כח הממנה על האילנות נוטל שמחה רק בזמן הזה כשישראל נוטלים אותם
צו · ארבעה מינים בלולב - סוד שבעה קולות והקפות ערבי נחל בהושענא רבה · מאמר 16 · פיסקה 4 · דף לא ע"ב
לשון הזוהר
וְתָנֵינָן בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, דְּהָא הַהוּא חֵילָא דְּאִתְפָּקְּדָא עַל אִילָנִין אִלֵּין, כָּל חַד וְחַד מֵאִלֵּין, לָא נָטִיל בִּרְכָאן דְּחֶדְוְותָא לְעֵילָּא, אֶלָּא בְּזִמְנָא דָּא. וְחֶדְוָותָא דִּלְהוֹן כֻּלְּהוּ לְעֵילָּא, וְחֶדְוָותָא דְּאִילָנִין אִלֵּין לְתַתָּא, כֻּלְּהוּ בְּזִמְנָא דָּא הוּא. וְאִתְּעֲרוּתָא דִּלְהוֹן בְּאִינּוּן קַדִּישֵׁי מַלְכָּא תַּלְיָין. וְכַד יִשְׂרָאֵל נַטְלֵי לוֹן, כֹּלָּא אִתְּעַר בְּזִמְנָא דָּא, וְעָלְמָא מִתְבָּרְכָא, (ס"א לכנסת ישראל מתברכא) לְאַרְקָא בִּרְכָאן לְעָלְמָא.
תרגום
וְשָׁנִינוּ בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ כֹּחַ שֶׁהֻפְקַד עַל הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאֵלּוּ לֹא נוֹטֵל בְּרָכוֹת שֶׁל שִׂמְחָה לְמַעְלָה, אֶלָּא בַּזְּמַן הַזֶּה. וְהַשִּׂמְחָה שֶׁלָּהֶם כֻּלָּם לְמַעְלָה, וְשִׂמְחַת הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ לְמַטָּה, כֻּלָּם בַּזְּמַן הַזֶּה הוּא. וְהַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלָּהֶם בְּאוֹתָם קְדוֹשֵׁי הַמֶּלֶךְ תְּלוּיִים. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹטְלִים אוֹתָם, הַכֹּל מִתְעוֹרֵר בַּזְּמַן הַזֶּה, וְהָעוֹלָם מִתְבָּרֵךְ (לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרֶכֶת) לְהוֹרִיק בְּרָכוֹת לָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותנינן בספרא דרב המנונא סבא, דהא ההוא חילא דאתפקדא על אילנין אלין, כל חד וחד מאלין, לא נטיל ברכאן דחדוותא לעילא, אלא בזמנא דא. וחדוותא דלהון כלהו לעילא, וחדוותא דאילנין אלין לתתא, כלהו בזמנא דא הוא. ואתערותא דלהון באינון קדישי מלכא תליין. וכד ישראל נטלי לון, כלא אתער בזמנא דא, ועלמא מתברכא, (ס"א לכנסת ישראל מתברכא) לארקא ברכאן לעלמא.
התרגום: ושנינו בספרו של רב המנונא סבא, שהרי אותו כח שהפקד על האילנות הללו, כל אחד ואחד מאלו לא נוטל ברכות של שמחה למעלה, אלא בזמן הזה. והשמחה שלהם כלם למעלה, ושמחת האילנות הללו למטה, כלם בזמן הזה הוא. וההתעוררות שלהם באותם קדושי המלך תלויים. וכשישראל נוטלים אותם, הכל מתעורר בזמן הזה, והעולם מתברך (לכנסת ישראל מתברכת) להוריק ברכות לעולם.
מן המפרשים
מקדש מלך: וכד ישראל נטלי וכו' פי' ע"י ישראל מתעורר הכל לפי שנוטלים מינים התחתונים ומעוררים ז"ס דזעיר העליונים: ועלמא מתברכא הם בי"ע: וכ"י היא מלכות: וכולהו מתגדלי על מיא. פי' ז"ק גידולם הוא ע"י החסדים דאימא הנק' מים כמ"ש הרב בליקוטים:
אור החמה: כולא אתער בזמנא דא תחתונים לקבל מ' לקבל ו' קצוות לקבל ג' ראשונות להשפיע כנז'. מתברכא לארקא דהיינו להרבות ברכות בעולם דרך הרקה עד בלי די בשופע והיינו מהמקור:
הסולם: ותנינן בספרא דרב וכו': ולמדנו בספרו של רב המנונא סבא, כי הכח ההוא שנתמנה על האילנות האלו, של ד' מינים, כל אחד ואחד מאלו, אינו לוקח ברכות של שמחה למעלה, אלא בזמן ההוא. והשמחה של כולם למעלה, והשמחה של אילנות אלו למטה, היא כולה…