ממלכת הזוהר › זוהר › צו › מאמר 20: והנותר מבשר הזבח באש ישרף - סוד קדשי תשובה וידוי בשם המפרש › פיסקה 3 (לג ע"א)

תכלת היא שכינה שורפת עצים יבשים חסרי שמן וקרבים אליה עם שרץ

צו · והנותר מבשר הזבח באש ישרף - סוד קדשי תשובה וידוי בשם המפרש · מאמר 20 · פיסקה 3 · דף לג ע"א

לשון הזוהר

אִי אַשְׁכָּחַת בְּנֵי נָשָׁא, דְּאִינּוּן עֵצִּים יְבֵשִׁים, כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן פְּתִילוֹת יְבֵשִׁין, בְּלָא מִשְׁחָא, דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא רַחֲמֵי, אִיהִי לוֹן (דלידונון) שְׂרֵיפָה, וְאוֹקִידַת לוֹן. וּבְגִין דְּעַמֵי הָאָרֶץ אִינּוּן בְּעִירָן, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ דְּאִינּוּן שֶׁקֶץ. תְּכֵלֶת, דְּאִיהִי אֲדֹנָי, אוֹקִידַת לוֹן, בְּגִין דְּקָרְבִין לְגַבָּהּ עִם שֶׁרֶץ, דְּאִיהוּ יֵצֶּר הָרָע, זָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת׳ (במדבר ג, י). וְאִי בְּמִיתָתְהוֹן חַזְרִין בְּתִיּוּבְתָּא, (נ"א כד שחיט לון מלאך המות מיכאל) מַלְאָךְ מִיכָאֵל דְּאִיהוּ כַּהֲנָא רַבָּא, אַרְיֵה דְּאָכִיל קָרְבְּנִין, נָחִית עָלַיְיהוּ, לְקָרְבָא לוֹן קָרְבְּנָא קֳדָם יהו"ה.

תרגום

אִם מוֹצֵאת בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם עֵצִים יְבֵשִׁים כְּמוֹ אוֹתָן פְּתִילוֹת יְבֵשׁוֹת, בְּלִי שֶׁמֶן, שֶׁהִיא תּוֹרָה וְרַחֲמִים, הִיא לָהֶם (שידונו) שְׂרֵפָה, וְשׂוֹרֶפֶת אוֹתָם. וּמִשּׁוּם שֶׁעַמֵּי הָאָרֶץ הֵם בְּהֵמוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ שֶׁהֵם שֶׁקֶץ. תְּכֵלֶת, שֶׁהִיא אֲדנָי, שׂוֹרֶפֶת אוֹתָם, מִשּׁוּם שֶׁקְּרֵבִים אֵלֶיהָ עִם שֶׁרֶץ, שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע זָר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת (במדבר ג, י). וְאִם בְּמִיתָתָם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, (כששוחט אוֹתָם מַלְאַךְ הַמָּוֶת, מִיכָאֵל) הַמַּלְאָךְ מִיכָאֵל שֶׁהוּא כֹּהֵן גָּדוֹל, הָאַרְיֵה שֶׁאוֹכֵל קָרְבָּנוֹת יוֹרֵד עֲלֵיהֶם לְהַקְרִיבָם קָרְבָּן לִפְנֵי ה'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אי אשכחת בני נשא, דאינון עצים יבשים, כגוונא דאינון פתילות יבשין, בלא משחא, דאיהי אורייתא רחמי, איהי לון (דלידונון) שריפה, ואוקידת לון. ובגין דעמי הארץ אינון בעירן, כמה דאוקמוה דאינון שקץ. תכלת, דאיהי אדני, אוקידת לון, בגין דקרבין לגבה עם שרץ, דאיהו יצר הרע, זר, הדא הוא דכתיב, ׳והזר הקרב יומת׳ (במדבר ג, י). ואי במיתתהון חזרין בתיובתא, (נ"א כד שחיט לון מלאך המות מיכאל) מלאך מיכאל דאיהו כהנא רבא, אריה דאכיל קרבנין, נחית עלייהו, לקרבא לון קרבנא קדם יהו"ה.

התרגום: אם מוצאת בני אדם שהם עצים יבשים כמו אותן פתילות יבשות, בלי שמן, שהיא תורה ורחמים, היא להם (שידונו) שרפה, ושורפת אותם. ומשום שעמי הארץ הם בהמות, כמו שבארוה שהם שקץ. תכלת, שהיא אדני, שורפת אותם, משום שקרבים אליה עם שרץ, שהוא יצר הרע זר. זהו שכתוב והזר הקרב יומת (במדבר ג, י). ואם במיתתם חוזרים בתשובה, (כששוחט אותם מלאך המות, מיכאל) המלאך מיכאל שהוא כהן גדול, האריה שאוכל קרבנות יורד עליהם להקריבם קרבן לפני ה'.

מן המפרשים

הסולם: והנה אור הנר בכללו, הוא אור המלכות. כי המלכות נקראת נר. אלא כמו שאנו אומרים בז״א, שהוא כולל כל ג׳ קוין דבינה, מטעם, כיון דתלת מחד נפקי, חד בתלת קיימא (כנ״ל ב״א דף רפ״ז ד״ה תלת) אף המלכות אחר שנעשתה לקו אמצעי, בין תורה לנביאים,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר