ממלכת הזוהר › זוהר › צו › מאמר 12: ואל זעם בכל יום - סוד אל חסד וגבור אברהם ויצחק ויעקב › פיסקה 1 (ל ע"ב)

אל בכל מקום חסד ואתה אומר זעם - קשה שלא עומדים הדברים

צו · ואל זעם בכל יום - סוד אל חסד וגבור אברהם ויצחק ויעקב · מאמר 12 · פיסקה 1 · דף ל ע"ב

לשון הזוהר

הַשְׁתָּא אִית לְמֵימַר, הָא תָּנֵינָן, וְאִתְּעֲרוּ חַבְרַיָּיא, אֵל בְּכָל אֲתַר חֶסֶד הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הָאֵל הַגָּדוֹל׳ (דברים י, יז), וְדָא נְהִירוּ דְּחָכְמָה עִלָּאָה, וְאַתְּ (קי"ט:) אַמְרַת ׳וְאֵל זוֹעֵם בְּכָל יוֹם׳, שָׁבִיק קְרָא כָּל אִלֵּין שְׁמָהָן, וְאָחִיד בְּהַאי, אִי הָכִי לָא קַיְימִין מִילֵּי. וְעוֹד, דִּכְתִּיב, ׳אֵל גִּבּוֹר׳ (ישעיה ט, ה), אוֹ נוֹקִים לֵיהּ דִּינָא, אוֹ נוֹקִים לֵיהּ רַחֲמֵי. אֶלָּא הָכִי שְׁמַעְנָא, חַיָּיבַיָּא מְהַפְּכֵי רַחֲמֵי לְדִינָא. דְּלֵית לָךְ בְּכָל אִינּוּן כִּתְרִין עִלָּאִין דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, דְּלָא כְּלִילָן רַחֲמֵי בְּדִינָא, וְדִינָא בְּרַחֲמֵי. וְחַיָּיבַיָּא, מְהַפְּכֵי רַחֲמֵי לְדִינָא.

תרגום

עֵתָּה יֵשׁ לוֹמַר, הֲרֵי שָׁנִינוּ, וְהִתְעוֹרְרוּ הַחֲבֵרִים, אֵל בְּכָל מָקוֹם חֶסֶד הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הָאֵל הַגָּדֹל׳ (דברים י, יז), וְזֶה אוֹר שֶׁל חָכְמָה עֶלְיוֹנָה, וְאַתָּה אָמַרְתָּ ׳וְאֵל זֹּעֵם בְּכָל יוֹם׳ - עָזַב הַפָּסוּק כָּל אֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת וְאָחַז בָּזֶה. אִם כֵּן, לֹא עוֹמְדִים הַדְּבָרִים. וְעוֹד, שֶׁכָּתוּב ׳אֵל גִּבּוֹר׳ (ישעיה ט, ה), אוֹ שֶׁנַּעֲמִיד אוֹתוֹ בְדִין, אוֹ שֶׁנַּעֲמִיד אוֹתוֹ בְרַחֲמִים. אֶלָּא כָּךְ שָׁמַעְנוּ, הָרְשָׁעִים מְהַפְּכִים רַחֲמִים לְדִין. שֶׁאֵין לְךְ בְּכָל אֵלּוּ כְּתָרִים עֶלְיוֹנִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלֹּא כְלוּלִים רַחֲמִים בְּדִין, וְדִין בְּרַחֲמִים. וְרְשָׁעִים מְהַפְּכִים רַחֲמִים לְדִין.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: השתא אית למימר, הא תנינן, ואתערו חברייא, אל בכל אתר חסד הוא, כמה דאת אמר ׳האל הגדול׳ (דברים י, יז), ודא נהירו דחכמה עלאה, ואת (קי"ט:) אמרת ׳ואל זועם בכל יום׳, שביק קרא כל אלין שמהן, ואחיד בהאי, אי הכי לא קיימין מילי. ועוד, דכתיב, ׳אל גבור׳ (ישעיה ט, ה), או נוקים ליה דינא, או נוקים ליה רחמי. אלא הכי שמענא, חייביא מהפכי רחמי לדינא. דלית לך בכל אינון כתרין עלאין דמלכא קדישא, דלא כלילן רחמי בדינא, ודינא ברחמי. וחייביא, מהפכי רחמי לדינא.

התרגום: עתה יש לומר, הרי שנינו, והתעוררו החברים, אל בכל מקום חסד הוא, כמו שנאמר ׳האל הגדל׳ (דברים י, יז), וזה אור של חכמה עליונה, ואתה אמרת ׳ואל זעם בכל יום׳ - עזב הפסוק כל אלו השמות ואחז בזה. אם כן, לא עומדים הדברים. ועוד, שכתוב ׳אל גבור׳ (ישעיה ט, ה), או שנעמיד אותו בדין, או שנעמיד אותו ברחמים. אלא כך שמענו, הרשעים מהפכים רחמים לדין. שאין לך בכל אלו כתרים עליונים של המלך הקדוש שלא כלולים רחמים בדין, ודין ברחמים. ורשעים מהפכים רחמים לדין.

מן המפרשים

מקדש מלך: ודא נהירו דחכמה פי' שחסד הוא קו החכמה: דלא כלילן חדא בחברתה פירוש שגם החסד יש בו כללות הגבורות לכך אמר אל זועם ואל גבור שהרשעים הפכו אותו להיות דין גובר בו. וז"ש וע"ד חייבא מהפכי וכו' :

אור החמה: שביק קרא וגומר פי' וא"ת דה"ק הקב"ה הנק' א"ל זועם בכל יום ע"י מדת הזעם לזה קשה שביק קרא כל אינון וגומר כיון שהיה יכול לומר ואלהים זועם דהיינו ממש שם אלי"ם גבורה אין ראוי שידבר בעקיפין כנזכר.

הסולם: השתא אית למימר וכו׳: עתה יש לשאול. הרי למדנו והעירו החברים שהשם אל, בכל מקום הוא חסד, כש״א האל הגדול, וזה הוא הארה של חכמה העליונה, כי חסד, לעת גדלות ז״א, עולה ונעשה לחכמה עליונה. ואתה אומר, ואל זועם בכל יום, שעוזב הכתוב כל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: