ממלכת הזוהר › זוהר › צו › מאמר 14: כי בחר ה בציון - סוד זכר ונוקבא בזווג אחד ובקדוש והתקדשתם › פיסקה 4 (לא ע"ב)

והתקדשתם והייתם קדשים - המקדש עצמו למטה מקדשים אותו מלמעלה

צו · כי בחר ה בציון - סוד זכר ונוקבא בזווג אחד ובקדוש והתקדשתם · מאמר 14 · פיסקה 4 · דף לא ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, כְּתִיב ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים׳ (ויקרא כ, ז). מַאן דִּמְקַדֵּשׁ גַּרְמֵיהּ מִלְּרַע, מְקַדְּשִׁין לֵיהּ מִלְעֵילָּא. מַאן דְּמַסְאִיב גַּרְמֵיהּ מִלְּרַע, מְסָאֲבִין לֵיהּ מִלְעֵילָּא. מְקַדְּשִׁין לֵיהּ מִלְעֵילָּא יָאוּת, דְּהָא קְדוּשָּׁה דְּמָארֵיהּ שַׁרְיָא עָלֵיהּ, אֲבָל מְסָאֲבִין לֵיהּ מֵאָן אֲתַר. וְאִי תֵּימָא מִלְּעֵילָּא, וְכִי מְסָאֲבוּתָא שַׁרְיָא לְעֵילָּא.

תרגום

פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, כָּתוּב ׳והתקדשתם וִהְיִיתֶם קדשים׳ (ויקרא כ, ז) - מִי שֶׁמְּקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה, מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה. וּמִי שֶׁמְּטַמֵּא אֶת עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה, מְטַמְּאִים אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה. מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה - נָאֶה, שֶׁהֲרֵי קְדֻשַּׁת רִבּוֹנוֹ שורה עָלָיו, אֲבָל מְטַמְּאִים אוֹתוֹ מֵאֵיזֶה מָקוֹם? וְאִם תֹּאמַר מִלְמַעְלָה, וְכִי טֻמְאָה שׁוֹרָה מִלְמַעְלָה?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח רבי יוסי ואמר, כתיב ׳והתקדשתם והייתם קדושים׳ (ויקרא כ, ז). מאן דמקדש גרמיה מלרע, מקדשין ליה מלעילא. מאן דמסאיב גרמיה מלרע, מסאבין ליה מלעילא. מקדשין ליה מלעילא יאות, דהא קדושה דמאריה שריא עליה, אבל מסאבין ליה מאן אתר. ואי תימא מלעילא, וכי מסאבותא שריא לעילא.

התרגום: פתח רבי יוסי ואמר, כתוב ׳והתקדשתם והייתם קדשים׳ (ויקרא כ, ז) - מי שמקדש את עצמו מלמטה, מקדשים אותו מלמעלה. ומי שמטמא את עצמו מלמטה, מטמאים אותו מלמעלה. מקדשים אותו מלמעלה - נאה, שהרי קדשת רבונו שורה עליו, אבל מטמאים אותו מאיזה מקום? ואם תאמר מלמעלה, וכי טמאה שורה מלמעלה?

מן המפרשים

אור החמה: מאן דמקדש גרמיה מרחיק עצמו מן המגינה ועוסק בתורה ובמעשים הגונים ובזה מקדש עצמו. מאן דמסאב גרמיה שמטמא עצמו במיני עבירות וכן בהיותו עוסק בספרי המינים וכיוצא והיותו נכנס לבתי ע"ז או המופקרות וכיוצא שמיד כח זנות ורוח מינות מתלוה…

אור יקר: ליה. מאן אתר וכו׳,., קשיא . ליה כי ..בשלמא אומרו.

הסולם: פתח ר׳ יוסי וכו׳: פר״י ואמר, כתוב, והתקדשתם והייתם קדושים . מי שמקדש עצמו מלמטה, מקדשים אותו מלמעלה. מי שמטמא עצמו מלמטה מטמאים אותו מלמעלה. שואל, מקדשים אותו מלמעלה, יפה הוא. שפירושו, שקדושת אדונו שורה עליו, אבל מטמאים אותו,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר