם המפרש · מאמר 20 · פיסקה 9 · דף לג ע"ב
לשון הזוהר
וְאִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם, עָלֵיהּ אִתְּמַר ׳יוֹדֵעַ צַּדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ׳ (משלי יב, י) דְּלֵית חָכָם, כְּמוֹ כַּהֲנָא. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ הָרוֹצֶּה לְהַחְכִּים יַדְרִים. וְאִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, צָּרִיךְ שֶׁיְּהֵא בֵּיהּ חֶסֶד, וְעִם י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, חָסִיד. וּמַאן דְּלֵית בֵּיהּ חָכְמָה, לָאו אִיהוּ חָסִיד. וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד. וְאִי אִית בֵּיהּ ה', חַמְשָׁה חוּמָשֵׁי תּוֹרָה, דְּאִתְיְיהִיבוּ מִשְּׂמָאלָא, אִתְקְרֵי גִּבּוֹר בַּתּוֹרָה, וִירֵא חֵטְא. וְאִי אִיהוּ בּוּר, אִתְּמַר בֵּיהּ, אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא.
תרגום
וְאִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם, עָלָיו נֶאֱמַר ׳יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ׳ (משלי יב, י), שֶׁאֵין חָכָם כְּמוֹ הַכֹּהֵן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים - וְאִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ חֶסֶד, וְעִם י' שֶׁהִיא חָכְמָה - חָסִיד. וּמִי שֶׁאֵין בּוֹ חָכְמָה, אֵינוֹ חָסִיד. וּמִשּׁוּם כָּךְ פֵּרְשׁוּהָ, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד. וְאִם יֵשׁ בּוֹ ה', חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה שֶׁנִּתְּנוּ מִשְּׂמֹאל, נִקְרָא גִבּוֹר בַּתּוֹרָה וִירֵא חֵטְא. וְאִם הוּא בּוּר, נֶאֱמַר בּוֹ אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואם הוא תלמיד חכם, עליה אתמר ׳יודע צדיק נפש בהמתו׳ (משלי יב, י) דלית חכם, כמו כהנא. כמה דאוקמוה הרוצה להחכים ידרים. ואם תלמיד חכם הוא, צריך שיהא ביה חסד, ועם י' דאיהו חכמה, חסיד. ומאן דלית ביה חכמה, לאו איהו חסיד. ובגין דא אוקמוה, ולא עם הארץ חסיד. ואי אית ביה ה', חמשה חומשי תורה, דאתייהיבו משמאלא, אתקרי גבור בתורה, וירא חטא. ואי איהו בור, אתמר ביה, אין בור ירא חטא.
התרגום: ואם הוא תלמיד חכם, עליו נאמר ׳יודע צדיק נפש בהמתו׳ (משלי יב, י), שאין חכם כמו הכהן, כמו שבארוה הרוצה להחכים ידרים - ואם תלמיד חכם הוא, צריך שיהיה בו חסד, ועם י' שהיא חכמה - חסיד. ומי שאין בו חכמה, אינו חסיד. ומשום כך פרשוה, ולא עם הארץ חסיד. ואם יש בו ה', חמשה חמשי תורה שנתנו משמאל, נקרא גבור בתורה וירא חטא. ואם הוא בור, נאמר בו אין בור ירא חטא.
מן המפרשים
אור יקר: ולא שליט עליה עינא ובגין דא וכו׳, אמנם העונג בה בלי השגת עין והוא עונג נודע לנשמות דאצילות, ועל דרך זה יהיה רוח יתירה דהיינו סוד התפארת הנמשך משם מהעדן בסוד הדעת הנעלם וזהו שאמר.
הסולם: וז״ש (באות קמ״א) בנפש, מקבל עליה מיתה, שחיטה, שריפה, כי מיתה היא לגוף, שחיטה היא לנשמה ורוח, שמיכאל מעביר מהם הראש ומשאירם ו"ק בלי ראש הנחשב לשחיטה כנ״ל. שריפה, היא לנפש, שהיא מתדבקת במלכות ונשרפת בסוד התכלת שבה, עד שראויה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: