ממלכת הזוהר › זוהר › צו › מאמר 1: זאת תורת העולה - סוד קשר כנסת ישראל למעלה בקדש הקדשים › פיסקה 6 (כו ע"ב)

אדם ובהמה תושיע ה - קרבן צריך משני הצדדים כבבריאת העולם

צו · זאת תורת העולה - סוד קשר כנסת ישראל למעלה בקדש הקדשים · מאמר 1 · פיסקה 6 · דף כו ע"ב

לשון הזוהר

וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא אִתְּמַר, (נח ס"ד) דִּכְתִּיב, ׳אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יהו"ה׳ (תהילים לו, ז). וְהָכִי סַלְּקָא רָזָא דְּאָדָם, מִסִּטְרָא דְּאָדָם. בְּהֵמָה, מִסִּטְרָא דִּבְהֵמָה. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם׳. אָדָם ודַּאי, דְּהָא קָרְבָּנֵיהּ לְעֵילָּא, לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא. וּלְבָתַר מִן הַבְּהֵמָה. וְכֹלָּא אִיהוּ בַּקְּרָא, ׳אָדָם וּבְהֵמָה׳. וְדָא אִיהוּ רָזָא, דְּאִצְטְרִיךְ לְקָרְבְּנָא ׳אָדָם וּבְהֵמָה׳, כִּדְקָאָמַר. תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, הָכִי עָבֵד ׳אָדָם וּבְהֵמָה׳.

תרגום

וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲרֵי נִתְבָּאֵר, שֶׁכָּתוּב ׳אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'׳ (תהלים לו, ז). וְכָךְ עוֹלֶה סוֹד שֶׁל אָדָם מִצַּד שֶׁל אָדָם. בְּהֵמָה - מִצַּד שֶׁל בְּהֵמָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם׳ - אָדָם וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי קָרְבָּנוֹ לְמַעְלָה לִקְשֹׁר קֶשֶׁר, וְאַחַר מִן הַבְּהֵמָה. וְהַכֹּל הוּא בַּכָּתוּב - ׳אָדָם וּבְהֵמָה׳. וְזֶהוּ סוֹד שֶׁצָּרִיךְ לְקָרְבָּן - ׳אָדָם וּבְהֵמָה׳, כְּמוֹ שֶׁאָמַר. בּא רְאֵה, כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, כָּךְ עָשָׂה - ׳אָדָם וּבְהֵמָה׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואמר רבי שמעון, הא אתמר, (נח ס"ד) דכתיב, ׳אדם ובהמה תושיע יהו"ה׳ (תהילים לו, ז). והכי סלקא רזא דאדם, מסטרא דאדם. בהמה, מסטרא דבהמה. ובגין כך כתיב ׳אדם כי יקריב מכם׳. אדם ודאי, דהא קרבניה לעילא, לקשרא קשרא. ולבתר מן הבהמה. וכלא איהו בקרא, ׳אדם ובהמה׳. ודא איהו רזא, דאצטריך לקרבנא ׳אדם ובהמה׳, כדקאמר. תא חזי, כד ברא קודשא בריך הוא עלמא, הכי עבד ׳אדם ובהמה׳.

התרגום: ואמר רבי שמעון, הרי נתבאר, שכתוב ׳אדם ובהמה תושיע ה'׳ (תהלים לו, ז). וכך עולה סוד של אדם מצד של אדם. בהמה - מצד של בהמה. ומשום כך כתוב ׳אדם כי יקריב מכם׳ - אדם ודאי, שהרי קרבנו למעלה לקשר קשר, ואחר מן הבהמה. והכל הוא בכתוב - ׳אדם ובהמה׳. וזהו סוד שצריך לקרבן - ׳אדם ובהמה׳, כמו שאמר. בא ראה, כשברא הקב"ה את העולם, כך עשה - ׳אדם ובהמה׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: מן המקבילה בפקודי מאמר מ, ז (רלט.) לאתקשרא רוח אחרא וכו' נ"ב ניצוץ הקדושה שבלעה הקליפה זה היה עולה על ידי הקרבת החלבים ובעולה היה כולה כליל ולא היה בה ניצוץ לחיצונים: מן המקבילה בפקודי מאמר מ, ז (רלט.) בהמה מסטרא דבהמה פי'…

אור החמה: מן המקבילה בפקודי מאמר מ, ז (רלט.) ואר"ש הא אתמר וגו' אדם מסטרא דאדם דהיינו תפלה וייחוד מעשה המצוה והתורה והכונה כנז' לעיל יהיה יחוד המ' למעלה בסוד הדעת שהוא סוד אדם כנז' כי האדם מעורר אדם. וז"ש אדם יקריב מכם מצדכם שאדם מקריב…

הסולם: ולבתר ברזא דבהמה וכו׳: ואח״כ בסוד הבהמה, שמקריבים, מסתפקים ונזונים החיצונים, שיתקשר בקדושה רוח אחר שהוא בהם בתוך הטומאה, ע״י החלבים והשומן שמקריבים, כמו שלמדנו. ומשום זה, עולה היא קדש הקדשים, שאר הקרבנות הם לעשות שלום בעולם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: