ולבש הכהן מדו בד - לבושי קדש להעביר רוח טמאה מהמקדש
צו · זאת תורת העולה - סוד קשר כנסת ישראל למעלה בקדש הקדשים · מאמר 1 · פיסקה 5 · דף כו ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב ׳וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדוֹ בַד׳, אִלֵּין לְבוּשִׁין מְיַחֲדִין לִקְדוּשָּׁה. בַּד יְחִידָאי, מְיַחֲדָא לִקְדוּשָׁה. וּכְתִיב ׳בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם׳. מַאי טַעְמָא דָּא קֹדֶשׁ. אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה, כִּדְקָאָמַר דְּאִיהִי קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, דְּסַלְּקָא כֹּלָּא וְאִתְעַטְּרָא בְּקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא. וּלְבָתַר מַפְנֵי וְאַעְבַּר רוּחַ מִסְאֲבָא, דִּמְסָאֵב כֹּלָּא, דְּלָא שַׁלְטָא, וְלָא יִתְקְרִיב גּוֹ מַקְדְּשָׁא, וְאִתְעֲבָּר מִכָּל סִטְרֵי דְּקוּדְשָׁא, וְאִשְׁתְּאַר כֹּלָּא קֹדֶשׁ בִּקְדוּשָּׁה יְחִידָאי.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד׳ (ויקרא ו, ג) - הַלְּבוּשִׁים הַלָּלוּ מְיֻחָדִים לִקְדֻשָּׁה, בַד יְחִידִי, מְיֻחָד לִקְדֻשָּׁה. וְכָתוּב ׳בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם׳ (ויקרא טז, ד) - מָה הַטַּעַם זֶה קֹדֶשׁ? אֶלָּא סוֹד הַדָּבָר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁהִיא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁהַכֹּל עוֹלֶה וּמִתְעַטֵּר בְּקֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים בְּקֶשֶׁר אֶחָד, וְאַחַר כָּךְ מְפַנֶּה וּמַעֲבִיר רוּחַ טֻמְאָה, שֶׁמְּטַמֵּא הַכֹּל, שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט וְלֹא יִקְרַב לְתוֹךְ הַמִּקְדָּשׁ, וּמָעֳבָר מִכָּל צִדְדֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְהַכֹּל נִשְׁאָר קֹדֶשׁ בִּקְדֻשָּׁה יְחִידָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, מה כתיב ׳ולבש הכהן מדו בד׳, אלין לבושין מיחדין לקדושה. בד יחידאי, מיחדא לקדושה. וכתיב ׳בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם׳. מאי טעמא דא קדש. אלא רזא דמלה, כדקאמר דאיהי קדש קדשים, דסלקא כלא ואתעטרא בקדש הקדשים, בקשורא חדא. ולבתר מפני ואעבר רוח מסאבא, דמסאב כלא, דלא שלטא, ולא יתקריב גו מקדשא, ואתעבר מכל סטרי דקודשא, ואשתאר כלא קדש בקדושה יחידאי.
התרגום: בא וראה מה כתוב, ׳ולבש הכהן מדו בד׳ (ויקרא ו, ג) - הלבושים הללו מיחדים לקדשה, בד יחידי, מיחד לקדשה. וכתוב ׳בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם׳ (ויקרא טז, ד) - מה הטעם זה קדש? אלא סוד הדבר, כמו שאמר שהיא קדש קדשים, שהכל עולה ומתעטר בקדש הקדשים בקשר אחד, ואחר כך מפנה ומעביר רוח טמאה, שמטמא הכל, שלא ישלט ולא יקרב לתוך המקדש, ומעבר מכל צדדי הקדשה, והכל נשאר קדש בקדשה יחידה.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בפקודי מאמר מ, ו (רלט.) כתיב ולבש הכהן מדו בד שם נאמר ולבש בגדים אחרים והרים את הדשן נראה שאלו הקודמין הם מיוחדים להקרבת קרבן וכדפי' בגדים שלבש בהם וגו' ומלת בד יורה על זה שפי' מלשון לבד דהיינו מיוחדין לקדושה ב"ד…
הסולם: ת״ח מה כתיכ וכו׳: בוא וראה מה כתוב, ולבש הכהן מדו בד . אלו הם לבושים המיוחדים לקדושה. בד הוא כמו בדד, דהיינו שמיוחד לקדושה. וכתוב, בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם. מהו הטעם שהוא קדש. אלא סוד הדבר כמו שאמרנו, שהיא קדש…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: