שבעת הקולות תלויים בדבור בשאר הימים ובזמן הזה תלויים רק במעשה
צו · ארבעה מינים בלולב - סוד שבעה קולות והקפות ערבי נחל בהושענא רבה · מאמר 16 · פיסקה 6 · דף לא ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הָנֵי שֶׁבַע קָלִין, תַּלְיָין בְּמִלָּה דְּפוּמָא בִּשְׁאָר יוֹמֵי שַׁתָּא, וְהַשְׁתָּא, לָא תַּלְיָין אֶלָּא בְּעוֹבָדָא, וַאֲנָן עוֹבָדָא קָא בָּעֵינָן, וְלָא מִלָּה. בְּגִין דִּבְזִמְנָא דָּא, מְבָרֵךְ לְכָל שַׁתָּא. בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה דְּחָג, הוּא סִיּוּמָא דְּדִינָא דְּעָלְמָא, וּפִתְקִין נָפְקִין מִבֵּי מַלְכָּא, וּגְבוּרָן מִתְעָרֵי וּמִסְתַּיְּימָן בְּהַאי יוֹמָא, וְעַרְבֵי נַחַל (תליין) בְּהוּ. וּבָעֵינָן לְאִתְּעָרָא גְּבוּרָן לְמַיָּא. וּלְסַחֲרָא ז' זִמְנִין, לְרַוָואָה לְהַאי מִזְבֵּחַ, מִמַּיָּא דְּיִצְחָק, בְּגִין דְּאִתְמַלְיָא מַיָּא הַאי בֵּירָא דְּיִצְחָק, וְכַד הוּא אִתְמַלְּיָא, כָּל עָלְמָא אִתְבָּרְכָא בְּמַיָּא.
תרגום
בֹּא רְאֵה, שִׁבְעַת הַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ תְּלוּיִים בְּדִבּוּר הַפֶּה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְעַכְשָׁו אֵין תְּלוּיִים אֶלָּא בְּמַעֲשֶׂה, וְאָנוּ צְרִיכִים מַעֲשֶׂה, וְלֹא דִבּוּר, מִשּׁוּם שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה מְבָרֵךְ אֶת כָּל הַשָּׁנָה. בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁל הֶחָג, הוּא סִיּוּם הַדִּין שֶׁל הָעוֹלָם, וְהַפְּתָקִים יוֹצְאִים מִבֵּית הַמֶּלֶךְ, וְהַגְּבוּרוֹת מִתְעוֹרְרוֹת וּמִסְתַּיְּמוֹת בַּיּוֹם הַזֶּה, וְעַרְבֵי נַחַל (תְּלוּיִים) בָּהֶם. וּצְרִיכִים לְעוֹרֵר גְּבוּרוֹת לַמַּיִם, וּלְהַקִּיף שֶׁבַע פְּעָמִים כְּדֵי לְרַוּוֹת אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה מֵהַמַּיִם שֶׁל יִצְחָק, מִשּׁוּם שֶׁהַבְּאֵר הַזּוֹ שֶׁל יִצְחָק מִתְמַלֵּאת מַיִם, וּכְשֶׁמִּתְמַלֵּאת, כָּל הָעוֹלָם מִתְבָּרֵךְ בְּמַיִם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, הני שבע קלין, תליין במלה דפומא בשאר יומי שתא, והשתא, לא תליין אלא בעובדא, ואנן עובדא קא בעינן, ולא מלה. בגין דבזמנא דא, מברך לכל שתא. ביומא שביעאה דחג, הוא סיומא דדינא דעלמא, ופתקין נפקין מבי מלכא, וגבורן מתערי ומסתיימן בהאי יומא, וערבי נחל (תליין) בהו. ובעינן לאתערא גבורן למיא. ולסחרא ז' זמנין, לרוואה להאי מזבח, ממיא דיצחק, בגין דאתמליא מיא האי בירא דיצחק, וכד הוא אתמליא, כל עלמא אתברכא במיא.
התרגום: בא ראה, שבעת הקולות הללו תלויים בדבור הפה בשאר ימות השנה, ועכשו אין תלויים אלא במעשה, ואנו צריכים מעשה, ולא דבור, משום שבזמן הזה מברך את כל השנה. ביום השביעי של החג, הוא סיום הדין של העולם, והפתקים יוצאים מבית המלך, והגבורות מתעוררות ומסתימות ביום הזה, וערבי נחל (תלויים) בהם. וצריכים לעורר גבורות למים, ולהקיף שבע פעמים כדי לרוות את המזבח הזה מהמים של יצחק, משום שהבאר הזו של יצחק מתמלאת מים, וכשמתמלאת, כל העולם מתברך במים.
מן המפרשים
מקדש מלך: ונהר יוצא מעדן פי' בינה יצאה מאבא להשקות זעיר: וערבי נחל תליין בהו. פי' שהגבורה תלויין בנ"ה לפי שנ"ה נקרא ערבי נחל והם דינים לכך הגבורה תלויים בהם: ולסחרא ז' מינין מכאן ראיה למ"ש האר"י ז"ל שביום הו"ר אין מקיפין את התיבה אלא…
הסולם: ת"ח הני שבע וכו': בוא וראה אלו שבעה קולות, שהם חג"ת נהי"מ, תלוים בדבורי הפה בכל ימות השנה, ועתה, בז' ימי סוכות, אינם תלוים אלא במעשה, ואנו צריכים למעשה, ולא לדבור, משום שבזמן הזה, דז' ימי הסוכות, מברך לכל השנה.
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: שבע קלין וכו' ידוע שה"ס האורות של ז' מדות דהיינו ק"ל ה' הוי"ות דחג"ת נ"ה וכללות החמשה ביסוד וכללו' כולם במ'. וגם מילוי קו"ל קו"ף ו"ו למ"ד עולה קו"ל ה"ס ה' גבורו' שכל מילוי דין. ואמר שבכל ימות השנה תליין במלה. יש לפרשו כמ"ש בס'…